פרשת שמות - בזכות נשים צדקניות

בס"ד

פרשת שמות – על נשים צדקניות

בני ישראל שהגיעו למצרים פרו ורבו מאוד ומילאו את ארץ מצרים. והנה קם מלך חדש "אשר לא ידע את יוסף" (שמות א, ח) והמלך הזה החליט לענות את בני ישראל כדי להמעיטם.

ובין השאר, גוזר אותו פרעה על בני ישראל: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון" (שמות א, כב)

וכאן מתחיל סיפורן המופלא של נשים צדקניות בישראל.

פועה ושפרה: המיילדות  יראו את האלוקים "ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים" (שמות א, יז)והניחו את הבנים ולא המיתו אותם כפי שציווה אותם פרעה. כששלח פרעה לשאוטל מדוע לא מיאו את פקודתו, ענו שאין טבע הנשים העבריות כנשים המצריות: הנשים העבריות בעלות כוח חיים חזק והן יולדות לא עזרת המיילדת.

מרים אחות משה – כששמעו בני ישראל על הגזירה הנוראה, החליטו לפרוש מנשותיהן כדי לא ללדת עוד ילדים.

המסורת מספרת כי בעת גזרת פרעה : "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", החליט עמרם שמוטב להתגרש מהנשים כדי שלא ייולדו תינוקות.  בגמרא נאמר: "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! ... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן."

ואז נולד משה.

מרים, האחות האמיצה, ניצבת מרחוק "לדעה מה יעשה לו" (שמות ב, ד). עניין מרגש המלמדנו שכך צריכה להיות דרך החינוך של נשים בישראל. להתייצב ולהביט מה קורה עם הילד.

בת פרעה:

בת פרעה מגיעה אל הנהר כדי לרחוץ, כשהיא מלווה בשפחותיה. כשהיא רואה את היבה, היא שולחת את ידה ומושכת את התיבה אליה.

היא מביטה ומזהה אותו כתינוק מן העבריים והיא חומלת עליו ולוקחת אותו לביתה לגדלו כבן.

מרים שרואה את הנעשה מציעה לבת פרעה את יוכבד, אמה, כמינקת לתינוק. ובת פרעה מסכימה. כך בעתם מניקה האמא את בנה.

על בת פרעה כתה הרב ח"ד רבינוביץ, בפירושו דעת סופרים לשמות (פרק ב): "בתוך ארמונות הרשע של פרעה, מופיעה נפש טהורה, בת אומות העולם , הזוכה להיות אם שניה לאדון הנביאים...זוהי דוגמה אחת למעשי ההשגחה הנעלמים"

ציפורה אשת משה:

משה, בדרכו ממדיין למצרים עם אשתו ושני בניו חלה ונטה למות. אשתו, מההמשך מתברר כי משה עבר על מצות המילה לבנו. וזוהי הסיבה לסכנה הזאת.

צפורה לקחה צור (סכין עשויה אבן חדה) ומלה את ערלת בנה. ואז "וירף ממנו" משה ניצל וצפורה האומרת: חתן דמים למולות" (שמות ד, כו)  "על שהתעכב משה מלמול את בנו ונתחייב מיתה, ועתה המילה הצלתו" (רשב"ם)

וכך משה המנהיג הדגול מרגע לידתו עד צאתו להנהיג את עם ישראל מוקף נשים השומרות עליו, המגינות עליו, המגדלות אותו וגם מצילות אותו.

כך שותפות הן לגאולה. בזכותן צמח משה להיות המנהיג הדגול.

וזכותן היא זו שהביאה את הגאולה לעם ישראל.

מתוך האתר "פרשת השבוע"

http://www.2all.co.il/web/Sites8/parashathashavooa/