כְּתובָּה היא מסמך משפטי יהודי הלכתי המפרט את התחייבות הבעל כלפי אשתו בימי נישואיהם או לאחר הפסקתם עקב גירושין או מות הבעל. לשונה של הכתובה ארמית, השפה שדיברו בה בעת עריכת הכתובה,הכתובה ניתנת לכלה לפני החתונה במהלך מעמד החופה. מטרתו של ההסכם היא הגנה על זכויותיה של האישה.
חיוב הכתובה הוא מהתורה וחכמים רק תיקנו את איסור השהיה המשותפת ללא כתובה, על האישה לשמור את כתובתה שלא תאבד, כיוון שאסור לו לאדם לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה. אם אבדה הכתובה, הבעל נותן לאשתו כתובה אחרת. לכתובה שנייה זו קוראים "כתובה דאירכסא" [=שאבדה].
נוסח הכתובה
במהלך ההיסטוריה ופיזורם של ישראל בגולה, נקבעו נוסחים שונים בקהילות שונות, בעיקר על רקע התחייבויות נוספות שנקבעו בקהילות, והגדרות הלכתיות שונות.כיום קיימים נוסחאות קבועים וברורים לכל עדה וקהילה,היות וחיוב הכתובה הוא מן התורה, מומלץ להסתמך על נוסח הכתובה האורתודקסית המתאימה לעדה שלכם, ולקהילה בהם אתם חיים.
המלצה חשובה
בארט חזין ממליצים להגיע לחופה עם כתובה מוכנה בהזמנה אישית עם כל הפרטים של הכתובה שתהיה מוכנה להימסר לכלה בין הקידושין לבין אמירת שבע הברכות.וכדי שלא יגרם עגמת נפש במילוי הפרטים בשעת החופה,כיום ברוב החתונות צצים כל מיני פרטים חשובים שלא ידעו עליהם מראש והבירור נעשה באולם עצמו לאחר כתיבת הפרטים באופן ידני ע"י הרב,ונעשים כל מיני טעויות משמעותיות שלא ניתן למוחקם ע"פ ההלכה,ודרוש זמן עד שמישהוא ידאג לכתובה חדשה.
שמעון בן שטח תיקן שכל נכסיו דלא ניידי של הבעל יהיו משועבדים לכתובה, ומשמעות הדבר שהיא יכולה לגבות את החוב במקרה של גירושין מכל נכסי הנדל"ן של בעלה לשעבר (כתובות פב, ב). מתקנת הגאונים, נגבית כתובה גם מנכסים אחרים שאינם נדל"ן. מאחר שלפי ההלכה האישה אינה יורשת את בעלה, הכתובה עומדת לפירעון גם במקרה שהאישה מתאלמנת, מתוך עיזבון הבעל.
בהסכם הכתובה מתחייב הבעל לזון, ולפרנס ולכבד את אשתו [על פי הפסוק "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כא, י)]. בכתובה מפורט הסכום אותו מתחייב הבעל לתת לאשתו במקרה שיגרש אותה, או אם ימות, וכן נרשמים הנכסים אותם מביאה האישה מבית אביה, שבהם לבעל זכויות חלקיות, ונשארים בבעלותה (נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל). יש הטוענים כי הכתובה מהווה שטר קניין של הבעל את האישה ממשפחתה והסכום על הכתובה מהווה מעיין דמי ביטול עסקה.
בחלק העליון של הכתובה מופיע התאריך, ומקום החתונה, כמו"כ מופיע שמות בני הזוג והערך הכספי של התחייבויות הבעל. בסוף הכתובה חותמים העדים,
מבנה הכתובה
בחלק העליון מופיע ההתחייבויות שמתחייב הבעל
באמצע מופיע הערבויות לביצוע ההתחייבויות
ובחלק התחתון מופיעים החתימות של העדים והבעל.
ההתחייבויות
בכתובה מתחייב הבעל שלוש התחייבויות:
1. מזונות לאישה
2. תשלום דמי כתובה ותוספת כתובה
3. נדוניה ותוספת נדוניה.
ההתחייבויות הכלולות ב"מזונות" הן לימי הנישואין, בעוד שהכתובה והנדוניה הן למקרה של פירוק הנישואין עקב גירושין או מות הבעל.
סכום הכתובה
מדין התלמוד הסכום המינימלי לכתובה הוא מאתיים זוז (מטבע מימי המשנה והתלמוד) לבתולה, ומאה מנה לגרושה, חלוצה, אלמנה, וגיורת. בתקופת התנאים 200 זוזים היו שווי ערך לשכר עבודתו של פועל במשך שמונה חודשים לערך, אך לפי שווי הכסף בימינו סכום זה אינו עולה על כמה מאות דולרים. בימי הביניים הנהיגו להוסיף עליו 100 מטבעות בשם 'זקוקים' ככיסוי מוסכם לנדוניה שהכניסה הכלה לחתן. מקובל להוסיף 'תוספת כתובה' במטבע הנהוג בשעת החתונה, או לחלופין להשלים את הסכום החסר בשביל להביא את סך הכתובה למספר מובן ומוסכם.
כתובת בת כהן
לפי המובא במשנה וגמרא, הסכום המינימלי לכתובת בת כהן הוא ארבע מאות זוז, ואילו אלמנה בת כהן זוכה לסכום הרגיל של מאה זוז בלבד.
.
עדי הכתובה
על שטר הכתובה חותמים שני עדים כשרים. העדים צריכים להיות נוכחים גם בעת שהחתן מוסר לאישה את הכתובה. יש הנוהגים (וכך מקובל כיום ברוב הכתובות שבמסגרת הרבנויות המקומיות השונות) שגם החתן מוסיף את חתימתו, אם כי על פי התקנה המקורית, הכתובה היא אשרור של התחייבות הבעל בעל-פה בפני העדים.
שמירת הכתובה
לאחר מסירת הכתובה, מפקידה אותה הכלה אצל אמה עד לאחר טקס הכלולות. בהגיעה לביתה עליה להטמין את הכתובה במקום שמור שלא תאבד, וחובת השמירה מוטלת עליה. על פי תקנת חז"ל, אסור לבני הזוג לשהות יחד בלא כתובה. במקרה שהכתובה אבדה, עליהם לכתוב כתובה אחרת הנקראת כתובה דאירכסא (כתובה שאבדה). למעשה, כיום בעת החופה כותבים עותק של הכתובה הנשמר במשרדי הרבנות, למקרה שתאבד הכתובה המקורית. בקרב עדות שונות השתרש מנהג שהכלה מפקידה את הכתובה בבית אביה על מנת שיגן על הכתובה מפני הבעל, במקרה שהיחסים ידרדרו. ואולם, מבחינה הלכתית אין בכך כל צורך, שכן ברגע ההתחייבות אין בידי הבעל להתנער ממחויבותו לכתובה, וכאמור עדיף שהכתובה תישמר בבית בני הזוג.
http://www.artchazin.com/ketubah.htm