כספות, בין אם כספות משרדיות ובין אם כספות ביתיות, הן הדרך האוטומאטית כמעט בה בוחר הציבור לפסוע בכל הנוגע לשמירה והגנה על חפצים שבעליהם מעונין בכך. אולם רווחות בקהל הרחב מספר מיסקונספציות בנוגע לכספות, שכדאי לתת עליהן את הדעת: טעויות רווחות אלה נוגעות בעיקר בנוגע לתפקיד הכספת, וכנגזרת מכך בנוגע לתפקודיה. ככלל ניתן לומר בתמצית – כי אין להבין את הכספת כמרחב מיוחד במרחב- חיינו כולם בנויים ממרחבים פתוחים וסגורים, ומידת ההגנה הדרושה איננה וגם לא יכולה להיתו – מכסימלית בכל מקרה: אלא היא נגזרת צורך- יכולות הפורץ, מידת הרצון למנוע פריצה, והשקעה כלכלית.
כספות ביתיות
תפקידה ותפקודה: הכספת היא עוד מקום מוקצה תחום ומסוגר במנעול. היא איננה תופעה סינגולארית במרחב חיינו כפי שאנו מבלי משים מניחים עליה; אנו נתקלים בהן, כספות, בכל מקום: בבית - כל דלת כניסה לבית מוגנת במנעול, רוב דלתות הפנים בבתים מכילות מנגנון פרימיטיבי לנעילה- למשל מילדים, דלתות מסדרון, סוגרי מקרר או מגירות במטבח – מכילות מנגנון המונע מהילדים מלהכנס, תאי הדואר, מכשירי האינטרקום – כולם משמשים אותנו לויסות וניטור הנכנסים, וכולם משמשים כמעין כספות ביתיות: כדי שלא 'נכנס כל הנכנס, פגע ואח– כהיגמלו' כמאמר טשרניחובסקי (בלחנים מאת שלמה ארצי ונעמי שמר).
כספות משרדיות
בהתאמה גם המקרר מונע מהקור לצאת החוצה דרך ואקום, ובית הכלא מונע מהאסירים לברוח החוצה ולהמלט מעונשם ומלסכן את החברה. גם במשרדים קיימות כספות וגם כספות משרדיות - עוד לפני הקופה הקטנה, פאוץ' הצ'קים והכספת המאסיבית מאחורי העתק רפרודוקציית החמניות של ואן–גוך, הדלתות והמנעולים. ועוד טרם הגענו לתוכנות האנטי-וירוס, רוגלה- חוגלה, אותיות ומספרי הקפצ'ה הדורשים בכל כניסה מאובטחת לאתר אינטרנט זהוי שלנו כאנשים ולא כמחשבים, צרופי כספומט וססמאות שונות לתוכנות, וכדומה.
העיקר – בניתוח הצורך
כל מי שניסה להתמגן ולהתגונן מפני פורץ, שודד או גנב כבר משחר ההיסטוריה ניסה למנוע את כניסתו מבעד לכל חרך ופתח, ובכל נסיון שכזה פעל כמייצר כספות, בין עם כספות ביתיות ובין אם כספות משרדיות: מבעד לפתח הכניסה, לצוהר האוורור, פתח הניקוז, חרך האוורור וכדומה. הדרך היתה מימים ימימה פשוטה: לסגור ולנעול. סוגר, תריס, חלון, דלת – ועליהם בריח מסוג שהוא. השאלה המרכזית בחשבון אחרון היא מה מטרת העיקוב, מי מעוקב, ולכמה זמן.