מהחיים התרגלנו להיות מתוגמלים על יסודיות ועל שלמות. במסחר במניות המצב שונה. בלתי אפשרי להגיע לשלמות, וגם יסודיות לא בהכרח מתגמלת. סוחרים מקצועיים חיים טוב מ- 50% אחוזי הצלחה. אם אתה מחפש שלמות סופך להתאכזב. טריידים מפסידים הם חלק בלתי נפרד מהמסחר.
המטרה של ניהול הסיכונים היא לחתוך את ההפסדים למינימום. לשמר את הקפיטל. אחרי שנעשה את זה - הטריידים המפסידים לא יפגעו בנו יותר מדי והטריידים המנצחים יביאו איתם את הרווחים.
את ניהול הסיכונים ניתן לחלק לארבעה צעדים הכרחיים:
צעד 1: קביעת הריסק - הסכום שנסכן לטרייד: לעיתים מכונה R מלשון Risk . מדובר בסכום כסף אבסולוטי. זהו סך הכסף שסוחר מרשה לעצמו להפסיד בכל טרייד נתון. זהו הבסיס לניהול סיכונים. מהריסק נחשב גם כמות המניות המתאימה לכל טרייד. הסוחר חייב לקבוע לעצמו את הסכום הזה לפני שהוא מתחיל לסחור. לקביעת גודל הריסק יש חשיבות גדולה ביכולת של הסוחר לנהל טריידים בצורה טובה. הסיבה לכך היא מנטלית כיוון שריסק גדול מדי יפגע בשיקול הדעת של הסוחר כאשר הטרייד עובד נגדו. יש סוחרים שמחשבים את הריסק כאחוז מההון שלהם. לדוגמה, סוחר עשוי לקחת סיכון של לא יותר מ- 2% לטרייד. ויש סוחרים שפשוט לא יכולים להשלים עם הפסד של מעל ל 50$ בטרייד.
צעד 2: קביעת מחיר הסטופ: מחיר הסטופ הוא המחיר בו נצא מהפוזיציה במידה והטרייד הולך נגדינו. חשוב לקבוע את מחיר הסטופ לפני הכניסה לטרייד . זהו חלק בלתי נפרד מהמסחר. יש כאן חשיבות רבה למשמעת האישית וליכולת המנטלית של הסוחר לעמוד בכלל היציאה בסטופ. ניתן לקבוע את מחיר הסטופ בדרכים שונות. יש סוחרים שקובעים סטופ על סמך תנודתיות המניה, יש סוחרים שקובעים את הסטופ בצורה טכנית בהסתמך על התבנית הגרפית, ויש סוחרים שהסטופ שלהם הוא תמיד זהה ומחושב בסנטים. גם פקודת הסטופ עשויה שונה אצל כל סוחר (פקודה אוטומטית או ידנית, מרקט או סטופ-לימיט), אך אופן קביעת מחיר הסטופ וצורת מתן הפקודה אינם משמעותיים בניהול הסיכונים. העיקר שהסוחר לא ייכנס לפוזיציה לפני שהוא קבע את מחיר הסטופ.
צעד 3: חישוב כמות המניות לטרייד: צעד זה מסתמך על שני הצעדים הקודמים. בהסתמך על הריסק (שהוא קבוע) ועל גודל הסטופ (שעשוי להשתנות בהתאם לטרייד) נחשב את כמות המניות המתאימה לטרייד. רוב הסוחרים לא שמים דגש ראוי על הצעד הזה אך החישוב הפשוט הזה הוא קריטי להצלחה או לכישלון של הסוחר. כמות המניות המתאימה תיקבע על ידי חלוקת הריסק בגודל הסטופ. למשל: אם הריסק של סוחר הוא $100, כלומר, הוא מוכן להפסיד לכל היותר מ $100 לטרייד נתון, וגודל הסטופ בטרייד כלשהו הוא 25 סנט, כמות המניות המתאימה לאותו טרייד תהיה 400 מניות (100/0.25).
צעד 4: ניהול הטרייד - יחס הסיכון לרווח Risk / Reward : צעד זה מתייחס ליציאה מהפוזיציה. יחס של 2R (פעמיים גודל הסטופ) נחשב ליחס סביר של סיכון לרווח. סוחר שמצליח לצאת מטריידים עם יחס ממוצע כזה יכול להסתפק באחוזי הצלחה נמוכים מ- 50% כדי שיהיה רווחי. דרך טובה להקטנת הסיכון במהלך ניהול הטרייד היא יציאה מפוזיצה במחצית מכמות המניות כאשר מחיר המניה הגיע ליעד ראשוני, למשל 2R. סוחר שעובד עם 50 אחוזי ההצלחה ומנהל את הטריידים המוצלחים ביחס סיכון/רווח של 2R ירוויח 2R על כל טרייד בו יפסיד 1R.
כמו שראינו ניהול-סיכונים היא מערכת המשלבת מספר גורמים שעוזרים לסוחר לקבל החלטות בצורה מסודרת ונכונה לפני הכניסה לפוזיציה ובמהלך ניהולה. אכיפה של הכללים הללו וביצוע נכון שלהם יבטיח שניכנס לפוזיציה בכמות מתאימה של מניות, ונדע מתי לסגור אותה כאשר היא הולכת נגדינו, וכן מתי לקחת רווחים כאשר הפוזיציה מרוויחה.