מורשת המשמר האזרחי

מורשת המשמר האזרחי

הוכן ע"י רפ"ק עו"ד זהבה מאיר

מבוסס על ספרו של נצ"מ ד"ר ערן ישראל

יום הולדתו ה"חוקי" של המשמר האזרחי נקבע למועד אישור הקמתו ע"י ממשלת-ישראל, בכ' בתמוז תשל"ד, 10.7.74, אך על אף שלידתו של המשמר האזרחי כרוכה בהחלטת ממשלה, בפועל הוא נוסד בהתארגנות אזרחית ולא ממסדית מספר חודשים קודם לכן.

המשמר האזרחי הינו יצירה ישראלית מיוחדת, פרי המציאות הביטחונית החברתית שבה אנו חיים מאז הקמת המדינה. הקמתו מהווה פרק יוצא דופן בהיסטוריה של הארגונים ההתנדבותיים במדינת ישראל ובהיסטוריה של ההתנדבות במסגרת משטרתית בעולם  

הצלחת הארגון היא פרי של נחישות, ועם זאת, גם של מציאות קשה. מולה כהן, מייסד המשמר האזרחי, ציין לא אחת, שביום שבו לא יהיה עוד צורך במשמר האזרחי, זו תהא ההצלחה הגדולה ביותר שלו.

לפני קום המדינה היה משמר אזרחי, שהוקם על ידי עיריית ת"א וע"י ארגון ההגנה, ופעל בין השנים 1938-49. רבים מהמתנדבים של אז חזרו והתנדבו ב-1974 ואף הציגו תעודות חבר מאותה עת. מטרת המשמר האזרחי באותן שנים הייתה שירות עירוני להתגוננות מפני התקפות אוויר סמכויות המתנדבים היו כסמכויות פקחי העירייה. סופקו להם תעודות ופנקסי פקח, ונקבעו דרגות ונהלי עבודה מסודרים.

ראשיתו של המשא"ז בהתארגנות אזרחים בצפון הארץ אשר ביקשו להגן על שכונותיהם בעקבות שורה של פיגועים חבלניים חמורים, שאירעו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים בעיקר בצפון הארץ ובירושלים. פעולת הטרור במעלות היוותה זרז להקמת המשמר האזרחי.

אור ליום ה-15.5.74 חדרה חוליית מחבלים מארגונו של נאיף חוואתמה מגבול הלבנון, והשתלטה על בית-הספר "נתיב מאיר" במעלות, לאחר שרצחו שלושה מבני משפחת כהן עוד בטרם הגיעו לבית הספר. המחבלים לקחו עימם כבני ערובה ‎105 תלמידים ועשרה מורים, כולם תושבי העיר צפת, אשר שהו בנהריה במסגרת פעילות גדנ"ע. הם ניהלו עם כוחות הביטחון משא ומתן תובעני לשחרור ‎20 מחבריהם שהיו כלואים בישראל .

בפעולות החילוץ של כוחות הביטחון הישראליים נהרגו 21 ילדים ושלושה מבוגרים מקרב בני הערובה. 68 אנשים נפצעו. גם מקרב הכוחות הפורצים היו נפגעים והרוג אחד. אסון מעלות נחקק  בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה.

באותו לילה יצאו ראשוני המתנדבים בצפת ובנהרייה לשמירה ברחובות העיר, ביוזמה אזרחית מקומית ובאמצעות סיוע של תחנות המשטרה וצה"ל, אשר סיפקו נשק, אמצעים ונהלים.

טראומת מלחמת יום הכיפורים, מחאה ציבורית ורעידת האדמה הפוליטית בעקבות מלחמת יום הכיפורים, במקביל לסדרת פיגועים קשים, היוו את הבסיס להקמת המשא"ז. מאות אלפי אזרחים, ללא קריאה מה"ממסד", התדפקו על דלתות תחנות המשטרה והרשויות המקומיות, ודרשו להעניק להם כלים, סמכויות ומסגרת, שתסייע למערכת הביטחון בשמירה על בטחון הפנים.
בחודש אפריל 1974, התקבלה החלטת ממשלה מס' 411, על הקמת משמר אזרחי בישראל עם העברת האחריות על הביטחון האזורי מהצבא למשטרת-ישראל. במקביל, טרור גואה והרגשת חירום שליוו את החודשים, שבאו לאחר קבלת ההחלטה, הניבו לחץ מצד תושבי המדינה על הממשלה, לפעול לאישור החלטה בדבר כינון כוח אזרחי לצורכי בטחון הפנים במדינת-ישראל.

