אילו יכלו הנוסעים הראשונים ברכבת מיפו לירושלים לצפות את תהפוכותיה של תחנת הרכבת היו בוודאי מופתעים ביותר. הרכבת שהוקמה על ידי השלטון העות'מני בארץ לפני 120 שנה נועדה לחבר את ירושלים לקו הרכבת הצפוני, לתחנת יפו וצפונה, אליעזר בן יהודה שעמד נרגש על הרציפים כשהרכבת הראשונה נכנסה בתחנה, עיברת בה את שם הרכב הקטרי וטבע את המילה העברית 'רכבת' בה אנו משתמשים עד היום. מתחם הרכבת שימש את יעודו והיה מזרעי המודרנה שנבטו פה, הוא שימש את הפקידות הגבווה העות'מנית, חלופת חילים, מבקרים ועולי רגל, וירושלים המתפתחת נעזרה בו רבות.
התחנה נבנתה בהידור עות'מני ובהשראת הבנייה הטמפלרית הסמוכה לתחנה, אולם מקבלי פנים גדול, רחבת רציפים הצמודה לו, מחסנים של מכס וציוד, ומוסך קטרים.
בנסיגת העות'מנים מהבריטים במלחמת העולם הראשונה, עברה הארץ ואיתה הרכבת לידי הבריטים, המנדט השמיש במהרה שוב את הרכבת והקו שב לעבוד בתפוקה מלאה. הקו עבד עד 1998 בידים ישראליות, אז הוחלט לסיים את עליית הרכבת בתחנת מלחה ולבטל את התחנה. להחלטה זו השלכות רבות על ירושלים עד היום, הרכבת שעוצרת בפרברי העיר אינה מוסיפה את זריקת המרץ שכה חיונית לעיר וכיום נעשה נסיון להפוך השלכות אלו, ונבנת תחנה רצינית מול התחנה המרכזית לתחבורה ציבורית בעיר.
עלייתו של מתחם הרכבת
מתחם הרכבת בירושלים נשאר נטוש ובעזבונו, מספר אירועי תרבות מצומצמים וחד פעמים נערכו בו, למרות מיקומו המרכזי הרשויות בחרו לא לטפל ולהחליט בדבר שימושו של המתחם. בתחלת העשור נעשה הניסיון להכשיר את מתחם הרכבת לבניית מגורים, כך הייתה מרוויחה ירושלים שכונת מגורים דרושה במרכזה, אך מאבדת מרכז קיים ודרוש עוד יותר בזרימת הדם האנרגטית של העיר.
בשנים האחרונות בעקבות הצלחת מתחם הרכבת בתל אביב, הוחלט בירושלים ללכת בדרך דומה, נעשה מבצע מעמיק של שימור מתחם התחנה ושיפוצו מעדויות הזנחתו, הושתלה בו תשתית משוכללת ומודרנית המתאימה לארח קהלים, ונבחר תמהיל בתי עסק אטרקטיבי, איכותי, הפתוח גם בשבת. כך הופך בימים אלו מתחם הרכבת לפנינה העירונית שתמיד יכל להיות, מיקומו, ההון המושקע בשימור, הוספה, חידוש ושיפוץ, כיאה למרכז בילוי מפנק, הבנייה המיוחדת למקום המוסיפה לו חן לא מצוי, והגדרתו כמרכז בילוי חילוני, מוסיפים לירושלים אופציית בילוי חשובה שמעלה את קרנה בקרב תושביה והמבקרים בה.