ביקורת: הפרדס – בית ליסין – מחזה מרגש על אהבה בגיל מבוגר – משחק משובח וקולח – על פי סיפורו של יוסף בר יוסף

ביקורת: הפרדס – בית ליסין – מחזה מרגש על אהבה בגיל מבוגר – משחק משובח וקולח – על פי סיפורו של יוסף בר יוסף

מאת חיים נוי

"הפרדס" מאת המחזאי והסופר יוסף בר יוסף המועלה בבית ליסין הוא מחזה מרגש, קומדיה רומנטית על האושר שאין לדעת מתי ובאיזה גיל יפקוד אותנו.

המחזה כבר עלה בישראל בעבר בתיאטרון הבימה ובתיאטרון היידישפיל וכמו כן  ברוסיה , ברומניה ואפילו בהודו.

העלילה עוסקת במנחם צירקין ראש המועצה לשעבר שהתאלמן מאשתו ומתגורר עתה בבית גדול עם אחיו הבכור, בועז, בטלן ומעט תימהוני. גם האחות הצעירה צבייה פוקדת את הבית והפרדס המקיף אותו והיא מלאת תוכניות לגביהם. אידה, מורה לבלט עולה חדשה מרוסיה, נקלעת אל הפרדס ונכנסת פנימה מבעד לפרצה בגדר המקיפה אותו. היא מחפשת תלמידות לחוג בלט שהיא רוצה לפתוח בחסות המועצה. מראה הפרדס הישראלי כל כך וניחוחותיו מחזירים לה את האהבה ליופי, שאבדה לה קצת עם עלייתה לארץ, ומנשה צירקין, הפרדסן האלמן, הופך מיד למושא אהבתה. סיפור אהבתם הבלתי צפוי נתקל בהתנגדות מצד אחיו ואחותו של מנשה, בועז וצילה, הלוטשים את עיניהם אל הפרדס וחוששים שהוא יירשם על שמה של אידה. הם אינם מסוגלים להשלים עם יופייה, שמחת החיים שלה ועם השינוי שצירקין המאוהב עובר.
זה מחזה של מאבק פנימי המתחולל בנפשו של מנשה האלמן. הוא מאושר ואוהב, אך בד בבד חושש מההיסחפות. זהו סיפור על אהבה גדולה מדי, על אושר ורומנטיקה בגיל המבוגר ועל  רומן שאינו יכול להתממש.

אבישי מילשטיין ביים את המחזה באורח נפלא ובזכות להקת השחקנים המעולה, מגיש לנו הפקה קולחת, מרגשת , מצחיקה וגם מעוררת את בלוטות הבכי.

יונה אליאן-קשת כאידה, המורה לבלט, משחקת נהדר ובאורח אמין , נעים ומעל הכול, מתמזגת לחלוטין עם הדמות שהיא מגלמת ומשחקה הוא פשוט חוויה תיאטרלית.

יצחק חזקיה נפלא בגילום תפקידו של מנשה האלמן. הוא מצליח להיכנס לנעליו ולנפשו של האלמן שמתאהב במורה הצעירה והוא תוסס ומלא חיות על הבמה.

אברהם סלקטר כבועז האח הבכור משחק באורח מוצלח ואמין מאוד ומשחקו קולח וללא דופי.

פלורנס בלוך מצוינת בתפקיד צבייה. משחקה הוא מעניין, משובח , ברור מאוד ומקסים.

בהצגה משתתפות גם שלוש צעירות המגלמות את תלמידות הבלט הגרוטסקיות. כולן חמודות ונעימות, אך התפקיד מחייב אותן להיות רקדניות בלט קצת גולמניות.

לירון ויגדור מגלמת את התלמידה הנמצאת בהריון. משחקה נאה ונעים .

סיון כהן מצוינת במשחק , אמינה וקלילה, משחקה קסום ויפה.

אור ברכה-וצר נהדרת בגילום התפקיד. היא משחקת בצורה נפלאה ומשובחת.

ניב מנור עיצב תפאורה מוצלחת מאוד ופרקטית. אולה שבצוב עיצבה את התלבושות היפות והראויות. מוריה זרחיה אחראית לתנועה ולתרגילי הבלט.

המוזיקה שעיצב בועז פלג היא נעימה והולמת . עדי שמרוני אחראית לעיצוב התאורה הנכונה והמוצלחת.

"הפרדס" הוא מחזה סולידי ונעים, מרגש מאוד , לעיתים מצחיק ולעיתים פורט על נימי העצב. התוצאה היא הצגה יפה ומוקפדת , קולחת ומרתקת.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.