ב-10.7.74 התקבלה, כאמור, החלטת ממשלה על הקמת המשמר האזרחי. ההחלטה קבעה כי המשא"ז יפעל ליד משטרת ישראל ולא בתוכה. בכל רמת פיקוד- מטה ארצי, מחוז ומרחב נקבעה פונקציה מקבילה נפרדת למשא"ז (ראש המשמר האזרחי, מפקד מחוז המשמר האזרחי, מפקד מרחב המשמר האזרחי).  ברמת התחנה נקבע מפקד המשמר האזרחי בעיר, (בערים הגדולות נקבעו מפקדי רובעים).

בשלב הראשון נפרסו כ-300 בסיסי הפעלת מתנדבים שכונתיים בכל רחבי הארץ. כל עיר חולקה לרובעים כאשר מספר שכונות היוו רובע. הוקמו מוקדי בטחון שכונתיים לפעילות שוטפת ולחרום. הוקם מערך כוננות ארצית, שכלל כיתות יום וכיתות לילה במקומות עבודה. וכן הוקמה מערכת מקיפה של בטחון במחסומים, באוטובוסים ובמוסדות.

עד תום שנת 1974, הסתיימה ההתארגנות הבסיסית של המשמר האזרחי, נקבעו שיטות העבודה ומוסדו תשתיות וסוגיית הקשר עם הרשויות המקומיות ועם משרד הפנים. בסיסי ההפעלה, שהיוו, כך אז וכך גם היום, את יחידות ההתנדבות הבסיסיות, הוקמו בבתי-ספר, במוסדות ציבור ובמבנים של הרשויות המקומיות. הרשויות סייעו בתקציבים, במבנים, בגיוס, בהסברה, בעריכת טקסים ובפעולות הוקרה מגוונות למתנדבים.

הפעלתו השוטפת של המשמר האזרחי בוצעה באמצעות גורמי פיקוד במטה הארצי, במחוזות המשטרה ובמרחביה. גיוס מתנדבים, הדרכתם והפעלתם בוצעו באמצעות מפקדי בסיסי ההפעלה, אנשי סגל ומתנדבים. הרשויות המקומיות, בשיתוף גורמי המשטרה, ערכו מבצעי גיוס והסברה. במקביל, משמר-הגבול פעל לגיוס מתנדבי משמר אזרחי לפעילות במגזר החקלאי שבתחום אחריותו.

המשמר האזרחי הרים את נס ההתנדבות כתנועה עממית רחבה, שלה שותפים אזרחים מכל שדרות המדינה והעם. ניתן להגדיר את ההתארגנות המדוברת כניתוב  נכון של נכונות הציבור להירתם למלחמה בטרור. היענות הציבור הייתה רחבה ביותר, ובסוף 1974, חודשים ספורים בלבד לאחר הקמת הארגון, הוא כבר מנה בשורותיו מספר מתנדבים מרשים. 

בשנת 1975, בד בבד עם המשך הקמת התשתית המתחייבת - לוגיסטית, ארגונית ופיקודית וקידומה, לצד המשך תהליך גיוס מתנדבים והכשרתם, קיבל המשמר האזרחי את האחריות על ההתנדבות בערים. באזורי הארץ הכפריים פעלו מתנדבים באמצעות מסגרת התנדבות המקבילה למשמר האזרחי - "משמר הישובים" של משמר-הגבול, במטרה להעמיק את תחושת הביטחון ביישובי קו העימות.

