להלן עיקרי הדברים העולים מס' 42 לפשט"ר להכרזת החייב כפושט רגל כפי שיפורטו בהרחבה:
I. נושים: כאמור בסעיף 5 במבוא לחוות דעת הכונ"ר, כל הנושים, לא הגיעו ל-2 אסיפות נושים שהתקיימו, לא הביעו התעניינותם ו/או התנגדותם להכרזת החייב כפושט רגל. הנושים הגדולים הינם 3 בנקים המהווים 97.8% מרשימת החוב (לא כולל רשות מס ערך מוסף, אשר החוב בגינו הוסדר בחודש פברואר 2008), 2.2% מהנושים הנוספים הינם 1. חברת פלאפון- ...,2. בית המשפט - ... כל 10 הנושים הנוספים מחלו לחייב על חובותיו, מעצם אי הגשת תביעת חוב תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס בהתאם לס' 71 לפקודת פשיטת הרגל.
II. תשלומים ודוחות: התנהגות החייב במהלך פשיטת הרגל איננה נגועה בחוסר תום לב, יתרה מזאת, על אף הקשיים הכלכליים הקפיד החייב ושילם באופן סדיר את התשלום העיתי החודשי ע"ס ..., לקופת כונס הנכסים הרשמי - הכונ"ר - בעבור נושיו. כמו כן יצוין לזכות החייב, כי הגיש את הדוחות הכספיים הדו חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו, במועדם.
III. פעולות לפני מתן צו הכינוס ולאחריו: מסעיפים 7 ו-9 למסקנות בא כוח הכונ"ר מצטיירת תמונה העשויה להטעות את הקורא אותם, למקרא סעיפים אלו, ולא כך הוא הדבר. מעיון בסעיף 9 העוסק ברכישת הרכב הנוסף לצרכי ניהול, רכב בו נהגה אשתו של החייב שנרתמה לעזור בניהול חמשת העסקים. ניתן היה לטעות ולחשוב שמא הרכישה נתבצעה לאחר יום מתן צו הכינוס.
רכישת הרכב, בניגוד לכתוב בדבריו של ב"כ הכונ"ר, נתבצעה, מאחר והאמין החייב בתום לב כי היא תאפשר לאשתו לסייע לו בניהול עסקיו, לאחר שנטל לידיו תחנת דלק נוספת. עסקה אשר על פי מצגה של חברת הדלק עשויה הייתה להניב רווחים נאים שהיה בהם לאזן את הכישלון הכלכלי אשר נקלע אליו. למעשה, מהלך זה ארע באוקטובר 2005 עת פעל העסק במלוא תפוקתו. עוד יצוין, כי בסעיף 9 מאזכר ב"כ הכונ"ר פס"ד המהווה אסמכתא שגויה בנסיבות המקרה. וכן קיימת סתירה בין ממצאי החקירה של המנהל המיוחד ובין חוות דעת של ב"כ הכונ"ר.
טענות אלה, יובהרו בהמשך.
IV. הדוחות הכספיים: הדינים והחשבונות שהוצגו, מנותחים לעומק, לאורך ולרוחב, ומשקפים הפרשי עיתוי והפרשים תמידיים כפי שיפורט ויבואר בהמשך, מתוך החשבונות עולה מצב של חדלות פירעון המביאה את החייב לבקש שיוכרז כפושט רגל.
התחייבויות: אשוב ואדגיש: לא היו כל פעולות מיום מתן צו הכינוס 25 לדצמבר 2007 ולא במהלך צו הכינוס, לא נוצרו חובות חדשים והתנהגות החייב מתבצעת בקפידה ללא דופי, מאז כשל עסקית, בניהול עסקיו. הטענה כי נוצרים חובות חדשים במסגרת צו הכינוס שגויה, זאת כפי שיבואר להלן בניתוח הסעיפים של חוות דעת ב"כ הכונ"ר והמנהל המיוחד; החייב ומשפחתו מתקיימים ממשכורתו מן העבודה ביישוב היישוב דואג לעבודתו באתר, ומשלם לחייב קצבה.
V. דוחות לרשויות: החייב הגיש דוחות מסודרים לרשויות המס ושילם את הנדרש ממנו, כולל תשלום דין קדימה לרשויות מע"מ כפי שיובהר להלן.
VI. תום לב: החייב לקה בהבנתו, מאחר וקיבל תמונת מצב שגויה, מידי אנשי מקצוע בתחומים הרלבנטיים (שני רואי החשבון, יועץ המס, מחלקת הכספים-הנהלת בע"מ) בתום לב הרחיב את עסקי תחנות הדלק וחנויות הנוחות בהם, שכן טעה לחשוב שאם יגדל, יגדלו רווחיו וכתוצאה מכך יוכל לסלק את חובותיו. סופו של דבר, ללא שליטה, התגלגל החייב במדרון החלקלק אשר הביאו עד הלום לחדלות הפירעון, מכאן עולה שהתנהגותו הייתה בתום לב ושגיאותיו נעשו שלא במזיד.
VII. בעלי מקצוע: החלפת 3 אנשי מקצוע (2 רואי חשבון, ויועץ מס) במשך 2.8 שנים, אומרת דרשני, ומסבירות את הטעויות שנעשו בשגגה שלא באשמתו, ידיעתו והבנתו של החייב. החייב היה חסר הכשרה כלכלית מינימלית , בלתי מקצועי, ללא ניסיון בעסקים בתחום כלשהו, של חיים עסקיים.
VIII. הוצאות מחיה: במסקנות ב"כ הכונ"ר בסעיף 11, הכונ"ר מציג את הוצאות המזון וטוען כי ההוצאות "אינן מתקבלות על הדעת". כאשר הכונ"ר מציג אך ורק את הנתונים עבור חודשי הקיץ והחגים- כך למשל מציג הכונ"ר את הוצאות חודש אוקטובר, סך ..., ב"כ הכונ"ר אינו מציג את החודשים האחרים- בפברואר ההוצאות עמדו על- ..., במרץ- ..., באפריל- ..., במאי- ... כמו כן יבואר בהמשך כי אין חריגה מטבלאות צרכי מחייה של רשויות המדינה.
IX. ההמלצה: בסעיף 48 המנהל המיוחד מתייחס להכרזת החייב כפושט רגל מכלל הלאו אתה שומע הן, שאכן יש למקום להכריז על החייב כפושט רגל, ובמילותיו של המנהל המיוחד "... אם יוכרז החייב פושט רגל", מכאן, בקשתנו היא להכריז על החייב פושט רגל.
כבוד השופט המחוזי פסק בהרחבה תוך שהוא מנמק את פסק הדין:
"דיון והכרעה:
לאחר עיון, בחינה ואיזון, נוכחתי, כי דין בקשת החייב להכריזו כפושט רגל להתקבל.
...
לסיכום, אם כן, לא נוכחתי בנתונים המלמדים על התנהלות עסקית שלא בתום לב, או אינדיקציות אחרות המלמדות, כי החייב פעל באדישות לגורל נושיו או במטרה להכשיל את הגורמים שהתקשרו עמו וכדומה טענות החייב, בפשטות ניסה כוחו בניהול עסק עצמאי, ברם עסק זה כשל, למרות המאמצים של החייב.
...
לאור המכלול, אני רואה לקבל את בקשת החייב ולהכריזו כפושט רגל. "
פסיקה זו מעניקה תקווה והגנה לכל החייבים חדלי הפירעון, אשר בתום לב נקלעו לפשיטת רגל, כפי שעולה בהרחבה בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובפסק דין זה, בבית המשפט המחוזי.