המשבר הנוכחי בקפריסין מחזיר אותנו מיד לראשית שנות ה-80 אשר במהלכן שרר במדינת ישראל משבר כלכלי קשה. כשמדינה נקלעת לגירעונות גבוהים, כאלה המעמידים בסכנה את יכולתה לשלם את חובותיה הן לבעלי החוב בתוך המדינה והן לבעלי החוב מחוצה לה, הרי שעליה לנקוט בצעדים דרסטיים על מנת למנוע פשיטת רגל.
מאת בארי בן זאב
חדלות פירעון – פגיעה באמון המשקיעים
ההיסטוריה טומנת בחובה מספר תקדימים של מדינות אשר הכריזו על פשיטת רגל ולא שילמו את חובותיהן: כך למשל, ארגנטינה הכריזה על פשיטת רגל והגיעה למעשה למצב של חדלות פירעון יותר מפעם אחת.
חשוב להבין כי מדינה שמשתמשת בטכניקה של חדלות פירעון ולא משלמת את חובותיה פוגעת באופן אנוש באמון המשקיעים במדינה כאשר במרבית המקרים מדובר על השפעה מתמשכת וארוכת טווח.
בפעם האחרונה שזה קרה בארגנטינה, בראשית שנות ה-2000. הכלכלנים בעולם היו משוכנעים שלארגנטינה יהיה קשה מאוד לצאת מהמשבר הקשה בגלל אמון המשקיעים בממשל הארגנטינאי.העליה דרמטית במחירי הסחורות החקלאיות בעולם שהחלה מספר שנים לאחר חדלות הפרעון הביאה לפריחה בארגנטינה הנובעת מהתבססותה על חקלאות מפותחת המבוססת על גידול חיטה סויה ובקר. מסיבה זו הצפיה של הכלכלנים בעולם לא התממשה וארגנטינה יצאה מהמשבר בקלות יחסית.
מדינה שרוצה להימנע מחדלות פירעון יכולה לנקוט במספר צעדים קונקרטיים: אחד מהם הוא יישום הצעד שננקט בישראל ב-1985 בעת החלתה ויישומה של התכנית לייצוב המשק: מגזר השכירים ויתר על קרוב ל-20% מהכנסתו הריאלית ואילו בעלי ההון שילמו את מחיר המשבר באמצעות פיחות חד-פעמי שלא ניתן היה להגן עליו במלואו. תכנית הייצוב סייעה לממשלה לעצור את הגלגל האינפלציוני ולצמצם באופן דרסטי את הגירעון התקציבי.
גם בישראל שקלו את הפיתרון הקפריסאי
חשוב לזכור כי באותם ימים נשקלה האפשרות להטיל מס על הפקדונות בבנקים ולבסוף הוחלט לא לעשות כן משום שמקבלי ההחלטות הבינו שהדבר יוביל לפגיעה אנושה באמון הציבור, פגיעה אשר תפריע בתורה להתאוששות המשקית. בדיעבד התברר כי ההחלטה לוותר על מיסוי הפקדונות הייתה החלטה נכונה.
קפריסין מנגד, נקטה בצעד הזה ואחת הסיבות לכך היא שבמערכת הבנקאות הקפריסאית חלק לא מבוטל מהפיקדונות לא שייכים לאזרחים קפריסאיים כי אם לאזרחים רוסים שעבורם שימש האי כמקלט.
ממשלת קפריסין הגיעה למסקנה שהפגיעה בסקטור הזה לא תשפיע על ההתאוששות הכלכלית של קפריסין וימים יגידו אם הם צדקו או לא. כל מדינה באשר היא תנקוט בצעדים האלה אך ורק כאשר היא נקלעת למשבר כלכלי של ממש. למען הסר ספק, לא מדובר במשבר של המערכת הבנקאית כי אם במשבר כלכלי לאומי והממשלה הקפריסאית השתמשה בבנקים על מנת לפתור אותו.
לאחר שהמהלך הקפריסאי הושלם, אין ספק כי במדינות שבהן הגירעון התקציבי לא ניתן לשליטה – בראש ובראשונה במדינות דרום-אירופה דוגמת יוון, איטליה וספרד – החשש מצעדים דומים של הממשלה יטריד את מנוחתם של המשקיעים בעלי הפיקדונות. התקדים הקפריסאי הוא לא דבר של מה בכך – ואני מאמין כי האופן בו יתנהלו השווקים האירופאים בעתיד הקרוב יעניקו לטענה הזו משנה תוקף.
בארי בן זאב - לשעבר בכיר בהנהלת בנק הפועלים וכיום מספק שירותי ייעוץ ואסטרטגיה עסקית לחברות ישראליות
בזירה הבינלאומית ולמשקיעים בארץ ובחו"ל.
בארי בן זאב צבר במהלך הקריירה ניסיון רב בתחום עסקאות הנדל"ן וליווה יזמים, משקיעים ורוכשים בעשרות פרויקטים בישראל ובחו"ל.
פרטי קשר:
אימייל: barry@woolfson-c.com
טלפון: 0544-976500