בפברואר 1975 הותוו יעדי המשמר האזרחי ודרכי התארגנותו, בתיקון לפקודת המשטרה - "המשמר האזרחי", כדלקמן: "מוקם בזה ליד משטרת-ישראל, המשמר האזרחי: בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר האזרחי".

בתום שנת פעילותו הראשונה של המשמר האזרחי, ציינו עובדות בשטח את אופן השתלבות הארגון במערך הכולל של בטחון הפנים: הוקמו בסיסי הפעלה במרבית השכונות בארץ, הוקם מערך כוננות ארצי, חולקו אלפי כלי-נשק לאזרחים והוקמה מערכת מקיפה של ביטחון שוטף, המושתתת על מתנדבי הארגון.

עם תום תנופת ההתארגנות וההתלהבות הראשונית, הגיע שלב ההתבססות, קביעת דפוסי העבודה והנהלים וגיבוש תורת ההפעלה, תהליך לא פשוט למשטרת-ישראל, ארגון, שהמציאות מייחדת לו התחדשות מתמדת והמתאפיין בדינאמיות פנימית. כל זאת, במקביל להמשך פיגועים קשים בלב המדינה ובערים ולצד שינויים מבניים ותפקודיים מהותיים, שהתחוללו במשטרה, פרי עשייתה, מכוח החלטת הממשלה, למיסוד אחריותה בתחום בטחון הפנים.

משנת 1977 החל תהליך הבחנה בין מתנדב פעיל לבין מתנדב שאינו פעיל, וכתוצאה מכך נערכה בחינה של רמת הפעילות בקרב המתנדבים הרשומים במשמר האזרחי. הבדיקה הביאה לקביעת נהלים, שהסדירו את הקריטריונים להתנדבות פעילה.

"משמר הישובים" במשמר הגבול- בתחילת 1977 הוחלט לארגן מחדש את יחידות מג"ב, העוסקות בשמירה על המגזר החקלאי ובחבלות בציוד וברכוש. המסגרת המקבילה של המשא"ז באזור הכפרי כונתה "משמר הישובים". במסמך ההקמה נקבע, כי "משמר הישובים" יעסוק בהענקת תחושת ביטחון בישובי קו העימות, ייעל את סדרי השמירה במגזר החקלאי, וייאמן בצורה אינטנסיבית יותר את התושבים בהפעלת נישקם האישי. רכזי הביטחון בישובים החקלאיים והכפריים קיבלו סמכויות רחבות ואמצעים נוספים.

ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בשנת ‎1977 חייב את משטרת- ישראל לתכנון של אחד ממבצעי שמירת הסדר והאבטחה הגדולים והמורכבים שידעה המדינה עד כה. "מבצע שער" היה המבצע המשמעותי הראשון שבו שולבו מתנדבי המשא"ז בפעולות בתחנות המשטרה, שהתרוקנו כמעט כליל משוטריהן, ואפשרו במקביל פריסת כוחות גדולים באבטחת צירים ובפעילות אבטחה שוטפת.

מאז "מבצע שער" משולבים מתנדבי המשא"ז בכל מבצע, ומסייעים למשטרת-ישראל בהצבת מחסומים, בסיורים, בביצוע סריקות ובהחלפת שוטרים בתחנות, בכל מבצע המחייב אבטחה רחבת היקף (לוויות ממלכתיות, ביקורי א"חמים ובחירות).
בשנת 1978 הוחל בהעברת השתלמויות מקצועיות והדרכות למתנדבי הארגון, לצד המשך שילובם בקורסים משטרתיים, פרי הבנת חשיבות התמקצעות מערך זה, ככלי להפקת מירב הפוטנציאל הגלום בו.

בתחילת שנות ה-80 שולב המשא"ז בפעילות למניעת עבריינות. החלה גם האבחנה בין משא"ז קלאסי, העוסק בביצוע סיורי בט"ש רגליים או רכובים בד"כ בשכונות המגורים של המתנדבים לבין ה"יחידות המיוחדות" העוסקות בתחומים משטרתיים וקהילתיים.

