מועדון הופעות. כמה יפה צמד המילים הזה. לרבים מאיתנו שתי המילים הקטנות האלה הן בגדר אוצר שלם וגדול של זיכרונות. הקהל המבוגר יותר וודאי יזכור את מועדון הופעות הלוגוס האגדי שנסגר אי שם בשלהי שנות ה-90 של המאה הקודמת. היום יש לנו את כוכב נולד, את the voice ועוד שאר תכניות שמוקדשות כל כולן למוזיקה הישראלית שפעם, התחילה כאמור מגלי צה"ל במקרה הטוב ומ-מועדון הופעות במקרה היותר טוב.
מועדון הופעות היה מאז ומעולם נחלתם הבלעדית של הגרעין היותר כבד. אותם אלו שבילו אי אז בלוגוס היקר והאהוב עשו כבוד לגדולי האמנים והיוצרים של ישראל. כולם הופיעו שם. היום אנחנו רואים עוד לא מעט מועדוני הופעות המוקדשים רובם ככולם ליוצרים הצעירים והחדשים. אותם אלו שבאים לרענן לנו את תרבות המוזיקה הישראלית החדשה. כדי לא לעשות עוול עם אך אומן כזה או אחר לא נזכיר כאן שמות, נציין רק שאנחנו מאוהבים בכולם.
כל אומן חדש שמופיע ופורץ דרך מועדון הופעות כזה או אחר עושה לנו משהו. אנחנו, אוהבי או אולי מכורי המוזיקה הישראלית, אלו שצורכים אותה בכל מדיה אפשרית, אלו שעובדים במשרד והלינק של יו טיוב ברקע, אלו שלא מפסיקים לשמוע רק רדיו ישראלי במשך כל היום כאשר הם על הכבישים. כאשר אומן כזה או אחר מצליח לגעת בנו אנו ממהרים להתמכר למוזיקה שלו. לומדים להכיר את הצלילים וכמובן שמחכים בקוצר רוח להופעה חיה ב-מועדון הופעות.
המרוץ שלנו אחריהם לא נגמר. אותו מועדון הופעות שמארח אמן מתחיל רואה אותנו, אותם מכורי מוזיקה, כנכס לא קטן. בשונה מרוב היצרנים, המשווקים או המוכרים, אנשי המוזיקה בארץ לא רואים אותנו כמובן מאליו. מועדון הופעות איכותי וטוב יעשה את הכל כדי להעניק לנו, לגרעין הקשה, את התחושה שכאן ואצלו יש לנו בית שני. הרעיון כמובן הוא בסופו של דבר למכור את הכרטיס או אולי עוד כוס בירה, אבל הדרך שונה לחלוטין מאשר נותן שירות אחר למשל. יצירת קהל טוב ונאמן תלוי אך ורק בהתנהלות של אותו מועדון הופעות. ברגע שאנחנו מקבלים את המחיר הסביר, את היחס החם ואת המוזיקה ברקע, אנחנו מתמכרים.