כלור ומחמצנים אחרים כמו כלורדיאוקסיד ומי חמצן, הם כימיקלים המשמשים לחיטוי מים. לאחר מינון כימיקלים אלה למים, הם נצרכים ע"י חומרים כמו חומר אורגני או ברזל הנמצאים במים. לכן יש חשיבות למדוד את ריכוז החומרים המחמצנים כחלק מתהליך בקרה על מינון המחמצנים למים או כאמצעי ניטור איכות המים בשלב הובלתם בצנרת או אספקתם.
ישנן שתי שיטות עיקריות שונות למדידת ריכוז מחמצנים במים:
• שיטות מדידה כימיות "רטובות" בהן משתמשים בריאגנטים המגיבים עם החומר המחמצן. מתקבל צבע בגוון המשתנה בהתאם לריכוז
החומר המחמצן (לדוגמא; צבע ורוד עד אדום לכלור).
• שיטות מדידה אלקטרו-כימיות בהן נמדד פוטנציאל או זרם חשמל במים. עוצמת הפוטנציאל או הזרם החשמלי הנמדדים משתנה בהתאם
לעלייה בריכוז החומר המחמצן במים.
מערכות מדידה רציפות
ישנם מערכות רציפות למדידות ספציפיות של ריכוז מחמצנים שונים במים, ע"י פוטומטרים (שיטות מדידה כימיות רטובות) או ע"י אלקטרודות אמפרומטריות.
• כלור חופשי - מערכות מבוססות על אלקטרודות אמפרומטריות או מערכות פוטומטריות. מיושמות במגוון אפליקציות; ניטור כלור במי שתייה, בבריכות שחייה ובתהליכים תעשייתיים כמו חיטוי מים המשמשים לייצור ולשטיפת מזון, חיטוי מי מערכות קירור וכו'.
• כלור כללי - מערכות מבוססות אלקטרודות או פוטומטריות. יישום במים המוכלרים בכלור-אמינים או במים המכילים ריכוזים משמעותיים של תרכובות חומר אורגני ו/או של תרכובות אמוניה. תרכובות אלה נקשרות לכלור ומחייבות מדידה של כלור כללי (כללי = קשור + חופשי). דוגמא אופיינית למים כאלה היא מי קולחים מטוהרים המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים.
• כלורדיאוקסיד - מערכות מבוססות אלקטרודות אמפרומטריות ספציפיות לכלורדיאוקסיד. ייחודן הוא בכך שמדידתן אינה מושפעת מריכוזי כלור הנמצאים במים, בחלק מן האפליקציות בהן משתמשים בכלורדיאוקסיד כמחטא משלים לכלור.
• אוזון, ברום, מי חמצן, חומצה פרצטית וכלוריט - מערכות מדידה מבוססות אלקטרודות אמפרומטריות ספציפיות למשתנים אלה. כל משתנה וסדרת האלקטרודות הייחודית והמותאמת לתהליך בו נעשה במחמצן זה שימוש או בו משתנה זה מבוקר כתוצר לוואי בתהליך.