על הדקלים:
הדקליים הם ממשפחות הצמחים המככבות ביותר בגן הנוי. אין כמעט גינה בלי דקלים. המצב הגיע עד כדי כך שהיום אדם ממלא את גינתו בדקלים או מדיר אותם לגמרי מהגן. במינון ובהתאמה נכונה אפשר וצריך להגיע למצב שהדקלים – בתור קבוצה חשובה כל כך בעולם הצומח והגינון – יקבלו את מקומם הראוי, אך לא ישתלטו על כל הגן – ויעידו על חוסר תכנון.
ישנם סוגים רבים של דקלים שונים ומגוונים מאד זה מזה, והם נחלקים לשני קבוצות עיקריות: דקלים טרופיים ודקלים מדבריים.
דקלים טרופיים: רובם המוחלט של הדקלים הטרופיים מסוגלים לשרוד רק בתנאי חום ולחות לאורך כל השנה, וחלקם הגדול זקוקים גם להצללה או להצללה חלקית. הדקלים הטרופיים החזקים יחסית יכולים להתקיים אצלינו במישור החוף והעמקים. את החלשים יותר לא נראה בארץ. הנפוצים ביותר הם :
סיאגרוס רומנזוף ( קוקוס) - נראה אותו כמעט בכל גינה, חזק יחסית לטרופיים. נמאס על הגננים. קל להעתקה כבוגר – ולכן נראה אותו הרבה בגינון ציבורי.
ארכונטופניקס אלכסנדרה ( דקל טבעות ) וארכונטופניקס קונינגהמיאנה ( דקל טבעות ) - לשמש מלאה וחצי צל – נראים רע בחורף הישראלי, צריכים השקיה מרובה ואינם מתאימים למקומות יובשניים.
דקלים טרופיים נוספים מומלצים :
דיפסיס דקריי – הדקל המשולש – לשמש מלאה וחצי צל, יוצר צורה משולשת מעניינת על הגזע, דקל בינוני בגובהו.
קריוטה הימליה – דקל זנב הדג - לשמש מלאה וחצי צל, צורה מיוחדת לעלים, פרי גורם לגירוי.
וודיטיה ביפורקטה – דקל זנב השועל - לשמש מלאה וחצי צל, עלעלים רכים ויפים, סובל בחורף.
דקלים מדבריים:
דקלים מדבריים שונים מאוד באופיים מדקלים טרופיים והם ישמשו פעמים רבות בגינות ים-תיכוניות, בגינות קקטוסים ובאזורים היובשניים או הקרים בארץ, שדקלים טרופיים לא ישרדו בהם.
בדרך כלל דקלים מדבריים יהיו עמידים לקור וליובש, וישרו אוירה ים תיכונית או מדברית דקלים מדבריים מומלצים:
בוטיה דרומית – רגיש להשקיית יתר. עמיד בתנאי מזג אויר קיצוניים. פרי אכיל. גודל בינוני.
תמר קנרי – לא לגינה הקטנה, עץ גדול ומרשים, קוצים בתחילת הכפות גורמים לגירוי.
סבל פלמנטו – דקל קטן – בינוני עמיד ביותר.
תמר נטוי ותמר רוביליני - קטנים יחסית . עמידים לתנאי גידול קיצוניים
למאמרים נוספים בתחומים: גינון, עיצוב גינות, השקיה וצמחיה -
http://www.ginun.net/