חודש סיון בעבודה הרוחנית לאור הקבלה והחסידות

בס"ד

הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש סיון וכיצד להיעזר בהם להתפתחות רוחנית

מבוסס על הרצאה מאת אסף משה בילר
חלק מסדרת חודשי השנה בעבודה הרוחנית

המלה חודש משמעותה התחדשות! בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המושפעת מלמעלה והיא המיוחדת לו. קדושת הזמן הזו משמשת ככלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מהוה "פוטנציאל" להתחדשות של האדם בתחומים מיוחדים בחייו, להיבנות ולהתקדם בהם. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל על פי תכונה מעגלית. שנה מלשון שניות, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו - רגע ההווה. לכן נקרא הקב"ה- הויה ברוך הוא.
נאמר כי "חכם הוא הרואה את הנולד" (פרקי אבות). כלומר, אדם חכם יכול לראות כיצד נבראת המציאות בכל רגע ורגע. כפי שנאמר: "מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". נשאל את עצמנו האם אנו מתחדשים כל רגע מחדש?
יש עת רצון להתחדשות, זמן שהוא מסוגל לכך יותר. כדי ליצור את השינוי עלינו להתחבר לשורש הרוחני. שינוי בשורש ישפיע על כל הענף. לכן אנו עוסקים בלימוד זה, על מנת ל'תפוס' את החודש כבר מראשו ולשנות את כל הזקוק לשינוי כבר בשורש. בקבלה זה נקרא למתק את הדינים בשורשם. מאוד חשוב באיזה 'ראש', האדם נמצא בראש כל חודש.

לומדים ללכת
כתוב בספר יצירה: "המליך אות ז' בהילוך וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל שמאל בנפש זכר ונקבה". השורש הרוחני אליו אנו מתחברים בחודש סיוון הוא חוש ההילוך בנפש האדם.
סיוון הוא חודש של רחמים, זמן של גדילה ושיאה של הארה שהחלה בפסח. מאז אנחנו סופרים 49 יום של ספירת העומר, כשכל יום הוא בבחינת הארה חדשה נוספת. בחודש ניסן התקבלה ההארה הראשונה מלמעלה למטה, וקיבלנו את רגל ימין בנפש. העבודה התחילה ברגל ימין. 
בחודש סיוון אנו מקבלים את רגל שמאל בנפש ויש לנו כלי להתחיל לצעוד באופן עצמאי. היציאה ממצרים מסמלת את תחילת העבודה, אולם העבודה נשלמת כאשר אדם מתחיל ללכת לבד.
נאמר לאברהם אבינו: "לך לך מארצך" (בראשית י"ב א'). הליכה זו מצביעה על היכולת של האדם להשתנות. 'לך לך' מהרגע הזה לרגע הבא. חודש סיוון הוא זמן ללכת ולגדול לקראת עצמאות רוחנית.

סיפור
כשאדם מתחיל עבודה רוחנית הוא משול לילד קטן שאבא תומך בו ועוזר לו ללכת, אולם כדי שהילד ילמד ללכת לבד ולקבל עצמאות, עוזב אותו האב ומאפשר לו ללכת לבד. והרי זו ההזדמנות לגדול.
לילה אחד אדם חלם חלום, הוא חלם שהוא הולך לאורך החוף, ועל פני השמיים חלפו במהירות סצנות מחייו. בכל סצנה הוא שם לב לשני זוגות עקבות רגליים בחוף, זוג אחד שייך לו והשני של הבורא.
עם חלוף הסצנה האחרונה הוא הסתכל אחורה לעקבות שבחול. הוא שם לב שפעמים רבות לאורך דרך חייו היו רק זוג עקבות אחד, כמו כן הוא שם לב שזה קרה בתקופות הקשות ביותר בחייו. דבר זה הטרידו והוא פנה לבורא בנוגע לכך: "אמרת שביום שאלך אחר חוקיך, אתה תלך עימדי לאורך כל הדרך, והנה שמתי לב שבתקופות הקשות ביותר בחיי יש רק זוג עקבות אחד. אינני מבין מדוע כאשר הצטרכתי אותך יותר מכל עזבתני..."
ענה לו הבורא: "בני היקר, אני אוהב אותך ולעולם לא אעזבך. באותן תקופות בהן כה רב היה סבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות לא היו אלה עקבותייך, היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כתפיי".

