חודש אייר לאור חכמת הקבלה-חודש הרפואה

חודש אייר בעבודה הרוחנית לאור הקבלה והחסידות

חודש אייר

הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש אייר וכיצד להיעזר בהם להתפתחות רוחנית

מבוסס על הרצאה מאת אסף משה בילר
חלק מסדרת חודשי השנה בעבודה הרוחנית

לעילוי נשמת ברכה בת דב בר ז"ל

המלה חודש משמעותה התחדשות! בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המושפעת מלמעלה ומיוחדת לו. קדושת הזמן הזו משמשת ככלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מהוה "פוטנציאל" להתחדשות של האדם בתחומים מיוחדים בחייו, להיבנות ולהתקדם בהם. יש עת רצון להתחדשות, זמן שהוא מסוגל לכך יותר. כדי ליצור את השינוי עלינו להתחבר לשורש הרוחני. שינוי בשורש ישפיע על כל הענף. לכן אנו עוסקים בלימוד זה, על מנת "לתפוס" את החודש כבר מראשו ולשנות את כל הזקוק לשינוי כבר בשורש. בקבלה זה נקרא למתק את הדינים בשורשם. מאוד חשוב באיזה 'ראש', האדם נמצא בראש כל חודש.
נאמר כי "חכם הוא הרואה את הנולד" (פרקי אבות). כלומר, אדם חכם יכול לראות כיצד נבראת ונולדת המציאות בכל רגע ורגע. כפי שנאמר, "מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". נשאל את עצמנו האם אנו מתחדשים כל רגע מחדש?

מושג הזמן
מוסבר (הרב צבי הירש ברוידא זצ"ל) שלא הזמן עובר על האדם, כפי שנהוג לחשוב, אלא האדם הוא זה שנוסע בתוך הזמן. לדוגמא: בשבת הראשונה של בראשית, נקבעה מעין "תחנת דלק רוחנית" ששמה שבת. בכל שבוע מגיע האדם לאותה תחנה וזו ממש אותה השפעת קדושה עצמה של שבת בראשית. כך גם בכל המועדים. בפסח בכל שנה אנו מגיעים לתחנה של גאולת מצריים ובזמן זה יכול האדם להשיג השפעה של חירות-אישית וכללית. האדם יכול לקבל שפע רוחני ולהתעלות בעזרתו. כך גם בראשי חודשים. לכן חשוב להכיר את התוכן הרוחני והכוחות הסגוליים של כל חודש. 
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל על פי תכונה מעגלית. שנה מלשון שניות, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו - רגע ההווה. לכן נקרא הקב"ה- הויה ברוך הוא.

חודש הרפואה

חודש אייר מאופיין כשורש הרפואה, כפי שמעידים רשאי התיבות איר: 
"אני  י-ק-ו-ק  רפאך" (שמות ט"ו כ"ו).
ימים אלו הם בעלי סגולה מיוחדת לרפואה. חכמת הקבלה מלמדת אותנו ששורש החולי נובע מחיסרון. מחלה, מלשון חלל - חלל שנוצר בנפש האדם, אליו חודר כח שלילי ושם מתפתחת מחלה. נאמר בבראשית, "והבור רק, אין בו מים" (בראשית ל"ז כ"ד) - אומר רש"י: "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו".

הבעל שם טוב

מסופר על הבעש"ט הקדוש שהיה עוסק ברפואה. יום אחד הגיעה אליו הדוכסית מאוקראינה וביקשה מזור למחלה, לאחר שלא עלה ביד רופאה הפרטי לרפאה. כשחזרה הדוכסית וסיפרה לרופאה על נפלאות הבעש"ט, ביקש זה להיפגש עמו, ולבדוק מה כוחו של הבעש"ט.
נפגשו השניים, והרופא הציע, שיבדקו זה את זה ויאבחנו איש את מחלת רעהו. בדק הרופא את הבעש"ט אך לא עלה בידו לגלות את מחלתו. דרכו של הבעש"ט שהיה בודק את הדופק של האדם, וכך מזהה את החיסרון (חלל-מחלה) של האדם מולו. לאחר שבדק הבעש"ט את הרופא, ביקש הרופא ממנו לומר לו מה גילה, אך הבעש"ט ביקש לספר זאת רק לדוכסית. פנה הבעש"ט לדוכסית ושאל: "האם לאחרונה נעלמו מביתך תכשיטים?" כן! תמהה הדוכסית. "אם כך, גשי וחפשי אותם אצל רופאך כי זיהיתי אצלו מחלה..."
"ומהי המחלה שלך?" שאלה הדוכסית את הבעש"ט. "אני חולה אהבה" ענה, "ומחלה זו לא מופיעה בספרו של רופאך..."

