חסימות ומחלות שתן בחתולים

חסימת דרכי השתן בחתולים

ד"ר הילה פרבר-וייסמן, וטרינרית, ד"ר טל מאייר, וטרינר

מרפאת דוליטל לחיות מחמד, כפ"ס

חתול חסום הוא שם כללי המתייחס לחתול הסובל מחסימה בדרכי השתן. מצב זה מופיע באופן כמעט בלעדי בחתולים זכרים והוא מהווה מצב חירום המסכן את חיי החתול.

כאשר דרכי השתן (כלומר האורטרה = השופכה) של החתול נחסמות החתול אינו מסוגל לרוקן את שלפוחית השתן ובעקבות זאת אינו מסוגל לפנות מהגוף את החומרים הרעילים והמינרלים שעל פי רוב מפונים באמצעות השתן.

החסימה כאמור נגרמת על פי רוב בזכרים, בהם מבנה מערכת השתן מאפשר היווצרות חסימה בנקל:
השופכה היא צינור צר המוביל את השתן מהשלפוחית החוצה, אל מחוץ לגוף, מדובר בצינור צר וארוך - ולכן נחסם מאוד בקלות.

בנקבות השופכה קצרה ורחבה יותר ולפיכך הסיכוי לחסימה נמוך.

סיבות לחסימת שתן:

החסימה בשופכה יכולה להיות מכאנית, כלומר ישנו גורם כלשהו שחוסם את מעבר השתן בצינור.
הגורם הנפוץ ביותר לחסימה בחתולים היא FLUTD - דלקת אידיופטית (שהגורם לה אינו ידוע) בשלפוחית השתן, דלקת זו גורמת להצטברות תאים ומוקוס שיוצרים "פקק" בשופכה שגורם לחסימה.
דלקת זו נפוצה בחתולים זכרים, צעירים (בני 3-9 שנים) והתפתחותה קשורה בדרך כלל בסטרס ולחץ שנובעים מרעש או שינויים בסביבה (כמו בני בית חדשים, רעשים חזקים, רעמים, זיקוקים ומעברי דירה).

סיבה נוספת לחסימת שתן היא חסימה על ידי קריסטלים מיקרוסקופים (אבנים בדרכי השתן). אלו נוצרים כתוצאה מריכוז גבוה של מינרלים מסוימים בשתן כתוצאה מנוכחות רבה שלהם במזון או משתן מרוכז כתוצאה מהתייבשות וחוסר בשתייה. קריסטלים אלו נלכדים במוקוס ונוצר פלאג (plug) שחוסם את הצינור.

חסימה מכאנית יכולה להיגרם מסיבות נוספות: גידול בשופכה, קרישי דם, דלקת זיהומית ואבנים שפוצעות את השלפוחית או השופכה.

חסימה פונקציונלית יכולה לנבוע מכיווץ של השרירים בשופכה או מבעיה עצבית שמונעת מהחתול להרפות את השרירים לצורך מתן שתן.

סימנים לחסימת שתן:

במקרי חסימה בדרכי השתן ניתן לראות בדרך כלל אי נוחות, החתול לא מעביר שתן (קשה יותר לעקוב אחרי מתן השתן בחתולים שיוצאים לחצר או בבתים בהם יש יותר מחתול אחד ולכן כשמתעורר החשש יש להקפיד לעקוב אחר מתן השתן), החתול מיילל (או צורח), מלקק את האזור של איבר מינו ויכול להופיע דם בפתח השופכה או בשתן (לפני חסימה מלאה), לעיתים הסימן לחסימה הוא דווקא "צליעה" ברגליים האחוריות שנגרמת כתוצאה משלפוחית גדולה מאוד וכואבת שלא מאפשרת לחתול ללכת.

במקרים של חסימה ממושכת מצטבר שתן בשלפוחית ורעלים ומינרלים שאמורים להתפנות בשתן מצטברים אף הם. בשלב זה החתול הופך חולה מאוד, יופיעו סימנים של דיכאון, אובדן תיאבון, עייפות, אפטיה והקאות. סימנים אלו יחלו להופיע החל מחסימה של מעל 24 שעות. חתול שלא יטופל בשלב זה עלול למות. בין החומרים שמצטברים מצוי המינרל אשלגן שריכוזו בדם מווסת על ידי השתן. כאשר רמות האשלגן עולות קצב הלב מואט ועלול גם להתקבל דום לב. בנוסף חסימה יכולה לגרום לקרע של שלפוחית השתן, דליפת שתן לחלל הבטן - וגם מקרה כזה עלול להוביל למוות!

