אנרגיה, או ביואנרגיה בהקשר של גוף האדם (בניגוד לאנרגיה העוסקת בכל מיני כדורים נופלים בספרי הפיזיקה הקלאסית), היא מונח עתיק יומין המופיע במסורות שונות בהיסטוריה האנושית.
ההודים קראו לה "פראנה" לפני 7000 שנה.
הסינים קראו לה "צ'י" לפני 5000 שנה.
פיתגורס זיהה אותה כ"גוף אור" לפני 2500 שנה.
בראשית המאה העשרים החלו החוויות האנושיות מהעת העתיקה לקבל תוקף מדעי יותר בדמות מחקרים רבים של מדענים שניחנו ביכולת לחוות את מה שאנחנו קוראים אנרגיה. הם טרחו לבנות מכשירים למדידה וחקר של מהות האנרגיה הזאת על מנת להניח את מוחותינו הסקרנים (או לכל הפחות את מוחותיהם).
אחד הראשונים שעסקו במדידה וכימות אנרגיה זו היה ד"ר וולטר קילנר (Kilner), שבשנת 1911, תוך שימוש במסכים ומסננים אופטיים הצליח לראות אור עדין סביב גופים חיים וצמחים.
הוא נתן לו את השם "אורה" (Aura).
אחריו היו רבים. נוכל לציין את ד"ר ג'ורג' דה לה ואר (De La Warr) שמדד קרינה אלקטרומגנטית מרקמות אנושיות ובשנות הארבעים הצליח למצוא קשר ישיר בין התדר של קרינה זו לבין מחלות שונות, ואת ד"ר ויקטור איניושין (Inyushin) שבשנות השבעים מדד שדה של חלקיקים תת-אטומים סביב בני אדם והגדיר אותו כמצב צבירה חדש: "ביופלאזמה".
אולי הידוע מכולם בתחום חקר האנרגיה ושדה האנרגיה האנושי היה ד"ר קיריליאן (Kirilian) שבשנת 1939 הצליח לצלם שדה אנרגיה זה והסביר אותו כקרינה של חלקיקים תת אטומים הנפלטת מהגוף ויוצרת שדה אלקטרו-מגנטי.
המחקר המוביל היום, נערך למעשה מתחילת שנות השבעים ב - UCLA על ידי ד"ר ואלרי האנט (Hunt) החוקרת "שדות ביואנרגיה". במחקרה בנתה ד"ר האנט מכשיר למדידת תדרים חשמליים גבוהים ומדדה קרינה הנפלטת מגוף האדם. ד"ר האנט מיפתה את גוף האדם לפי התדרים השונים הנפלטים מאברי הגוף ואף מצאה קשר בין מחלות כגון סרטן וסוכרת לקרינה הנפלטת מאזור הגוף החולה.
בהמשך למחקרה, ד"ר האנט עבדה עם 12 הילרים הניחנים ביכולת לראות את שדה האנרגיה האנושי, שתיארו לה את הצבעים הנפלטים מאזורים שונים בגוף. על ידי מדידות מדויקות, היא מצאה כי התדר הנקלט מאזור גוף המתואר על ידי ההילר כצבע מסוים מתאים לתדר החשמלי הידוע למדע כצבע זה.
למעשה הצבעים שההילרים ראו בשדה האנרגיה האנושי, והתדרים שקלטו מכשירי המדידה באיברי הגוף השונים התגלו כמתאימים.
בגדול, אחת הדרכים להגדיר את האנרגיה שאנחנו עוסקים בה היא לתאר אותה כגל אלקטרומגנטי העוקב אחרי מיקוד התודעה שלנו.
לדוגמה: בעודי כותב שורות אלה, התודעה (או תשומת הלב) שלי מופנית אל עבר חלקים במוח העוסקים בחשיבה רציונלית, וכן לידיים שלי.
גם במוחי וגם בידיי יש תנועת אנרגיה מוגברת.
אם הייתי שוקע בהרהורים סנטימנטליים על ילדותי הרחוקה, התודעה שלי הייתה מופנית לאיזורי רגש (כמו הלב), ואילו הייתי נותן לג'ינג'ית שחלפה כרגע על פניי להסיח את דעתי מכתיבת מאמר זה, הייתה כל האנרגיה שלי מופנית לאיזור הבטן התחתונה (או נמוך ממנה), שם נמצאים מרכזי העוררות המיניים.
את מיקומה של התודעה המקפצת שלי ניתן למדוד בעזרת גלאים של קרינה אלקטרומגנטית: במקרה הראשון הייתה נמדדת פעילות אלקטרומגנטית מוגברת באיזור הראש, בשני באיזור הלב, ובשלישי הייתה מתקבלת קריאה מרשימה בהחלט.
במילים אחרות, גל אלקטרומגנטי עושה את דרכו לעבר אותו איזור בגוף שלי אשר שותף ברגע נתון בחוויה האישית, ואיזור זה כמו "נדלק" באנרגיה.
הגל האלקטרומגנטי המסתורי הזה אשר עוקב ללא מנוחה אחרי מחשבותי ורגשותי, הוא בסך הכל נהר של חלקיקי אטום הזורם לאורך גופי בדומה לחשמל אשר נע בשצף קצף דרך כבלי חברת החשמל אל מסך הלפטופ שלי. בנוסף לזרימתם, חלקיקים אלה אף ניתזים לכיוונים שונים ויוצרים מעין ענן סביבי בדומה לעננים הנלכדים סביב פסגת הר, כך שכרגע מלבד פעילות אלקטרומגנטית מואצת בראשי, ניתן אף למדוד סביבו שדה חשמלי.
שדה אנרגיה.
את מסלול התפתחות שיטות הטיפול האנרגטיות החל מפרויד וכלה בד"ר ברברה אן ברנן תוכלו למצוא כאן.