פארק החולות, הממוקם בין אשדוד לאשקלון, מהווה שריד אחרון לחולותהעצומים אשר בעבר כיסו את כל מישור החוף. ביקור בפארק החולות יגלה לנו כיבין דיונות החולות הזהובות ובין עצי השיקמים, מסתתרים גם פרקים ניכריםומשמעותיים בהיסטוריית ההתיישבות בארץ ישראל.
דיונות החול בניצנים
במרחק 40 ק"מ דרומית לתל אביב חי ונושם השריד האחרון של שטחי הדיונותהגדולות שכיסו פעם את כל רצועת מישור החוף. שימוש לא אפקטיבי במאגרי החולותבישראל לצורך תעשיית הבנייה הרע את מצבם.שמורת הטבע ניצנים היא ביןהשטחים היחידים שנותרו בתוליים ומהווה יחידה אקולוגית משופעת בנוף וטבע.שטח זה מאופיין ב תצורות נוף רבות, חולות נודדים, מיוצבים ומיוצבים למחצה,בתי גידול של מים מתוקים, חורשות שנטע האדם, רצועת חוף חולי ורצועת כורכר.
עד לפני עשרים שנה הייתה מגמה לעצור את תנועת דיונות החול בעזרת נטיעהשל שיחים ועצים. הסיבה לנקיטת פעולה זו נבעה מכך היא שהדיונות לא אפשרוהתפתחות יישובים ועבודות חקלאות. כיום ישנה מודעות לפן האקולוגי והנופי שלהחולות. החוקרים מסבירים שהסיבה העיקרית לשימור החולות בניצנים היא שמדוברבקיומו של אזור מדברי בתוך נוף ים תיכוני. תכונה זו ייחודית ובעלת חשיבותעצומה.
עד לשנות הארבעים של המאה הקודמת היה כיסוי הצומח בדיונות החול בניצניםדליל ביותר. כך התאפשרה זרימה חופשית של החול שנע עם הרוח, דבר ששמר אתהדיונות במצב פעיל. דלילות הצמחייה נבעה מפעילות המרעה ומכריתת הצומח עלידי החקלאים והרועים. השוני בין דיונה שהיא נודדת לדיונה מיוצבת נובעמההבדל בכמות הכיסוי הצמחי.
לאחר מלחמת השחרור עזבו הפלשתינאים והבדואים את האזור ונפסקו המרעהוכריתת הצומח. החולות התכסו בצמחייה ועברו תהליך של התייצבות. הודות לעוצמתהרוח החלשה בישראל, קצב התפתחות הצמחייה על דיונות החול הוא גבוה וזאתלהבדיל מאיזורי חולות אחרים בעולם שם עוצמת הרוח החזקה מגבילה את התפתחותהצמחייה .
כיום תוכלו להבחין כי דיונות החול הניצנים מיוצבות ברובן והינן עם כיסויצומח צפוף משיחי רותם ולענה. בשקעים שבחולות ישנם שרידי בוסתנים ובהםצמחייה רבה ומגוונת עקב מפלס גבוה של מי תהום המרווה את החולות במים. בעליהחיים בשמורה הם רבים וכוללת, בין השאר, את: הצבי הארצישראלי (מעל 100פרטים), צבים, שועלים, ארנבות בר, נמיות וחוגלות.
שומרים על הדיונה הגדולה
את הדיונה הגדולה תוכלו למצוא על גבול אשדוד, שגובה ראשה הוא כ-52 מטריםמעל פני הים. היא חולשת על ים החולות שבין אשדוד לניצנים. הדיונה דומהלסהר, שבניגוד לדיונות אחרות בארץ הדיונה הגדולהנחשבת ל"דיונה חיה", אשרנודדת בזכות המרחב הגדול בו שרויה וגם בשל המטיילים הרבים באיזור, אשר בגללפסיעות רגליהם הם לא מאפשרים לדיונה להתייצב ומניעים, פשוטו כמשמעו, אתגלגלי החול הלאה.
בתחילת שנות ה-90 הדיונה הגדולה עמדה במרכז מאבק ציבורי גדול, בעקבותתכנית המתאר החדשה של אשדוד שתחמה את שטחי הדיונות שמדרום לעיר כאזוריבינוי. למאבק נרתמו הגופים הירוקים, תושבים מקומיים ובעלי רכבי שטח להםמשמשת הדיונה כאתר ספורט מוטורי. המאבק נשא פרי והוחלט לשנות את תכניתהמתאר, אם כי לתכנית החדשה אין עדיין מעמד חוקי