מטופל אשר מגיע לטיפול מחפש עזרה לכאביו, לרוב הוא נמצא במצב של מרחב מוגן מצומצם, כאביו גורמים לו לתסכול, סבל, צורך וחיפוש אחר עזרה ואף ספקנות לגבי יכולת הטיפול לסייע לו. במקום זה נכנס לתפקיד המטפל אשר, אמור להרגיע ולהשרות ביטחון על המטופל כדי לנסות ולהגדיל את המרחב המוגן שלו עד כמה שניתן. ע"י הגדלת המרחב המוגן המטפל יוצר במטופל אמון רב יותר בטיפול וביכולתו להתגבר ולהתמודד עם כאביו. חשוב לזכור כי המטפל אינו פוטר את בעיות הכאב של המטופל אלא מוביל אותו בדרך הנכונה בכדי לגרום לגופו לתקן את עצמו, דרך החיבור בין הנפש לגוף.
התקשורת עם המטופל מתבססת על סיוע למטופל להשתחרר ולהיפתח על מנת שניתן יהיה להגדיר יחד עם המטפל את ציפיותיו מהטיפול. חלק ניכר מהתקשורת בין המטפל למטופל אינה מילולית כלל אלא עוברת בדרך של מגע והתבוננות.
למימוש הציפיות תפקיד חשוב ביותר במהלך הטיפול ואחריו, יש להקפיד ולהכין את המטופל בכל תהליך הטיפול ולהביאו להכרה לקראת מה הוא הולך ומה מטרותינו כמטפלים. על המטפל להוריד את סף החששות של המטופל לפני במהלך ואחרי הטיפול. יש לחזק את בטחונו האישי ע"י שיתוף מלא בתהליך הטיפול ע"י מתן התייחסות למיקומי הכאב, עוצמתם, הופעתם של כאבים או היעלמותם. במהלך הטיפול יש לאפשר למטופל להתבטא ולזכור כי הוא מוביל את הטיפול והוא גם תמיד צודק ביחס לתחושותיו, כמטפל אין להסתיר מידע מהמטופל בשום מקרה. תפקיד המטפל להיות שם עבור המטופל. על המטפל להיות אמפטי ולא סימפטי כחלק מובהק בהגדרת מערכת היחסים בטיפול.
המטפל צריך לאפשר תמיכה גופנית (הקלה ופתרון של כאבים), תמיכה רגשית/נפשית (כתוצאה מההקלה הגופנית), העצמת הביטחון העצמי של המטופל, מתן כלים להתמודדות יום יומית,הגברת המודעות העצמית לגופו ואיך לעודדו לטפל בו, הנחיות תומכות גוף/רגש/נפש בין הטיפולים ויציבה נכונה .
חשוב לזכור כי על המטפל לאפשר למטופל לשלוט בטיפול. יש לסקור בעבורו את מצבו על כל ההשלכות המיידיות והעתידיות, את דרכי הטיפול וההתנהגות שאנו מצפים ממנו, צפי הריפוי והנחיות מקצועיות כמו: שינוי אורחות חיים והרגלים לצורך הימנעות מפגיעה נוספת, תזונה, שינה, פעילות גופנית, הורדת מתח נפשי, שינוי מקום עבודה ואופן ביצוע הפעילות וכו' .
על המטפל להביא את המטופל להכרה כי האחריות להחלמתו מונחת כתפיו של המטופל מתוך הרציונל שאם הוא רוצה לעזור לעצמו נוכל למצוא את הדרך לסייע לו. צריך לזכור שאנשים הסובלים מכאבי שרירים (ולא חשובה הסיבה), חיים במצב של כאבים באים והולכים. זאת אומרת שסף הסיבולת שלהם נמוך והם רגישים יותר לשינויים כאלה ואחרים של תפקודם המשפיע על הכאבים.