כדי לזכות במשפט צריך הכנה טובה. כמה מילים לקראת חודש אלול באור הקבלה.
כמו בתולה
שלמה המלך, החכם באדם, אמר: "מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב" (משלי י"ח כ"ב). מעבר לבדיחות ומעבר לפשט הדברים, מסתתר כאן רמז עמוק ביותר. אישה מרמז על המזל של חודש אלול, מזל בתולה. על כל חודש הפקיד הבורא כוכב ומזל שדרכו מושפעת השפעה ייחודית לבני האדם לצורך עבודתם הרוחנית. למרות שידוע שעם ישראל הוא מעל המזל, בכל חודש כולנו נתונים קצת יותר להשפעה של אותו מזל. במקרה של אלול, כולנו הופכים להיות קצת יותר "בתולה".
"משנכנס אלול מרבים בביקורת...", זהו הצד השלילי של הבתולה שמעביר ביקורת על כל הסביבה, חוץ מאשר על עצמו כמובן. התיקון של זה, זה לפרגן ולעזור לכולם ולהעביר ביקורת רק על עצמי. גם חוש ראיית הפרטים מתחדד ובהמשך נראה איך הכלי הנפלא הזה יכול לשמש אותנו דוקא בתקופה זו.
הטוב ששלמה המלך מדבר עליו, נמצא בתוך כל אחד מאתנו ומתעורר החודש בגדול. הבתולה מייצגת את כח הבתוליות בנפש, יכולת ההתחדשות האינסופית המפעמת בנשמת כל אדם. רב הבעיות בחיים שלנו נובעות מהאמונה שלנו שאת אותו חלק, את אותה תכונה, את אותו מצב, אי אפשר לשנות... באה תורת הקבלה ואומרת לנו - לא נכון! הכל בר שינוי. הבורא מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. הבריאה לא ממשיכה קדימה ברצף, אלא מתחדשת בכל רגע מחדש. רק האדם מסוגל לחשוב שהוא יצור ייחודי שלא משתנה. הענין הוא שצריך לדעת איך להתחדש - בעבודה הפנימית, בזוגיות, במחשבה, בעסקים... בכל תחום.
הטוב של אלול, "מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב", זה שהחודש יש לנו יותר עזרה לחולל התחדשות בחיים שלנו, למצוא את הטוב. זהו החודש האחרון של השנה ומגישים לנו עזרה גדולה, לעשות עוד צעד מהותי של התפתחות ושינוי לפני שנגמרת השנה.
האוצר
רבים בדור הזה חושבים שראש השנה הוא עוד חג. למעשה, ראש השנה הקרב ובא זוהי הזדמנות נפלאה לשדרג את החיים שלנו. סדנא של 48 שעות שכל דקה בה היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על כל השנה שתהיה. מגלה לנו תורת הקבלה שראש השנה זוהי המפקדה של צבא הימים של השנה. כולם אוהבים "לתפוס ראש"... ויש לזה שורש רוחני עמוק. כאשר מתכנתים את הדברים נכון בראש, השאר זורם הרבה יותר בקלות.
אלול זוהי ההכנה לאותן 48 שעות בהן ייגזר לכל אחד מאתנו, מי יחיה (ואיזה חיים יהיו לו), למי יהיו בנים (ואיזה אופי יהיה להם) ולמי תהיה פרנסה (וכמה בדיוק...). "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קהלת ב' י"ד), הוא לא מחכה לרגע המשפט, הוא מכין את התיק היטב, הוא מגיע מוכן לאותן דקות גורליות.
תורת הקבלה מלמדת אותנו שהבריאה כולה בנויה מאורות וכלים. אור, שפע, פרנסה, תענוג, בנים, חיים... יש אינסוף! הכל תלוי בכלי שאנחנו מכינים. חוק בבריאה הוא שאין אור בלי כלי. הגילוי של האור אפשרי כשמכינים את הכלי המתאים.
מסופר על שני חברי ילדות שנפגשו אחרי המון שנים שלא ראו זה את זה. אחד מהם נהיה מלך, עשיר גדול. נפגשו השנים בשמחה גדולה והמלך החליט להיטיב עם חברו. הוא הודיע לו שלמחרת בצהריים תהיה לו שעה אחת שלמה להיכנס לאוצרות המלך ולקחת כל מה שיחפוץ בו. שמח החבר וכמובן התייצב בשעה היעודה עם דלי בידיו.
