מתקן הצורך חשמל ומפיק תנועה קרוי מנוע חשמלי. אם נגיש מצפן אל תיל שבו זורם חשמל, תסטה מחט המצפן מתנוחתה הרגילה בכיוון צפון דרום. זהו העיקרון של המנוע החשמלי הקשר ההדדי שבין חשמל ומגנטיות, המוליד תנועה.
ברוב המנועים המגנט קבוע, ולעומתו מסתובב סליל התיל, שדרכו עובר הזרם החשמלי. פרט למנועים קטנים ביותר, המגנט הוא חשמלי. בתוך מגנט כזה או קבוצת מגנטים נמצא החלק הסובב של המנוע, הקרוי "רוטור" , גם הרוטור נעשה מגנט. המגנטים הקבועים (הנקראים "סטאטור") מקבלים חשמל במישרין ממקור הזרם, ואילו המגנטים שעל הרוטור מקבלים חשמל באמצעות "מברשות" של פחם, הנוגעות ברצועות הנחושת שעל הציר.
כאשר מחברים מנוע כזה לחשמל, מתמגנטים הסלילים שבסטטור וברוטור. הקטבים המגנטיים הנגדיים מושכים זה את זה, וכתוצאה מכך, הרוטור מסתובב מעט, כי מלכתחילה, אין שני סוגי הקטבים מסודרים בדיוק זה מול זה.
תוך כדי סיבוב, מחליקות רצועות הנחושת של הרוטור בין מברשות הפחם, וברגע שמול הפחמים יש רצועות נחושת אחרות, משתנים החיבורים של המגנטים ברוטור: החשמל זורם בכיוון ההפוך, וכמובן גם השדה המגנטי מתהפך. לכן הסליל של הרוטור נדחה עתה על יד המגנט הקבוע הקרוב, (שנשאר בעל אותה קוטביות מגנטית), ונמשך אל המגנט הקבוע הסמוך. שוב מסתובב הרוטור מעט, ושוב מתהפכים החיבורים החשמליים שבו, ובדרך זו מתקבלת תנועה סיבובית.
כל זאת ניתן להשיג בעזרת זרם ישר, וכן בזרם חילופין, ולכן סוג מנוע כזה קרוי "מנוע אוניברסאלי" כלומר: ככל שימושי. יש מנועים הפועלים ללא מברשות, אולם הם טובים רק לזרם חילופין.
דוגמאות של מנועים חשמליים מצויות בחיי היום יום החל ממנועים זעירים במכוניות צעצוע, שעונים חשמליים דרך קלנועיות, כיסאות גלגלים חשמליים, כיסאות גלגלים ממונעים, מכוניות וציוד מכאני כבד.