רובנו קונים מוצרים בצורה אוטומטית לגמרי. אנחנו לא בודקים כמעט שום אספקט: לא מה יש בו כמרכיבים, מה הסיכונים שבו ולא באילו תנאים הוא עלול להתקלקל. זה נכון גם לגבי מוצרים מסוכנים במיוחד כמו אוכל, סיגריות, מוצרי תינוקות, מוצרי פולטי קרינה ועוד. הבטחת איכות היא סט קריטריונים שאמור להבטיח לנו הצרכנים כי 'אין למה לבדוק'.
אכן הכל בטוח. מדובר במוסד חשוב, שבדרך כלל מגובה בקריטריונים בין לאומיים (למשל FDA בארצות הברית או פיקוח של האיחוד האירופאי) וגם בקריטריונים של המדינה עצמה, כמו שאצלנו יש את המכון לתקנים. הבטחת או אבטחת איכות הוא שם כולל לשיטות רבות וקריטריונים רבים – כל אחד בתחומו – שאמורים להבטיח את האיכות של המוצרים / שירותים שאנחנו מקבלים כצרכנים. אחד האלמנטים המוכרים הוא בדיקת איזו 9000 הבין לאומית.
אבטחת איכות איננה בקרת איכות; בקרת איכות היא ביקורת פנים של החברה, והיא מחוייבת מהחוק. אבטחת איכות היא בדיקה חיצונית, בלתי תלויה, שיכולה למשל לסגור מפעל אם הוא מזהם. המושגים עצמם שונים מאד. הבטחה עוסקת בנושאים הבאים: ביקורת חיצונית על מוצרים ושירותים, פיקוח קפדני בהתבסס על תנאים רגולטיביים, ולידציה, בדיקות קפדניות במעבדות ועוד. מדובר בדרישות איכות סטנדרטיות העוסקות בעיקר באורך חייו של המוצר / שירות, למשל באמצעות האפיון של הצרכים שהמפעל / יצרן צריך לספק לעצמו על מנת לעמוד בכך: מכשור, ניתוח ותכנון מדויק של שלבי העבודה, בדיקות ועוד. המוצר מחולק לשלבי חיים ובכל שלב הוא נבדק שוב בצורה חיצונית: למשל – תוצרי הלוואי של המוצר, עמידה בתנאי תקנים וכולי.
הבטחת איכות או אבטחתה היא תחום כולל, שעוסק לא רק בדברים המובנים מאליהם הנובעים מהפסקאות הקודמות. לא מדובר רק בייצור, אלא גם בתכנון תעשייתי, הייטק, התאמה לשימוש הלקוח – גם במובן של איך מדבר נציג שירות ללקוח – זו גם הבטחת איכות, ולא רק אם המוצר שמכרתם לו עובד בצורה נאותה. בשל כך, בדיקות חיצוניות מגיעות גם לענפים שהם ספק שירותים ספק מוצרים – למשל חינוך, שירותים פיננסיים, שירותים רפואיים, תעשייה, מדע ועוד. בתחומים מסויימים יש ענף בן של הדיסיפלינה – שעוסק אך ורק באבטחת איכות, כמו למשל בעולם התוכנה והמחשבים, שם נקרא הענף SQA.
אבטחת איכות
מדובר בתחום חדש יחסית, אך למעשה הוא קיים משחר ההיסטוריה. תמיד ייצרו בני האדם דבר מה לשימושם ותמיד העבירו עליו ביקורת, השתפרו עם התקופות והטכנולוגיה וניסו לשדרג את היכולות שלהם. גם אם מדובר בכלי אבן פשוטים הם עברו בקרת איכות מסוימת. כמובן שבמאה ה-19 שיטות הטכנולוגיה הלכו והשתכללו ואף נפוצו בכל העולם – ופסי הייצור ההמוניים הביאו את הצורת בבקרה מסודרת. בשל היכולת לייצר הרבה – נוצרו גם הרבה דפקטים במוצרים, ומבקר איכות כמקצוע נולד, כדי לפקח שלא תהיינה בעיות בחלקים שנוצרו במאסות על חשבון האיכות.
היום מערכת אבטחת איכות היא סט של כלים מתוכננים ושיטתיים, המחולקת לדיסציפלינות, שמטרתה הענקת ביטחון לצרכן כדי שידע שאם הוא צורך את השירות או המוצר שלכם הוא יכול להיות רגוע. המערכות מודדות בעיות נפוצות אך גם מתכננת התמודדות עם בעיות עתידיות, מסייעות בתיקון בעיות מסוגים שונים ומתכננת אפילו תקציב להתמודד עם הבעיות שיצוצו. סוגי הבדיקות רבים, כפי שהוזכר בהתחלה כדוגמה של איזו 9000, אבל בגדול הבדיקות מתחלקות לשני סוגים: בדיקות שימוש / פונקציה ובדיקות לא פונקציונליות. בדיקות שימוש תהיה: עובד / לא עובד. בדיקות לא פונקציונליות תהיה עבור שירותי לוואי (למשל, שירות לקוחות) שלא קשורים לשירות עצמו אך מצופים ממנו.