דעתם של מומחים רבים היא שריקודי בטן הוא הצורה העתיקה ביותר של מחול, הריקוד הוא בעלשורשים עמוקים במספר תרבויות עתיקות של המזרח,הודו והמזרח התיכון. הדעה המוטעת והנפוצה ביותר לגבי ריקודי בטן היא שהריקוד נולד בשביל לבדר גברים.
לאורךההיסטוריה, ריקוד הבטן היו חלק מטקס פולחן שבוצע על ידי נשים עבור נשים אחרות, לרובבמהלך טקסי פריון או בהכנת אישה צעירה למטרת נישואין. במקרים רבים,נוכחותם של גברים הייתה אסורה.
תנועות ריקודי הבטן הן טבעיות יותר לאישה בשלמבנה השרירים שלה. בסיסו של הריקוד הוא לבודד חלקים שונים בגוף,להזיז אותם באופן עצמאי בדפוס חושני ונשי. ריקוד הבטן מבוצע בדרך כלל ברגליים יחפות, ולכן מומחים רבים מדגישים את הקשר הגופניהאינטימי בין הרקדנית, הביטוי העצמי שלה והאנרגיה של אמא אדמה.
תלבושות ריקודי בטן הם לרוב צבעוניות, צעיפי משי ומניפות משי. מצילותאצבע גם נפוצות, שראשיתם בשנת200 לפנה"ס,כמו גם שלל תכשיטים אקזוטיים, כולל חגורות מיוחדןת העשויותמטבעות, חרוזים ופייטים. אביזרים אף יותר אקזוטים המשמשים במהלך הריקוד הם נחשים,חרבותואפילו מנורות ענקיות, עם נרות דולקים.
בארה"ב, ריקודי בטן נהנומהחשיפה הגדולה הראשונה שלהם כאשר הרקדנית הפופולארית "מצרים הקטנה" רקדה ביריד עולמי בשיקגו בשנת 1893. האמריקאים הוקסמומהמקצבים, התנועות האקזוטית והמוסיקה הקצבית, מאוחר יותר, כללו את ריקודי הבטןבסרטים אילמים רבים. תלבושות וסגנונות ריקוד אקזוטיים אלו נתנו ניצוץ מיוחד להוליווד, ובכך התפתח הריקוד לרמות חדשות. למשל, אין ריקודיבטן עם צעיף משי מצועדים לפני 1900, אולם בימיינו זה מאוד פופולארי.
מאזתחילת המאה ה-20, פופולאריות ריקודי הבטן גדלה מאוד בכל רחבי העולם. מגוון רחב של פסטיבליםלריקודי בטן, סדנאות, וימי עיון מתקיימים כל הזמן, כדי למשוך קהל יותר גדול שלנשים ואף גברים המעוניינים ללמוד ריקודי בטן. רקדניות ורקדנים הרוצים להשתפר משמעותית ביכולתם ולחוות את השורשים של ריקודי הבטן באופן הכי אמיתי, נוסעים למזרח התיכון כדי לחוות את זה מקורו של הריקוד.