בדיוק בזמן, פתח השומר את שער האוצר והחבר נכנס פנימה. אחרי כמה דקות הוא יוצא כשעיניו בורקות והדלי שלו מלא ביהלומים, זהב ואבני חן. רואה אותו השומר ובחמת זעם בועט לו בדלי ושופך הכל על הקרקע. החבר ההמום מתאושש וקולט שיש לו עוד זמן, הוא רץ פנימה ושוב ממלא את הדלי. אלא שגם הפעם חוזר השומר ובועט לו בדלי באכזריות. כך נמשך הענין עד שתמה השעה שניתנה לחבר.
נעמד החבר ליד השומר הנורא ובכה: מה עשית לי? הרסת את הזדמנות חיי... אמר לו השומר: שוטה שכמוך! אוצר המלך פתוח בפניך ואתה בא עם דלי... כלי כזה קטן! עכשיו, אחרי כל הייסורים, כל הערמה שמונחת פה על הקרקע, שלך היא...
אנחנו לא רוצים לחכות לייסורים. אנחנו רוצים להיות חכמים ורוחניים, לקפוץ על חודש אלול בשתי ידיים ולהכין את הכלי לראש השנה.
עת רצון
אנחנו דור של סדנאות, ריטריטים, השתלמויות וקורסים מזורזים. תורת הקבלה מראה לנו שהחיים הם הסדנא האמיתית! כל רגע ורגע יכול להוות קרש קפיצה ללימוד אישי, צמיחה והתפתחות. צריך רק להכיר את תוכנת ההפעלה.
מסגרת הזמן שלנו היא מעגל השנה. שנה זה מלשון שונה, בשתי המשמעויות, גם אחר וגם חוזר. האריז"ל אמר שאם היינו עובדים נכון, בשנה אחת היינו מסיימים את תיקון הנשמה שלנו. אבל כיוון שאנחנו תלמידים "מאוד יסודיים", אנו שבים וחוזרים כל שנה למעגל התיקון.
במשך השנה ישנם חלונות מיוחדים, בהם ניתן לעשות כלים להרבה יותר אור, הרבה יותר שפע, בהם ניתן לטפל בדברים כשהם עוד בשורש, לפני שהמחשבה הופכת לדיבור ומעשה. החלונות האלה נקראים "עת רצון", זמנים מיוחדים בהם "השמיים פתוחים". העולמות הרוחניים מסודרים בצורה כזאת שבן אדם יכול לפעול הרבה יותר לשיפור עצמו וחייו.
חודש אלול הוא החלון הגדול ביותר בשנה. חודש שלם שהוא עת רצון. חז"ל אמרו: "המלך בשדה!". חז"ל דיברו בקודים, שפת הענפים. השדה זה העולם הזה, הגשמי. המלך זהו הגילוי של האור העליון בעולם. ימי אלול הם תקופה מיוחדת במינה, תקופת התעוררות ותשובה.
כאן בדיוק באה הבתולה לעזור לנו. הזכרנו את יכולת ראיית הפרטים של הבתולה. החודש התוכנה הזאת פועלת אצל כולנו. הרמח"ל כתב בספר "מסילת ישרים" על העבודה הרוחנית: "שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו..." כלומר, שיהיה"מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לא?".
התבוננות היא הכלי הנחוץ לנו ביותר בתקופה זו. התבוננות במעשים, במחשבות, בשנה החולפת... האם השגנו את מה ששאפנו אליו? איזה בן אדם היינו? איך התייחסנו אל הבן/בת זוג? האם אנחנו מאושרים במקום איפה שאנחנו נמצאים?
אלול זה ר"ת "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיר השירים ו' ג'), רמז על החיבור השלם בין האור והכלי, חיבור של אהבה. כשיש אהבה באויר אפשר להתבונן בעצמנו ולדון לכף זכות את מה שרואים, לרדת לעומקם של פרטים ולחשב את דרכנו אל השנה החדשה.
שנזכה לימי אלול מאירים ומועילים!