אולי מונטנגרו היא הקטנה במדינות יוגוסלביה לשעבר, אך לא בכדי היא זכתה לתואר "הפנינה של אגן הים התיכון". מאז שקיבלה עצמאות ב-2006 ונפתחה לתיירות העולמית, רבים מכל העולם מגיעים מדי שנה למונטנגרו ונפעמים מנופיה עוצרי הנשימה. מקור השם מונטנגרו, "ארץ ההרים השחורים", הוא בגוון הכהה שקיבלו הריה מיערות האורן השחור המכסים אותם. למרות השטח הקטן באופן יחסי, למונטנגרו עושר טבעי מרשים, טבע בתולי וגיאוגרפיה ייחודית: הרים ומצוקים שפסגותיהן מתנשאות לגובה של 2,500 מטרים, מפלים, אגמים, יערות סבוכים ועוד. בנוסף, מונטנגרו מתגאה בקניון העמוק ביותר באירופה אותו יוצר נהר הטרה - אחד הקניונים העמוקים בעולם. בסופו של דבר, מדובר בטיול שמיועד בעיקר לחובבי הטבע וההליכה, אך מעוניין לשלב גם נופש ומנוחה בחופים מרגיעים ומבודדים. גם חובבי טיולי השטח והספורט האתגרי ימצאו את מבוקשם במדינה, ברכסי ההרים הגבוהים, עמקי נהרות גדולים ובשמורות שלא נגעה בהן יד אדם. אחד מיתרונותיה המרכזיים כאתר תיירותי הוא העובדה שרבים טרם גילו את הקסם שבה, כך שלא תסבלו מעומסים וצפיפות באתרים ותוכלו ליהנות מהאוטנטיות של המקום. יתרה מזאת - האקלים הים תיכוני נוח במיוחד והמקומיים ידועים בקבלת הפנים הנעימה.
לספוג קצת תרבות?
אוכלוסיית מונטנגרו מונה רק כ-700,000 אזרחים, אך גם במקרה זה היא תפתיע מבחינת העושר והמגוון התרבותי. בשל המיקום שלה, בין אזור הים התיכון לאזור הבלקן, מונטנגרו הושפעה הן ממזרח ומרכז אירופה והן מתרבויות אגן הים התיכון. הדבר מורגש בעיקר בסגנון הארכיטקטוני הביזנטי במבנים רבים הפזורים ברחבי הארץ - ובעיקר במנזרים מימי הביניים, בהם שרדו אלפי מטרים של ציורי קיר, דבר שידהים את חובבי הארכיטקטורה העתיקה. מונטנגרו משופעת גם בכפרים בעלי אורח חיים אותנטי, בעלי מקצועות מסורתיים, ציוני דרך היסטוריים ומטעמים מקומיים.
אתרים שאסור לוותר עליהם
קוטור - עיר מוזיאון שנשמרה מתקופת ימי הביניים ונחשבת לפנינה של המדינה, וכיום היא אתר מורשת עולמי של אונסקו. בעיר כדאי לבקר בכיכר טריפון ובה קתדרלת טריפון מהמאה ה-12, ארמון הבישוף ובית העירייה, במצודת סאן ג'ובאני, ובעיר העתיקה של קוטור, שם תמצאו ארמונות של משפחות מקומיות וונציאניות. גם למונטנגרו ז'אן דארק משל עצמה, בשם ברטה הקדושה - ששרידיה נמצאים בכנסיית מריה הקדושה בקוטור. על פי האמונה, ברתה הקדושה הצילה את העיר מהטורקים ב-1539.
פודגוריצה - עיר הבירה המודרנית למדי, שהוחרבה ברובה במלחמת העולם השנייה. העיר עצמה יפה ויש בה בתי קפה, מלונות ופעילויות שונות, אך משמשת בעיקר למרכז ממנו נוסעים לשאר האתרים, הנמצאים במרחק שעה-שעתיים. כשמגיעים, מומלץ לראות את כנסיית סנט ג'ורג' שנשמרה מהמאה ה-10 ואת טירת המלך ניקולה.
ז'אבליאק - שמורת "דורמיטור", האגם השחור, היא פארק לאומי שהוכרז על ידי אונסקו כנכס טבע עולמי. השמורה ממוקמת על רמה גבוהה שמוקפת בהרים המתנשאים לגובה של 2,000 מטרים, וביניהם קניונים עמוקים, בהם כאמור קניון נהר הטרה.
לובצ'ן - אחד מארבעת הפארקים הלאומיים במדינה, אותו מומלץ לחוות בנסיעת שטח בכבישים ההרריים. מומלץ לבקר בכפר הקטן והעתיק נייגושי, שנמצא בקרבת המקום. הכפר ידוע בשל הארכיטקטורה שלו ולא פחות בזכות נקניקי הפרושוטו והגבינות הקשות שמיוצרות שם שנים.
בודווה- עיר החוף שנחשבת לפופולארית באלבניה. העיר העתיקה ממוקמת על חצי אי במפרץ, וחופיה מדהימים. לעיר העתיקה, שמוקפת בחומה מהמאה ה-15, ניתן להיכנס רק ברגל, ולבקר בקתדרלה של סווטי איבאן בה ציורים וונציאנים ופסיפסים מהמאות ה-16 וה-17.
מנזר אוסטרוג - המקום הכי קדוש במונטנגרו, ונחשב אתר עלייה לרגל. המנזר תלוי על צוקים נבנה במאה ה-17, וקבור בו הארכיבישוף וסיליה יובאנוביץ, שידוע בניסים שחולל. קתולים, אורתודוקסים וגם מוסלמים מגיעים למקום לבקש את חסדי הקדוש, וגם תיירים שבאים לראות את כוכי התפילה, הקפלות וציורי הפרסקאות היפהפיים.