בתכנית העבודה של משטרת-ישראל, דורגו ארבעה סדרי עדיפות לעבודת מתנדבי המשמר האזרחי, שבהם ניתן לראות אות למהפכה העתידה עוד להתרחש בתחום הקהילתי ובתחום שיתוף הפעולה של הארגון עם משטרת-ישראל: בניית המשמר האזרחי והתשתית הביטחונית; טיפול בנושאי ביטחון שוטף; סיוע מתנדבים לרשויות המקומיות (לעניין משק לשעת חירום) ומשטרה בנושאי מניעת עבריינות.

שנים אלו ציינו את תחילתו של שינוי תפיסה במבנה המשמר האזרחי, בארגונו, ביעדיו ובצורת הפעלתו. לצד שימת דגש על מקצועיות המערך, בלטו תהליכים אסטרטגיים, ששאפו לכניסת מתנדבים לתחומי פעילות משטרתיים מקצועיים וייעודיים, ולהרחבת תחומי פעילות המשמר האזרחי גם למישור החברתי-קהילתי.

בשנת 1981, בין היתר, פרי חזון של שיתוף פעולה בין העשייה המשטרתית לבין פעילות מתנדבי המשמר האזרחי, חזון שראה אותם פועלים כגוף אחד, הוחלט על תחילת ניסוי מבוקר להקמת יחידות משמר אזרחי מיוחדות במדים, מתמי"ד. הרעיון מוסד רשמית בסוף שנת 1982, תוך השתלבות יחידות מיוחדות של מתנדבים במדים בפעילות משטרתית במגזרי הסיור, הבילוש, התנועה ומניעת העבריינות. עם השנים, מאז ועד היום, הורחבו מאוד תחומי העיסוק המשטרתיים, שבהם פועלים מתנדבים במדים, ואלה מסייעים למשטרה, באופן ממוסד ומאורגן, לצד עשייתם הביטחונית, גם בתחום הפלילי-מניעתי ובתחום החברתי-קהילתי.

באפריל 1982 סיימה ועדת קופל, שהוקמה לבחינת מטרות המשמר האזרחי ודרכי הפעלתו, את עבודתה. המלצתה המשפיעה והמשמעותית ביותר של הוועדה, הייתה בתחום הרחבת יעדי המשמר האזרחי ומתן לגיטימציה לפעילות מתנדבים בתחומי המניעה. כך אושר ייעוד המשמר האזרחי כ"סיוע למשטרה בשמירת הביטחון   ובביצוע תפקידיה הייעודיים הנוספים, באמצעות מתנדבים".

עיקר הפעילות בתחום הסיוע הישיר למשטרה התבצע על-ידי היחידות המיוחדות של המשמר האזרחי.

עם הקמת יחידות אלו, עם מיסוד תהליך של איגום משאבים עם רשויות מקומיות, עם קבלתו של גוף המטה המשטרתי, האחראי על הפעלת המתנדבים גם את האחריות על היחידה לקשרי משטרה-קהילה, הונחה, למעשה, התשתית לאיחודו המלא של המשמר האזרחי עם המשטרה.

איחוד מלא זה אכן התרחש ב-1.2.1986, עם ארגונו מחדש של המשמר האזרחי ועם שילובם האינטגרטיבי של המתנדבים ביחידות המשטרה. שנת 1987 סיכמה את התהליך, עם השלמת המבנה הארגוני החדש ואיוש התקנים.

שילוב המשמר האזרחי במשטרת-ישראל תרם רבות לעבודת המשטרה בתקופה המדוברת, בעיקר באירועים גדולים, בחגים, בשבתות, במבצעים ובתגבורים. עם הזמן, פרי תהליך הדרגתי, הלכה וגברה ההכרה בתרומת המתנדבים ככלי משמעותי בסיועו לביצוע משימות המשטרה, לצד עליית המודעות לנחיצותם.

