מהימנות עובדים פוליגרף = "האח הגדול" במקומות תעסוקה,

.               כללי

עסקים קטנים כגדולים חשופים להונאות מעילות וגניבות  מצד עובדיהם מצד גורמים חיצוניים
ואף שילוב של שני הגורמים.

ההונאות יכולות להיות בהיקפים קטנים, החל מגניבת ציוד משרדי ושעות עבודה ועד מעילות
רציניות בכספים או במלאי העסק.
תוצאות ההונאה פוגעות ברווחיות העסק ועלולות להביא אף להתמוטטותו.

כמו כן חשוף העסק להרס, היזק בזדון מעובדים החשים חוסר סיפוק, מריריות, יחס עיון והרגשה
כי העסק " דופק "
אותם בשכר עבודה שהם מקבלים ולאור זאת גורמים נזק ע"י יצירת שם רע לעסק, העברת
מידע לגורמים מתחרים,
אי לויאליות לעסק, גרימת נזק ממשית ע"י השחתת ציוד, גניבת ציוד, בזבוז משאבי העסק
(חשמל מים ועוד).

בהונאות בעסקים קטנים לבעל העסק יכולת פיקוח גבוהה יותר אחר המתרחש בעסק.
במרבית העסקים הקטנים בעל העסק
מעורב באופן ישיר בכל הפעולות המתרחשות בעסק, כיול התנועות הכספיות ותנועות המלאי.
יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם
בעל העסק אינו נמצא והעסק מנוהל על ידי עובד המועסק על ידיו.

כתוצאה מהאמור, ניתן להניח כי עסקים קטנים חשופים הן להונאות חיצוניות והן להונאות
פנימיות של עובדים/מנהלים,
במידה ואין פיקוח הדוק אחר הפעילות השוטפת בעסק.

יתרה מכך בעסקים קטנים לעיתים בעלי העסקים "פוחדים וחוששים " לקבל תוצאות המראות כי
בעסק שלם יש מעילות גניבות
ע"י עובדים/מנהלים שבהם בטחו ועליהם סמכו לאורך שנים וממשכים "לטמון" את ראשם בחול, להבליג,
לעבור לסדר היום
ולשמור על שקט תעשייתי מכמה סיבות שהם מתרצים לעצמם בלב: הפחד העצמי כי רימו אותי לאורך שנים,
אני מאמין
בו בעניים עצומות, הוא בעל משפחה לא יכול להיות, אני מכיר את כל המשפחה שלו, הוא בן בית אצלי,
אני מגדל אותו מאז שהיה ילד,
אין לי אפשרות לפטר אותו כי אין עובדים מיומנים כמוהו, אני יכול לספוג את המעילות והגניבות ביחס
לעבודה שהוא משקיע.

2.     סקירת הגורמים החיצוניים

הגורמים החיצוניים להם חשוף העסק, הינם הספקים, הלקוחות ומוסדות פיננסים איתם מתקשר העסק  .

גורמים אלו נמצאים בממשק עסקי וכספי שוטף עם העסק ובאפשרותם למעול בכספים באמצעות
תהליך העברת התשלום וקבלתו, בקבלת אשראים, באמצעות אספקת מלאי הסחורות לעסק וכן במקרה
של גופים פיננסים באמצעות פעילות בחשבון העסק. חשוב לציין כי במקרים בהם בעל העסק אינו מנהל העסק
קיים חשש נוסף לשיתוף פעולה בין המנהל בפועל לבין הספק/לקוח/ גורם חיצוני אחר.

להלן מספר דוגמאות :

               א. המנהל בפועל (שאינו הבעלים) משתף פעולה עם ספקים וחותם על כניסת סחורה למלאי

                  כאשר זו כלל לא התקבלה;

               ב. שיתוף פעולה בין המנהל בפועל ללקוח במתן הנחות במוצרים;

                ג.סיווג מוצרים על ידי מנהל העסק כמלאי פגום, בעוד מוצרים אלו נמכרים במחיר מלא

                  ללקוח חיצוני .

               ד.בעל העסק המשמש מורשה חתימה יחיד בחשבון הבנק מאשר הוצאות שאינן קשורות

                 לעסק בעקבות דיווחים כוזבים של מנהל החברה, על מהות ההוצאה, או יעד התשלום.

