הרבה אנשים מגיעים היום ליועץ ההשקעות בבנק או לפקיד הבנק התורן, ובוחרים לשים את כספם למטרת השקעה או חיסכון, בפיקדון בנקאי (פק"ם למיניהם, כגון פיקדון יומי, פיקדון שבועי, חודשי וכן הלאה). אפשרות שעשויה במקרים רבים להיות אטרקטיבית יותר עבור אותם משקיעים נמצאת דווקא באופציה מקבילה שנקראת מק"מ - כלומר מלווה קצר מועד.
מדובר למעשה בהלוואה לתקופה קצרה (למשך זמן של עד שנה אחת) שאותה נותנים הן הבנקים והן הציבור, לבנק ישראל. ההנפקה של המק"מ היא למעשה הדרך שיש לבנק ישראל למטרת גיוס כספים עבור הצרכים שלו ועבור הצרכים של השוק, ולמעשה זו הדרך של בנק ישראל לווסת את כמות הכסף שיש במשק.
כפי שכבר ציינתי, אני מעוניין להדגיש שהמק"מ מונפק לתקופה של שנה אחת בלבד. הוא אינו צמוד למדד המחירים לצרכן וגם אינו נושא ריבית כלשהי.
תשואת המשקיע (הרווח שלו) נגזרת מההפרש בין מחירו של המק"מ ביום הרכישה לבין מחירו ביום הפדיון. זאת כאשר פדיונות של המק"מ הוא בשעה 100 אגורות, בעוד הרכישה מתבצעת בשער נמוך יותר. יש לציין שלאורך זמן, מתאים עצמו המחיר לזחילת הריבית.
מלווה קצר מועד הנו מכשיר פיננסי סחיר וחשוב מאוד בלימודי שוק ההון. אם משווים את המק"מ לאלטרנטיבה שלו, הפק"מ הבנקאי אשר מוגבל באמצעות תחנות יציאה נקודתיות, או לחילופין קרנות נאמנות כספיות אותן ניתן לפדות מידי יום אך לא במהלך יום המסחר, הרי שהמק"מ סחיר בכל ימי המסחר בבורסה וניתן למכור אותו בכל רגע אשר מתקיים בו מסחר. בנוסף, ניתן גם לראות את מחירו בכל רגע נתון וכפועל יוצא מכך, ניתן לחשב את תשואתו לפדיון.
יש להדגיש, כי התשואה לפדיון היא למעשה נגזרת מהמחיר הנוכחי. היא למעשה התשואה אותה ירוויח המשקיע אשר ירכוש את המק"מ במחירו הנוכחי.
מי שיבחר ללמוד קורס הכרת שוק ההון (או בשמו המקביל קורס מבוא לשוק ההון) יוכל להכיר נושא זה לעומק.