אבחון:

האבחון מתבסס בראש ובראשונה על מישוש בטני של החתול שמתבצע ע"י הווטרינר. השלפוחית מורגשת באופן ברור ככדור נוקשה באחורי הבטן.
בבדיקות דם לרוב יופיעו רמות גבוהות של אוריאה, קריאטינין ואשלגן (חומרים שעל פי רוב מופרשים בשתן).
צילומי רנטגן מאפשרים לקבוע לרוב נוכחות של אבנים בשלפוחית ובשופכה.

טיפול:

הטיפול הנדרש בחתול חסום הוא טיפול חירום!
ראשית יש לייצב את מצבו של החתול ובמקביל לנסות ולפתוח את החסימה.
אם בדמו של החתול הצטברו כבר רעלים והגיעו לרמות מסכנות חיים יש לתת קודם כל נוזלים במתן תוך ורידי (אינפוזיה) על מנת לדלל את ריכוזם בדם.
במידה ולא ניתן לרוקן את השלפוחית באופן ידני, ניתן לנסות לרוקן מעט את השלפוחית באמצעות החדרת מחט דרך דופן הבטן אל תוך השלפוחית ושאיבת שתן ישירות מהשלפוחית וזאת על מנת להימנע מפיצוץ של השלפוחית ולהקל על מהלך פתיחת החסימה. רצוי להשתמש בשתן זה על מנת לבצע בדיקות מעבדה לזיהוי קריסטלים בשתן והרכבם (בחלק מהקריסטלים ניתן לטפל באמצעות שינויי הזנה) ולביצוע בדיקת תרבית ורגישות לזיהוי נוכחות חיידקים בשתן.

בשלב הבא ינסה הוטרינר להכניס קטטר (צינור) לתוך השופכה על מנת לשחרר את החסימה. הקטטר מוכנס דרך פתח השופכה ומטרתו לייצר מעבר פתוח לשתן.

לאחר פתיחת החסימה על פי רוב מותירים את הקטטר למשך 24 שעות על מנת לאפשר "שטיפה" של כל הרעלים והמינרלים מהגוף ולוודא שלא נגרמת חסימה חוזרת.
בשלב זה רצוי להמשיך ולתת לחתול נוזלים כיוון שלאחר פתיחת החסימה החתול מייצר שתן בעודף על מנת להיפטר מעודפי הרעלים שהצטברו בזמן החסימה. כאשר החתול מתאושש ושב לאכול ולשתות כרגיל ניתן לוותר על אמצעים אלו.

במקרים חמורים  בהם לא ניתן לפתוח את החסימה או כאשר החתול סובל מחסימות חוזרות (לפחות 2-3 פעמים) יש לפנות לאופציה כירורגית ובאופן ניתוחי ליצור לחתול פתח חדש ורחב לתת דרכו שתן. הניתוח נקרא PU.

חתולים שנחסמו פעם אחת עלולים להיחסם שוב ושוב, ולכן כדאי להקפיד על מספר כללים:

-         רצוי לעודד את החתול לשתות כמה שיותר על מנת להגביר את ייצור השתן ולדללו, ניתן לעשות זאת באמצעות מזרקת מים זורמים (פאנג-שוויי) שמעודדת את החתול לשתות.

-         רצוי להעביר את  הזנת החתול למזון רטוב שמוסיף גם הוא נוזלים או למזון רפואי.

-         קיימים בשוק מזונות רפואיים שמיועדים לטיפול ומניעה של בעיות וחסימות בדרכי השתן (דלקות, אבנים וכו'). חלק ממזונות אלה גם גורמים לחתול לצמא ולכן החתול  ישתה יותר וידלל את השתן.

-         אם ידוע על אירוע סטרס קרוב (זיקוקים, מעבר דירה, הכנסת כלב/חתול נוסף הביתה וכו') מומלץ להיוועץ עם הוטרינר לגבי טיפול תרופתי מונע ומרגיע לחתול על מנת להקטין את הסטרס.

לסיכום:

חסימת שתן היא מקרה רפואי חירומי מסכן חיים!
במידה ומופיע חשד לחסימה - יש לפנות מייד לוטרינר! ככל שהחסימה מטופלת בשלבים מוקדמים יותר סיכויים ההחלמה טובים יותר, הסיבוכים קטנים יותר וכמובן עלויות הטיפול נמוכות יותר...

למידע נוסף, בדיקה, טיפול וייעוץ בנושא חסימות שתן בחתולים, אנא צרו קשר עם המרפאה ונשמח לעזור

מרפאת דוליטל לחיות מחמד

וטרינר בכפר-סבא

תל חי 31, כפר סבא

077-4406645

http://www.mayer-vet.com