בעלון לצרכן של תרופה ידועה לטיפול בהפרעות קשב, שנבדק ואושר על ידי משרד הבריאות נכתב: "הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעת התנהגות בילדים ומתבגרים. קרוב ל-3% מהילדים סובלים מהפרעה זו."
אז כיצד יתכן שאם רק3% מתאימים לפרופיל התרופה, אשר רשומה תחת פקודת הסמים המסוכנים, היא ופתרונות דומים הפכו לשגרה אצל חלק גדול מהתלמידים והסטודנטים בישראל? התשובה היא פשוטה: כפועל יוצא של מצוקה, היעדר פתרונות יעודיים וזמינים ותוך ניסיון למקסם את ההצלחה, סטודנטים רבים נוטלים כימיקלים מסוגים שונים, גם אם אינם משתייכים לאותם 3%.
מה באמת הורס את פוטנציאל ההצלחה?
אין כל ספק כי הפרעות בקשב מחבלות בפוטנציאל הלמידה, אך השאלה הנכונה היא, מה באמת מפריע אותו? תקופות עומס יתר ולחץ יוצרות הפרעות בקשב, בריכוז ובזכרון, אך למעשה, לעומת 3% המאופיינים בהפרעות קשב וריכוז, יותר מ-30% מהתלמידים סובלים מתופעות של לחץ וחרדת בחינות ברמה כלשהי. פי עשרה לפחות.
בבירור מעמיק יותר מתגלה, כי כ 80% מדווחים שהם חווים 'חרדת במה' או 'פחד קהל', תופעה נוספת מז'אנר הלחץ האופייני לעמדות ה'מבחן' השונות. בשורה התחתונה, מידי שנה סובלים מאות אלפי תלמידים וסטודנטים בישראל מלחץ וחרדת בחינות שמחבלים להם בסיכויי ההצלחה.
פעמים רבות, סטודנטים והורים לתלמידים מבלבלים תופעות של לחץ וחרדה עם הפרעות קשב, ריכוז ולמידה, בייחוד בתקופות של עומס לימודים ולפני מבחנים, וכך נוטלים לגופם את הפתרון הזמין והקיים, אך לא בהכרח את הפתרון הנכון. חברות התרופות מצידן מעודדות את הפרשנות המוטעה/מוטה של הקהל, והיד הקלה על הדק המרשמים רק מחזקת את התופעה.
למה זה בכלל קורה?
יכולותינו הלוגיות מתקיימות בקליפת המוח ('קורטקס'), וממנה נובעות יכולות הלמידה, היצירתיות, החשיבה והדמיון שלנו. במצבי חרדה, מפריש המוח הורמוני סטרס, כמו אדרנלין ונור-אדרנלין. ההורמונים הללו מפעילים את ה'אמיגדלה', בלוטה שמפריעה את הגישה החופשית לקורטקס. היא שוכנת במוח התיכון והאחראית לתגובה הידועה בשמה 'הילחם או ברח' (fight or flight). בלוטה זו גם נחשבת לגורם מכריע במנגנון ההישרדות האנושי כיוון שהיא מאטה תפקודים כמו חשיבה רציונלית ומפעילה את האינסטינקטים האוטומטיים בשעת הצורך.
מצב זה אמנם יסייע לנו אם נטייל בג'ונגל וניתקל בטיגריס רעב, אך אין בו באמת צורך כאשר מגיע מועד הבחינה. התוצאה? יכולת ירודה, מחשבות שליליות ותחושות פיזיות רעות (כאבי בטן, זיעה מוגברת, כאבי ראש, חוסר שקט ועוד), אשר בעקבותיהן מגיעים ציונים נמוכים, מועדי ב' וסמסטרי קיץ.
חשוב להדגיש, כי חרדת בחינות אינה מתרחשת פתאום ברגע המבחן עצמו, כי אם נבנית בעקביות לאורך כל תקופת הלמידה ובייחוד בתקופת ההכנה העמוסה. לכן, טיפול יעיל יהיה כזה המעניק מענה שלם ומקיף, ולא כזה המציע רק פתרון נקודתי ליום הבחינה עצמו.
טיפים לתקופת בחינות רגועה
1. הטיפ החשוב ביותר הקשור בהפחתת לחץ וחרדה הנו שינוי דפוסי המחשבה.
2. קיימים תרגילים פשוטים ליצירת איזון מיידי בין האונה הימנית והשמאלית. תרגול עקבי (בייחוד בזמני לחץ) יסייע להחזיר את האיזון הרגשי ולשפר את רמות הריכוז והמיקוד. דוגמה לתרגיל קל ויעיל: ציירו איקס גדול על דף A4. הצמידו את האצבע והאמה של אחת הידיים זו לזו ועקבו באמצעותן על גבי האיקס, כאילו אתם מציירים אותו שוב ושוב בעזרת האצבעות. חזרו על הפעולה שבע פעמים. בצעו את אותה הפעולה גם באמצעות אצבעות היד השנייה. לכל אורך התרגול עקבו עם העיניים אחר תנועת האצבעות.
3. קבלו החלטה מודעת על אימוץ המילה "פרופורציות". כן, ממש כך. אחרי הכל מדובר רק במבחן.
תרגיל ה-1min brain booster יעזור לכם להחזיר את הפוקוס והמיקוד תוך דקה אחת בלבד ויסייע לאבחנה יעילה בין העיקר לתפל.
בהצלחה.
אתי בר לב, מנכ"לית Naturax - ערכה לטיפול בלחץ וחרדת בחינות