כמפקד יחידה לשעבר בצבא ההגנה לישראל, ביצעו הגדודים שלי תעסוקותבלתי פוסקות בגבול מצרים וכתוצאה מכך אני מכיר את גזרת המסתננים טוב מאוד.אלו הם לכאורה אנשים המחפשים עבודה ופרנסה, אך יש לעצור אותם בגבול ופשוטלא לתת להם להיכנס.
מאת: בני טל
בכל חודש, נכנסים כמה אלפי מסתננים דרך גבולותינו הפרוצים,כאשר הם כבר מודעים לשיטת העבודה לפיה הם אפילו לא צריכים לנסות לברוח,מהסיבה הפשוטה שהם בכל מקרה ישוחררו לאחר שיעברו קליטה רכה, יקבלו מזוןוישלחו למרכז הארץ.
השיטה ההומנית הזו, גורמת לכך שישראל הופכת ליעד נחשק בעבורמסתננים אלו, אשר בסופו של יום מהווים סכנה דמוגרפית ובטחונית כאחת. זהנכון, ישנן לעם ישראל צרות ודאגות נוספות, אך אין זה אומר כי עלינו להזניחאת הסכנות העולות מהמצב הקיים.
חיבוק רעיל וחוסר מדיניות
כאיש צבא ומילואים לשעבר, אינני רואה סיבה שלא נעצור אתהמסתננים כבר בגבול. אמנם הגדר עוד לא הסתיימה, אך בעזרת מספר יריות באוויר– ניתן יהיה להבריח את המסתננים בחזרה אל שטח מצרים. המצב האבסורדי בו אנויודעים היכן ומתי מגיעים המסתננים אל הגבול אך מקבלים אותם כמעט בחיבוק –גורם לכך שאנו נירה לעצמנו ברגלים.
האוגדה באזור הגבול נפלאה ומערך הצבא הסדיר היום הוא איכותיומקצועי ופשוט יש לתת את הפקודה למניעת כניסתם של המסתננים לגבולותינוולעצור את הדליפה. להשקפתי, אנשי הצבא יכולים לקבל את המסתננים בגבול, לתתלהם מזון ומים ולשלוח אותם בחזרה, בדיוק כמו בגבול מקסיקו-ארה"ב ובכל מדינהאשר דואגת לבטחון הפנים שלה.
הממשלה איננה מאשרת למסתננים לעבוד לפרנסתם וכך נוצר מצבאבסורדי עוד יותר, אשר גורם לכך שהם נאלצים לבצע פשעי הישרדות. המסתנניםחייבים אוכל, מקום ללון בו, בגדים חמים ולכן גם נמלטים אל מחוזות הפשיעה.כמובן שגם היצרים שבהם, יחד עם התסכול, גוברים מיום ליום וכך אנו גם הופכיםמודעים למקרי אונס המתרחשים לאחרונה, אשר מצטרפים לסטטיסטיקת האונס הגבוההממילא במדינתנו.
לסיכום
כבעלים של חברת אבטחה, אני יכול לומר לכם, זה נכון – מדינת ישראל קיבלהלגבולותיה עשרות אלפי מסתננים ועל כך גם יש לתת את הדין וכמובן גם לדאוגלטיפול יאות בבעיה אשר נוצרה בעקבות חוסר המדיניות הברורה בנושא. עם זאת –יש לאבטח את גבולות המדינה ולמנוע את כניסתם של מסתננים נוספים ובכך למנועאת העמקת הבעיה ואת קושי ההתמודדות עמה.
לחצו כאן לקריאת המאמר המקורי - שומרי ראש