אנשים רבים שואלים את עצמם (ואולי גם אחרים) כיצד נכון לומר? האם יש לומר מזרן או שמא מזרון הוא הצורה הנכונה? השאלה הפילוסופית הזו כמו סוגיות רבות אחרות היוותה מקור לדיונים רבים, ולאחרונה אף חברת המזרנים (או המזרונים?) פולירון ביססה את הקמפיין הפרסומי שלה סביב השאלה הזו, אז... איך באמת נכון לומר?
אחת הסברות היא שהמילה מזרן היא הגרסה המקורית, כיוון שכך היא מופיעה במשנה, ללא ו', ובמקומות בהם היא מנוקדת - הניקוד הוא סימן קמץ מתחת לאות 'ר'. על פי הסברה הזו, הגרסה של המילה מזרון נוצרה כאשר האשכנזים זיהו בטעות את הסימון קמץ מתחת ל-ר' כקמץ קטן, הנהגה משל היה חולם (כמו במילה אוניה, אשר נהגית כאילו הא' מנוקדת בחולם, אולם בפועל הצורה הנכונה לכתוב היא אניה, כאשר הא' מנוקדת בקמץ קטן, הנהגה כמו חולם).
האקדמיה ללשון עברית, שהיא הגוף הרשמי במדינה האחראי על סוגיות לשוניות כבר הכריעה בסוגיה וקבעה שהצורה התקנית היה מזרן ולא מזרון, כך שבעצם הנקודה הוכרעה, אולם כמובן שההכרעה הזו היא רק תיאורטית בלבד.
מדוע רק תיאורטית? כי בסופו של דבר, האקדמיה ללשון עברית מצטיינת בעברית יותר מאשר ביחסי ציבור ושיווק, ולכן רוב הקביעות של האקדמיה זוכות לקהל יעד מצומצם מאוד, הכולל מגיהים לשוניים, עורכים לשוניים, שדרנים וכתבי טלוויזיה, עליהם חלים הכללים הנוקשים הללו. בקשר לשאר האוכלוסייה - זה כבר סיפור אחר לגמרי, עיין ערך נמנמת (אשר נחלה כשלון חרוץ מול המקבילה הלועזית - פיג'מה), עיין ערך שח-רחוק (מישהו מצליח לזהות את המילה הזו עם החלופה הפופולארית שלה - טלפון?) ודוגמאות רבות אחרות.
במקביל לדוגמאות הללו, ישנן קביעות של האקדמיה ללשון עברית אשר מצליחים לנהל יחסים של שיתוף ואחווה עם המקבילות הלועזיות שלהן, כמו הסמס והמסרון, או כמו הסוללה והבטריה וכדומה.
השאלה היא, מה יעלה בגורלן של המילים מזרן, מזרנים ומזרון? האם בדומה לשח הרחוק המילה מזרן לא תצליח להתמודד עם הפופולאריות של המקבילה הפופולארית שלה, המזרון, או שמא שניהן יצליחו לקיים מערכת יחסים המבוססת על אחווה ושיתוף פעולה ויחיו בשלום זו לצד זו? ואולי תצליח המילה מזרן להתעלות על עצמה, ולדחוק את המקבילה העילגת שלה? בעוד האקדמיה ללשון עברית מנסה בכל כוחה לטעון כי המילה התקנית מזרן זוכה לפופולאריות עולה ומצליחה לדחוק את שכנתה העממית, בסופו של דבר, רק ימים יגידו (או נכון יותר לומר אנשים יגידו).