מקור השפעה ותענוג 
העולם נברא כדי להיטיב לנבראיו, אולם כדי שאדם יקבל את התענוג במלואו, ללא תחושת בושה עליו להתייגע עבור הדבר. זה דומה לעשיר שקרא לאדם מן השוק, האכילו והשקהו והעניק לו כסף וזהב, ובכל יום הוסיף לו עוד ועוד משפע וכל טוב. לבסוף שאלו העשיר: אמור לי האם נתמלאו כבר כל משאלותייך?
ענה האיש: עדיין לא נתמלא כל מבוקשי, כי מה טוב ומה נעים היה לי אילו כל הרכוש והטוב הזה היה לי על ידי עסקי עצמי, כמו שהגיעו אלייך.
דבר זה הוא טבעי, שמצד אחד טועם תענוג גדול ומצד שני קשה לו לסבול מבושה את ריבוי ההטבה הזו. כאשר אדם מתייגע וטורח, הוא מוכן לקבל את השפע, והעונג הוא שלם. כדי להכין את הכלי לקבלת השפע, אדם צריך להפוך לצינור של השפעה.

הכנת הכלי לאור
בחודש סיוון חוגגים את מתן תורה, זמן בו עמדו ישראל יחד על הר סיני וכולם ראו את הקולות. ונאמר "ויחן שם ישראל, נגד ההר" (שמות י"ט ב'). 'ויחן' בלשון יחיד. על כך אומר רש"י, "כאיש אחד בלב אחד". כלומר מגלה לנו רש"י את התנאי לקבלת ההארה - אהבת ישראל.
על מנת להתחבר להארה האלוקית שירדה לעולם במתן תורה, בצורה של הנהגה, הליכה (מכאן המושג 'הלכות'), נדרשת הכנה של כלי.  על פי חכמת הקבלה ההכנה הכי טובה היא להיות בהשפעה ונתינה. על כך אמר רבי עקיבא"ואהבתך לרעך כמוך, זהו כלל גדול בתורה". הכלל כולל בתוכו את כל הפרטים האחרים. להתחבר ללב, לאהבת ישראל, כשהלב זוהי ספירת המלכות על פי הקבלה, וזהו הכלי לקבלת השפע האלוקי.
כשהכלים מתמלאים באור זה מביא שמחה. שמחה זה אותיות משיח. משיח זה גילוי של אור היחידה בעולם. האור האלוקי הזה הוא חירות, אותו כח רוחני שמאפשר לנו ללכת בעולם הזה עם הראש בשמים - "ובני ישראל הלכו ביבשה, בתוך הים" (שמות י"ד כ"ט).

מזל תאומים
חודש סיון קשור במזל תאומים שהוא חיבור של אור וחושך. ישראל בגימטריה זה אור וחושך. תאומים הם שניים זהים, דומים, ועדיין זה כנגד זה, וזה רמז למציאות שחווה האדם, שמתקיימים בתוכו שני דברים שונים, אור וחושך, ובחודש סיון ניתנה ההזדמנות לעשות עבודה רוחנית - לראות את האור והחושך כאחד, כאור.
האור זה רגל ימין שניתנה בניסן, החושך זה רגל שמאל שניתנה בסיון, ובהליכה הרוחנית האדם צריך לראות את הכל כאור. לשם כך צריך האדם חכמה, וזה הזמן הטוב להתחבר לחכמת התורה וודאי וודאי לפנימיות של התורה הקדושה,לחכמת הקבלה.