ימי ספירת העומר - הרפואה והחולי

הדרך להירפא היא לראות את נועם השם אלוקינו! לחזות באור השם.
אדם שמח הוא אדם בריא. שמח אותיות חמש, כנגד חמשת החלקים של הנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה שמעידות על שלמות הקומה.
חולה בגימטריה= 49.
אלו הם 49 ימים של ספירת העומר, שהם ימים של דין, ימים של חיסרון.
בימים אלו מתגלים בפני האדם חסרונותיו, וזה מתקשר גם לחוש של חודש אייר- חוש ההרהור, היכולת לחשוב ולהתבונן. ע"י עבודת ההתבוננות מתגלים בפני האדם חסרונותיו, אותם הוא צריך לקבל באהבה, עליו לדעת כי אם מראים לו משמים את הקלקול, זה הזמן לתקן ולהירפא.
כפי שאמר דוד המלך, "הפכת מספדי, למחול לי" (תהילים ל' י"ד), אותם דברים שקשה לי איתם, הם שמביאים לי שמחה. אלו הכלים לקבלת השפע האלוקי. חכמת הקבלה מדגיה לנו כי החיסרון יוצר השתוקקות למילוי האור, וחשוב לא ליפול לעצבות ח"ו!
במשלי נאמר, "בכל-עצב, יהיה מותר" (משלי י"ד כ"ג) מכאן נלמד כי העצבות של האדם באה לו ממותרות - הדברים העודפים בחייו. לכן עכשיו, כשזהו זמן טוב לעבוד על תיקון המידות, חשוב לבדוק שלא יהא דבר מיותר במערכת חיינו, אלא שהכל יהיה במידה הנכונה.
49 ימי ספירת העומר הם שבעה שבועות של התנקות וטהרה, כמו שבעה ימים טהורים שהאישה סופרת לפני טבילתה. כשהרפואה מגיעה בשלמות זה נקרא שער ה-נ', שער החמישים. זה קורה בשבועות, כשיש חיבור שלם בקבלת התורה. ועל כך נאמר בפרקי אבות "אם אין דרך ארץ, אין תורה" (אבות ג' כ') - לפני שאדם מקבל את התורה עליו לתקן את המקום הנמוך, את הארץ עליה הוא דורך.

לחם מהשמיים - רפואה באכילה

בחודש אייר התחיל לרדת המן במדבר. בני ישראל אכלו את המן שירד משמיים ושתו מבארה של מרים. המן נקרא 'לחם אבירים', לחם של מלאכים, בהיותו מזון זך ונקי ללא פסולת, אותו נצטווה העם ללקט איש כפי צורכו ומידתו. לחם אבירים מורה גם על כך שהמזון הזה נבלע באברים ללא פסולת וללא מותרות וזה שורש רפואתו.
הרמב"ם מלמדנו כי עיקר הרפואה- באכילה. עיקר התיקונים של אדם הם באכילה, ע"י הברכה והעלאת הניצוצות השייכים לשורש נשמתו, לכן חשוב מאד לאכול בדרך הנכונה ובמידה הנכונה.

תיקון הלב

פתחנו בכך שאמרנו שזהו עת רצון - זמן בו אפשר להשפיע על נקודת השורש בנפשנו, או כפי שאמר שלמה המלך, "ועת לכל-חפץ" (קהלת ג' א'). הרי שמשכן הרצון הוא הלב, ועל כך מבקשים אנו, "לב טהור, ברא-לי אלקים" (תהילים נ"א י"ב), זהו הזמן לקנות לב טוב בעבודה על המידות. לב טוב בגימטריה=49, זה כנגד זה, כנגד המחלה אנו מבקשים לב טוב.

סימני החודש

האות של החודש היא האות וו שהיא אות החיבור. זהו עת רצון לחיבור.
מזל החודש הוא שור הזהה לפר. הפר מסמל דין, ישנם סה"כ פ"ר דינים, את הפר היו מעלים קורבן בבית המקדש, כשקורבן הוא מלשון קירוב, וזאת על מנת לבטל את הדין בשורשו.
לסיכום: חודש אייר מלשון 'אני השם רופאך'. המילה ר-ו-פ-א מורכבת גם היא מפ"ר דינים, שהם כללות כוחות החושך במציאות, מהאות וו, שמסמלת את החיבור, בין שני דברים נפרדים - בין האור והכלי, והרפואה השורשית שהיא למלא את החלל באור שזהו האות א'- אלופו של עולם!

שנזכה לרפואה שלמה וחודש טוב.