כולנו רוצים ילדים קוראים, אבל לא כולנו קוראים ספרים. כולנו יודעים שמאד חשוב לקרוא, אבל לא כולנו יודעים למה בעצם. אז מה באמת ההבדל בין ספר לתוכנית טלוויזיה ולמה לא כדאי לעזוב את המילה הכתובה לטובת התמונה המצולמת?
ספר הוא המצאה גאונית שעוזרת לילדים ומבוגרים כאחד לברוח לכמה שעות מן המציאות, לפתח את הדמיון, לגלות עולמות חדשים ובדרך גם להכיר חברים חדשים. מהרגע שבו הילד רוכש את היכולת לקרוא הוא נחשף לערכים ותפיסות עולם מרוחקות ושונות מאלו אותן הוא מכיר ועל ידי כך מרחיב את השכלתו ואת יכולתו לקבל את הזר והשונה. בעבר היו הספרים קשר כמעט יחידי בין ארצות ואנשים אלא שכיום, בעידן בו שולטים האינטרנט והטלוויזיה מרובת הערוצים, נדמה כי חשיבותם פחתה. אלא שאין זה כך.
מחקרים שנעשו בעת האחרונה מוכיחים שוב ושוב כי הורים קוראים מגדלים ילדים קוראים וכדי שילד ילמד לקרוא בכיתה א' צריך להתחיל להקריא לו סיפורים כבר מהעריסה. כך למשל, מחקר שערכה לפני כ-20 שנה הוועדה הלאומית לקריאה בארה"ב הוכיח כי הורה שקורא לילדו סיפורים בקול רם בגיל הרך בעצם עוזר לו ללמוד לקרוא בשלב מאוחר יותר. מחקר נוסף הראה שילדים שלא קוראים היטב עד סוף כיתה ג' יתקשו לסיים את התיכון. בעקבות זאת פותחו בארצות הברית מספר תוכניות לקידום ההקראה בקול רם לילדים.
ספר בעריסה מעלה את הציון באוניברסיטה
פסיכולוגים ואנשי חינוך משוכנעים שאין גיל צעיר מדי להתחיל לקרוא. למעשה, השלב שבו מומלץ לערוך לילד היכרות עם עולם הספר הוא מיד עם הלידה, על ידי פריסת ספרי תמונות לרוחב העגלה או העריסה.
מומלץ לרכוש את ספרי האקורדיון הקטנים יחד עם חבילת הציוד ללידה ולא להפחית לרגע בחשיבותם. חשוב לתת לתינוק תמונות גדולות וברורות למקד בהן את מבטו , התמונות צריכות להיות עם צבעים מנוגדים כמו שחור ולבן, אדום וכחול ורצוי שהן תהיינה של פנים אנושיות חייכניות. הורה שמשקיע בספר טוב לתינוק בעריסה עוזר לו לא רק להירגע, אלא גם להגיע מאוחר יותר מוכן לבית הספר ואף לאוניברסיטה".
כשהתינוק גדל מעט רצוי להחליף את ספרי התמונות בספרים שמשלבים גם גירוי של חושים אחרים. בשוק קיים היום מגוון עשיר של ספרים אקטיביים שבהם צריך ללחוץ על לחצנים. להזיז מתגים, לפתוח כפתורים או להשחיל שרוכים. ספרים אלה משלבים תנועה עם חוויה חושית ועוזרים בדרך גם לפתח את היכולות המוטוריות של הפעוט. ספר טוב ילווה את הילד לאורך כל החיים ויקנה לו כלים להתפתח ולהתמודד עם קשיים שבהם הוא יתקל לאורך הדרך הספרים עוזרים לפתח את השפה, מרחיבים את אוצר המילים, מעשירים את העולם הרגשי וממלאים את החיים בתוכן. ומה שהכי טוב: לספר אף פעם לא נגמרות הבטריות, לא צריך לחבר אותו לחשמל ואפשר לקחת אותו איתנו לאן שרק נלך".
זיכרונות נעימים לכל החיים
בהגדרתה המילונית, קריאה היא תהליך של השגה והבנה של מידע או רעיונות המבוצעת כסדרה של צעדים והכרת מילים עם תנועות מהירות של העין ביניהם. בהגדרתה האנציקלופדית, היכולת האנושית לקרוא מוסברת על ידי הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של העין שיכולה לקלוט כמות מסוימת של טקסט, כשהיא משתמשת בתחום הראיה בזמן שהיא מתמקדת בו. הזיכרון התחושתי מסוגל לשמור על דברים בתחום הראיה למשך כ- 300 מילישניות. הזיכרון לטווח קצר מסוגל לשמור בערך 4 דברים בבת אחת למשך 30 שניות. אם חוזרים שוב על החומר, או שהוא מקושר באופן משמעותי, הוא עובר לזיכרון לטווח ארוך והחומר יוכל להישאר שם עד לסוף חייו של האדם.
כך או אחרת דבר אחד ברור: התנהגות ההורים היא זאת שקובעת את איכות הקשר שבין הילד לספרים. מדובר באחריות כבדה מאד שהורים רבים מוכנים להשאיר אותה למורים בבית הספר ולהעדיף צפייה בחדשות בטלוויזיה על פני שעת סיפור עם הילד. הורה שקורא ספרים מעודד את הילד לקרוא בין אם הוא מתכוון לכך ובין אם לא. אם אתם רוצים שילדכם יאהב לקרוא היפכו את הקריאה לחוויה. החזיקו ספרים ליד המיטה, בסלון ובחדר הילדים. דברו על ספרים שקראתם בעבר או שאתם קוראים עכשיו. שלבו בשיחות ביניכם דברים קטנים מתוך ספרים ובשום אופן אל תהפכו את הקריאה לחובה. אל תחוקקו חוק שמחייב חצי שעה קריאה בכל ערב וגם אל תצעקו עליו שיסגור כבר את הטלוויזיה וייקח סוף סוף ספר ליד. כי ספר צריך להיות חוויה נעימה ששואפים לחזור אליה, בית חלומות שבו אנחנו מוצאים חברים חדשים, וברגעים שבהם אנחנו קוראים- הם רק שלנו