3.                                      כלים בידי המנהל לאיתור הונאות גורמי חוץ

  ביצוע בדיקות פוליגרף לספקים, ובעלי תפקידם העובדים עם גורמי חוץ לאיתור שיתוף פעולה( קומבינה )

בבדיקות אלו יבדקו העובדים/ספקים/מנהלים על שיתוף פעולה שיתכן וקיים על מנת להונות לגנוב ולרמות את העסק,
ע"י שאלות בנוגע לתעודות מישלוח, כניסה ויציאה של סחורה ועוד.

כל מנהל בחברה קטנה כגדולה, צריך להפנים כי בכל זמן נתון גורמי חוץ ופנים עלולים לנסות לאתר פרצות,
על מנת להונות את החברה ולגלגל לכיסם רווח קל.

סדרי עדיפויות קודמים בתהליך ייצור ההכנסה ולוח זמנים עמוס מסיטים תשומת הלב מהגורם האנושי בחברה ומהצורך
בבקרות שיטתיות.

לצורך בדיקות אלו ניתן וצריך להשתמש במסמכים פנימיים של החברה.

4.               כלים בידי המנהל לאיתור הונאות גורמי פנים :

בעסקים קטנים, בהם ניהול הכספים מתבצע על ידי אדם אחד, הסיכוי שתתבצע מעילה על ידי גורם פנימי היא מינורית.

יחד עם זאת, במקרים בהם בעל העסק אינו מנהל העסק וקיימת הפרדה של ניהול הכספים, או המלאי,
המהווים נכסים בעלי נזילות גבוהה, מהניהול השוטף של העסק, יש לבצע סקרי חשיפה להונאות על מנת לנסות ולאתר הונאות בתחילתן.

מניסיון רב שנים אנו עדים למעילות והנאות בכספים עליהם אין פיקוח רב הנקראים "קופות קטנות".

חשד להונאה !  מה עושים ?

במקרה ובדיקות פנימיות שערכנו בעסק העלו חשד להונאה מצד גורם חיצוני, או פנימי, יש לשקול צעדים מתאימים. עם זאת:

·         יש לזכור כי קיימת אפשרות שאין מדובר בהונאה בפירושה הקלאסית, אלא טעות בשוגג שמקורה בגורם חיצוני או פנימי.

·         ישנה אפשרות כי חוסר הבנה וניסיון, מצדנו, הוביל אותנו למסקנה, כי מדובר במעילה, כאשר ניתן להסביר
את התוצאה אליה הגענו בדרך הגיונית.

בשלב זה מומלץ לבצע בדיקות פוליגרף לכל המעורבים.

פנייה עם הממצאים הראשוניים שעלו וניסיון לקבל הסבר, עלול להוביל לפיצוץ מוקדם של הפרשה  ולפגוע ביכולת אמידת הנזקים.
כמו כן, עלולה להיפגם יכולתנו להוכיח המעילה ובהמשך אף לפגוע בניסיונות לגבות חזרה את ההפסדים שנגרמו כתוצאה ממנה.

סיכום ומסקנות

חשוב לזכור כי הונאות מטבען מתחילות בדרך כלל בקטן וככל שעובר הזמן היקף ההונאה בעסק הולך וגדל. לפיכך, קיימת חשיבות
מכרעת למרכיב הזמן בביצוע בדיקות פוליגרף בפעילות לטיפול באירוע הגניבה/מעילה  ההונאה. עצירת פעילויות אלו באמצעות בדיקת
פוליגרף בזמן משמעותה עצירת ההונאה בשלב בה היקף ההונאה הוא מצומצם וטרם נגרם נזק מהותי לעסק, היכול לגרום לעיתים אף לסגירתו.

כפי שצוין, התמודדות עם התופעה הינן ביצוע בדיקות פוליגרף לעובדים טרם קבלתם לעבודה על מנת לבדוק את עברם
( האם פוטר בעבר ממקום העבודה עקב מעילה/גניבה/הונאה, האם הינו משתמש בסמים,
האם יש לו חובות וכתוצאה מחובות אלו קיים חשש למעילה גניבה ו"השלמת הכנסה", האם גנב/מעל/הונה בעבר את העסקים  שלו,
האם מסר מידע לגורם מתחרה, האם הינו "שתול" של גורם מתחרה)

לאחר קבלתם לעובדה יש צורך בביצוע בדיקות פוליגרף אחת לכמה חודשים על מנת האם בתקופה זו העובד/מנהל מעל/גנב/הונה/ גרם נזק
לעסק בו הוא נמצא.

המלצתנו לבעלי העסקים לא להמתין לאירועים בהם קיים חוסר/חשד לגניבה/מעילה/הונאה אלא למנוע מקרים אלו באמצעות בדיקת הפוליגרף.