בס"ד
פרשת יתרו – כוחן של נשים – "כה תאמר לבית יעקב"
בטרם קבלת התורה על הר סיני, פנה הקדוש ברוך הוא למשה וציווה עליו להודיע על כך לעם ישראל: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" (שמות יט ג)
מובא ברש"י "לבית יעקב – אלו הנשים. תאמר להן בלשון רכה.
ותגיד לבני ישראל – אלו האנשים. עונשין ודקדוקין, דברים הקשים כגידין".
נשים שהן רגישות ומאוד פגיעות בקבלת דברים, יש לדבר אליהן ברכות.
גברים הינם חזקים וקשים יותר – יש לדבר אליהן בהקפדה.
"ולמה נשים תחילה? שהן מזדרזות במצוות" (שמות רבה כ"ח, ב)
עם ישראל עומד לפני המאורע החשוב בתולדותיו. עתיד הוא לקבל את התורה הקדושה במעמד הר סיני, את עשרת הדברות שיהפכו אותו לעם סגולה: "אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והיתם לי סגולה מכל העמים...ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט ה-ו), והקדוש ברוך הוא אומר למשה: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל".
בית יעקב – אלו הנשים, בני ישראל – אלו האנשים.
כלומר – אמור על כך קודם לנשים.
ולמה נשים תחילה?
לפי שעליהן לחנך את הילדים הרכים לתורה.
ולא עוד אלא שגם נאמר (מהרש"א, סוטה) "לנשי ישראל תחילה משום "ותגד לבני ישראל" – לפי שעליהן להגיד זאת לבני ישראל..."
כי לא רק את הילדים יש לחנך לתורה ולמצוות.
אשה תוכל לומר גם לבעלה – לך למד תורה.
אם הוא לומד ב"ה, שילמד עוד.
ועל כך נאמר במדרש: "איזוהי אשה כשרה? העושה רצון בעלה" ואין הכוונה רק לכך שממלאת בקשותיו, אלא כי היא מעצבת את רצונותיו ומעלה אותו במעלות הקדושה למקומות שאולי לא הכיר שהוא יכול. כלומר – עושה את רצונו לטוב, לעבודת הקדוש ברוך הוא.
מכך לומדים על כוחה המיוחד של האישה בעצוב הבית. שכן, לנשים יכולות משלהן, כוחות משלהן שמגיעים דווקא מן המקומות העדינים שבנשמתן. ועל כך יש לה לאישה, יכולת מיוחדת – לעשות – לעצב את רצונו של בעלה.
גם בכך היא "עזר כנגדו"
וכך האחריות על עיצוב בית כשר מוטלת על האישה. האישה שהיא עקרת הבית המחנכת את ילדיהם ושומרת על בעלה ומכוונת אותו ללימוד תורה ולמידות טובות.
זהו ערכה המיוחד של האישה. כוחה ולא חולשתה. חשיבותה ולא נחיתותה.
כי אישה היא הבית.
ועל כן נאמר בבבא מציעא נט, ע"א: "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין הברכה מצוייה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו".
ואמר רבי יוסי: מעולם לא קראתי לאשתי אשתי, אלא ביתי".
מתוך האתר "פרשת השבוע
http://www.2all.co.il/web/Sites8/parashathashavooa/