צעד ראשון לשלום
First step to peace
אני מאמין / מוטי לקסמן
"וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו, ו, יד), אומר, זועק הנביא.
הנביא נגד שלום? לא, הוא נגד אשליית שלום, הנביא הוא נגד אלה שרק מצהירים שלום ולא עושים דבר להגשמתו.
האמנם אינם עושים דבר?
הרי השאיפה לשלום מבוטאת רבות: יש עצרות וכינוסים, ומשוררים שרים וסופרים זועקים.
האין זה מופלא ומוזר שהשלום נפוץ בשירים ובמילים ולא במציאות?
הנה יש אפילו פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום והם מוחים נגד מלחמה, וודאי שהם רוצים שלום.
יש "שלום עכשיו", ויש "בית הגפן" בחיפה, ויש "הבית יהודי-ערבי" בבית ברל, גם ישוב מעורב, בו חיים יהודים וערבים יחד, "נווה-שלום".
זה חשוב, כל פעילות למען שלום היא חשובה, ואסור להפסיק.
אבל, בכל זאת אין שלום!
מדוע? כי כל ההתארגנויות האלה הן בבחינת הסכמה בין מסכימים!!!
יותר מכך, הייתה אפילו מלחמה שנקראה בשם "שלום הגליל".
ושלום אין.
למה, מדוע?
לפי דעתי, אחת הבעיות או אחד המכשולים שעומדים בדרך להשגת שלום הוא הנתון הבא: כאשר כבר מנהלים משא ומתן על שלום מדברים על הרבה דברים, על תנאים מוקדמים, על מקומות קדושים, על קוים אדומים שמהם לא זזים, עוד ועוד.
אבל, גם אלוהים לא ברא את כל העולם ביום אחד!
לכן צריך להתחיל בצעד אחד, להציע צעד אחד בלבד!
ורק לאחר שיוסכם עליו, ויעברו ימים רבים בהגשמת האחד, רק אז יצעדו צעד אחד נוסף רק צעד אחד נוסף.
מהו הצעד הראשון?
יש הרבה חילוקי-דעות, יש עוינות, ישנה שנאה, אבל בתוך כל זה אפשר להסכים על הנחת אבן יסוד ראשונה והיא – אי-אלימות!
כלומר, הסכמה שכל בעיה, כל קושי, כל מוקד מחלוקת לא יפתרו באלימות.
איך?
להציע ליריב, להציע לשונא, להציע לאויב: "בו נפתח מסע ארוך בצעד אחד של הסכמה: לא-אלימות!"
אני חולם לראות את אסמאעיל הנייה ואהוד ברק צועדים שלובי- ידיים, לובשים חולצה שכתוב עליה "לא –אלימות" בעברית, בערבית ובאנגלית.
זה לא יקרה מחר.
לכן אני מציע שאנשים פרטיים ינסו זאת.
אני מוכן, אני קורא למחבל פלשתיני, ולא חשוב לי כמה דם יש על כפות ידיו, שייתן לי יד, ונצעד יחד.
כן, ממש נצעד שעה, שעתיים, יד ביד, וחולצותינו משקפות מושג אחד – לא-אלימות!
אני מאמין, שאם זוג האויבים הראשון יתחיל לצעוד, יבואו בעקבותיהם זוגות רבים נוספים, ומלאה הארץ זוגות שונאים, יריבים, אויבים שצועדים יחד לקראת מטרה אחת בלבד – לא-אלימות!
כך, נראה אנו, בני אברהם, בני ישמעאל ובני יצחק, שנבואת הנביא: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ד) אינה חלום בלבד!!!
אני מאמין!
<><><><><>
מוטי לקסמן
סוקולוב 18, כפר סבא 44256
טלפון נייד 0544615285
motele777@gmail.com
I Believe / by Moti Laxman
"They have healed also the hurt of the daughter of my people slightly, saying, Peace, peace; when there is no peace.".(Jeremiah 6:14) Thus the Prophet declares and even shouts!
Is the Prophet opposed to Peace? Not at all! The Prophet is opposed only to superficial peace. The prophet is opposed to those who declare peace but do nothing to achieve it.
What is meant by these words: "but do nothing to achieve it"
Is it not the case that there are many who express their vision and hope for peace? There are assemblies and conventions; there are poets who sing and authors who cry out. There is even a forum of Israeli and Palestinian families who have lost children in war, who favor peace, reject war and strive for peace.
There is "Peace Now" and "Bet Gefen" in Haifa; there is the Jewish Arab institute in Bet Berl; there is the community of Neve Shalom where Jews and Arabs live together.
All of these activities for peace are crucial and must not cease
But nonetheless, there is still is no peace.
Why? Because all of these organizations are for like minded people who agree with each other!
More than this, there was even a war which was called: "Peace for the Galilee."
Yet, there is no peace.
Why is this?
It occurs to me that one of the problems or challenges that stand in the way to achieving peace may be in the fact that when discussing or dialoging about peace much is discussed regarding pre-conditions, holy matters, red lines etc.
But G-d too did not create the world in one day!
It is for this reason that we must start step by step and continue suggesting one step at a time.
Only when there is agreement about this and after some time has passed in achieving this, only then can they march an additional step and only one step at a time.
What is the first step?
There is much dispute; there is enmity; there is hatred--- but even within this reality it is possible to agree on the first corner stone which is "No to Violence."
That is to say, that all problems and difficulties, any differences of opinion will not be solved by violence.
How can this be done?
We must suggest to our opponent; We must suggest to the one who hates; to the enemy: "Let us begin the long journey with one agreed upon step: "No More Violence.!"
I dream that Ishmael Haniya will walk hand in hand with Ehud Barak each wearing shirts bearing the words: "No More Violence" in Hebrew, in Arabic and in English.
However, this will not happen tomorrow.
It is for this reason that I suggest the common man and woman; the man in the street begins this process.
I am personally prepared and I call out to the Palestinian terrorist (and it is not important to me how much blood s/he has on his/her hands) to take my hand as we March together.
Yes, really a march of an hour or two, hand in hand with our shirts declaring only one statement: "No to Violence!"
I believe that if the first pair of enemies starts to march many other pairs will arise and join and fill the land.
Pairs of enemies, opponents, hand in hand who march only for one purpose: "No More Violence!"
In this way the children of Abraham, the children of Ishmael and the children of Isaac will see that the prophecy: "And they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruning hooks and that nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more" (Isaiah 2, 4) – is not just a dream.
I Believe!
Translated into English by Lee Diamond, rabbi.
<><><><><>
Moti Laxman
Sokolov st. 18 kfar-sava 44256
Mobile Ph. 972544615285
motele777@gmail.com