מבחני המיון לקורס הטיס מתחילים למעשה כבר מהצו הראשון.
כבר שם המועמדים מתראיינים וכישוריהם, תכונותיהם ומידע כללי אודותם יכו להצביע על הכיוון הכללי: האם המועמד מתאים לשלב הבא או שהצבא ימיין אותו לכל התפקידים האחרים.
המבחנים הראשונים עוד בלשכת הגיוס כוללים בדיקת קואורדינציה, כושר טכני מעשי, תפיסה צורנית והבנה טכנית עיונית. המועמדים שיעברו בהצלחה את הבדיקות יזומנו למבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגיים נוספים ביחידת המיון של חיל האוויר הלוא היא הירפ"א המפורסמת. יחידת רפואה אווירית.
יחידה זו ממוקמת לא בכדי בסמוך ללשכת הגיוס. אליה מגיעים לא רק מועמדים לקורס הטיס, אלא, אנשי צוות אוויר שסיימו את המסלול שבאים לבדיקות רפואיות שגרתיות, תקופתיות או מיוחדות. כך, במהלך שהותכם במתקן, תיתקלו ללא ספק באנשי צוות אוויר. המיקום של היחידה נמצא בסמוך ללשכת הגיוס היות והמועמדים לצוות אויר עוברים את מבחני המיון במתקן זה שנמצא מחוץ לבסיסי חיל האוויר המסורתיים מטעמי ביטחון שדה, קרבה לבית החולים שיבא, והיותו חלק ממתחם המיון והשיבוץ של מלש"בים לצה"ל.
השלב הראשון שמועמדים נבחנים בהם בהגיעם לירפ"א הנו יום מבחנים שלם שבין השאר בוחנים בהם בדיקת חלוקת קשב, מבחני אישיות ותפיסה מרחבית ומבחנים בסיסיים לבדיקת כושר טיסה.
ביום זה, סדרת מבחני כישורים ואישיות אורכת כ-6 שעות בערך.
כל תהליך המיון בשלב זה נעשה במטרה אחת מוגדרת. לבדוק שהמועמד מתאים בכישוריו וביכולותיו הקוגניטיביים והרגשיים והללו עומדים בקנה אחד עם מה שהצבא הגדיר כמתאים לאיש צוות אוויר.
זאת אומרת, לצבא יש ניתוח עיסוקים מפורט ומדוקדק באשר לאיזה פרופיל אישיותי המועמד צריך להיות בו. זה לא אומר שהאחרים לא טובים. זה רק אומר, שמבחינה סטטיסטית, תכונות מסוימות מוכיחות את עצמן כיעילות יותר עבור איש צוות אוויר ומסייעות לו לתפקד בצורה טובה יותר במטלות שהוא נדרש להן מאשר אדם אחר.
סדרת המבחנים ארוכה ומקיפה. רבים יודעים מהם המבחנים. העניין הוא שאף אחד כמעט לא יודע מה בעצם יגרום למועמד להתקדם לשלב הבא. כמעט אף אחד. כאן בדיוק נכנסת ההכנה של "מתגייס" לתמונה.
ההכנה שעובר מועמד לצוות אוויר ב"מתגייס" לא נועדה לרמות או לדפוק את המערכת. המטרה של הכנה זו היא להביא את המועמד לכישורים הקוגניטיביים המתאימים שיאפשרו לו להתמודד בהצלחה במבחנים.
המועמד לא מקבל את השאלות והתשובות. הוא רוכש כלי חשיבה. דרכי חשיבה שעליהם הוא נמדד. כי ברור לכול שלא התשובות הן מטרת ההכנה אלא פיתוח המיומנות השכלית והרגשית להתמודד עם המבחנים הללו. בסופו של תהליך המועמד לומד כיצד עליו להתמודד עם מצבים מתאימים וההקשה של הדרכים הללו מתאימה גם למבחן הצפוי לו בירפ"א. ומכאן חשיבות המבחנים הללו.
על כן, מועמד שמגיע למבחני המיון של צוות אוויר בירפ"א ללא הכנה מתאימה, נדרש להיות כבר עם כלים שכליים שרק מעטים באוכלוסיה יש להם בגלל שמרבית האוכלוסייה בקבוצת גיל 17-17.5 לא השלימה.
היה מאוד מעניין לראות את מספר המועמדים במידה והיו הם לאחר גיל 21. גיל שבו המרכז השכלי כבר השלים את התפתחותו השכלית.
מאחר ואין המצב כך, וגיל הגיוס נקבע ל 18, מרבית המועמדים לגיוס צבאי טרם השלימו את התפתחותם השכלית וביניהם כמובן גם אלו המבקשים להתקבל לקורס הטיס היוקרתי. הכנה מתאימה תאפשר להם להשיג מטרה זו.