מודעות אבל היום נמצאות בכל מקום – על לוחות המודעות, על עמודי התאורה וכמובן בעיתונים, אף על פי כן - לא רבים שמים לב לנוסחים השונים. לכן, פעמים רבות האבלים אינם מודעים לקושי הגדול שביצירת הנוסח, כאשר הם פונים לבית הדפוס או למערכת העיתון.
כיאה לנושא כאוב וקודר כמו המוות, מודעות האבל בדרך כלל מפגינות עצבות וסערה. בשנים האחרונות, לעומת זאת, ישנן כמה דוגמאות ידועות פורצות דרך ששברו מוסכמה זו. המקרה המוכר ביותר הוא כזה שהחליף המשפט "ביי ביי סבא ברוך, היית אחלה סבא" את הכיתובים הקבועים "בצער רב וביגון קודר" ו"ניצחו אראלים את המצוקים".
מודעות אבל מקוריות – לעשות או לא לעשות?
במודעות תנחומים – תחום נוסף המקביל למודעות האבל ומוזמן על ידי חברות בהם עבד המנוח \ עובדים ילדיו או מקומות בהם התגורר – נהוג לכתוב נוסח משוחרר יותר ולפאר ולשבח את פועלו של הנפטר.
לא מזמן ניתן היה להבחין בנוסח הכולל משפט מפורסם מהספר "הנסיך הקטן" שהוקדש לזכרו של איש תיאטרון ידוע ומוכר על ידי חבריו השחקנים.
דרך אגב, בהקשר זה ניתן גם למצוא מקרים שמשפחות אבלות בחרו במצבה מקורית על קברו של יקירם. זכורה במיוחד מצבתה של סבתא לנכדים בשם אידה, שזכתה למצבה גדולה במיוחד ביחס לכל הסטנדרטים המוכרים, ועליה נכתב באריכות מפורטת המתכון לעוגיות האגוזים האהובות שלה.
אך למרות כל האמור לעיל, מסתבר שלא כולם אוהבים את היצירתיות הזו ומבקשים לשמור על המסגרת הקיימת שנות דור. הם מנמקים זאת בכך שהמודעה מתפרסמת בפני אנשים רבים ומגוונים במקומות שונים. הנוסח המקורי, אף שהוא מוסכם על בני המשפחה הקרובה, עלול לפגוע בחברים ומכרים שירגישו שאין זה מכבד את חברם שנפטר.
מה כדאי לזכור?
כיום בתי הדפוס ואתרי האינטרנט מקפידים להפקיד את מלאכת ההקשבה לאבלים בידי נציגים אחראיים, מנוסים ובעיקר רגישים, שעוזרים להם לנסח את המודעה טרם פרסומה והדפסתה ברבים. למרות זאת, הם אינם מכירים את כל המשפחה בכללותה ואינם יודעים האם נשמט שמם של חלק מהם. כדאי מאוד לשים לב, ולבדוק כמה פעמים שלא נשכח אף אחד מהילדים או הנכדים.