עם פרוץ ההתקוממות בשטחים בשנת 1988, ולאחר שמתנדבי המשמר האזרחי כבר צברו ניסיון בפעילות בתחום החברתי-קהילתי ובתחום מניעת פשיעה, שוב נדרשו המתנדבים לשוב לשורשים המקוריים שעמדו בבסיס הקמת המשמר האזרחי בשעתו, ולסייע למשטרת-ישראל בנשיאת העול הכבד, מחויב המציאות, שאפיין את התקופה - אחריות על בטחון הנפש והרכוש ועל הסדר הציבורי.

תקופה זו אופיינה בריבוי פיגועים, בתבערה בשטחי יהודה, שומרון ועזה ובערעורו של חלק מהציבור הישראלי על לגיטימיות המשך הכיבוש. משטרת-ישראל, מכוח אחריותה על-פי חוק, הועמדה בפני קשיים ודילמות מהמורכבים בתולדותיה. לצד מורכבות זו, לוותה התקופה בהתלבטויות תקציביות, במחסור בכוח אדם ובצורך בשמירה על אושיות החוק ועל המרקם הרגיש של החברה הישראלית, יותר מאי פעם בעבר. המשמר האזרחי העניק למשטרה את הגיבוי, את הסיוע ואת מילוי השורות שנדרשו לה באותה שעת מבחן לאומית.

חקיקה רלוונטית ושינויי תקנות מתבקשים נדרשים בתחום סמכויות מתנדבי המשמר האזרחי, לא איחרו לבוא. בעקבות חקיקה בכנסת, בינואר 1989 נכנס לתוקף שינוי בסעיף 49 לפקודת המשטרה, הוא הסעיף הבסיסי, המגדיר את סמכויות מתנדבי המשמר האזרחי ואת תחומי פעילותם. על-פי התיקון, בנוסף על סמכויות מתנדבי המשמר האזרחי, כפי שהיו קבועים עד אז, "תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר האזרחי, גם בפעולותיה לשמירת בטחון הנפש והרכוש"... בתקנות החדשות, שהותקנו בשנת 1996, נקבעו התחומים, שבהם רשאית המשטרה להסתייע במתנדבים, בהם - סיור, תנועה, בילוש, שיטור ימי, חילוץ נפגעים וסיוע למערך החבלה.

עם החקיקה ושינוי תקנות המשטרה בהתאם, נסגר מעגל. המשמר האזרחי הפך לחלק בלתי נפרד ממשטרת-ישראל. תחומי פעילותו הוגדרו בחוק, כולל ההכשרות הנדרשות, כתנאי להפעלתו המקצועית של המתנדב. כפועל יוצא, התאפיינה שנת 1989 במאמץ להרחבת היחידות הייעודיות המיוחדות ולהתמקצעות המערך בעשייתו לשמירה על הביטחון, על הסדר ועל הרכוש ולמניעת עבריינות.

עם החמרת המציאות הביטחונית בשנים שבאו לאחר מכן, כך עד היום, קנה לעצמו המשמר האזרחי תפקיד מרכזי בשמירה על שגרת חיים תקינה של אוכלוסיית המדינה, בצל הפיגועים ועל אף תמונת האיומים.

נכון להיום, משמשים מתנדבי המשמר האזרחי "מכפיל כוח" למשטרת-ישראל, הן מבחינת איכותם והן מבחינת כמותם, בהתמודדותה עם מכלול תחומי אחריותה. מתנדבי הארגון מהווים את המסד, שעליו הולכת ונבנית שותפות מתהדקת ומניבה בין המשטרה לבין הקהילה, במאבק משותף על ביצורו של בטחון הפנים, על הלחימה בפשיעה ובעבריינות ולמען חברה חסונה ויציבה, הפועלת לשיפור מתמיד באיכות חיי חבריה.

כיום, מונה המשמר האזרחי עשרות אלפי אזרחים מתנדבים בתפקידי אבטחה, נגזרת של מקורותיו ההיסטוריים של הארגון, ובמסגרת היחידות המיוחדות ויחידות הסיוע המקצועיות, פרי שינויי החקיקה שקודמו במהלך השנים, כאחד.

במקביל לתהליכים המתוארים, בשנת 1981 הוקמה במטה הארצי היחידה לקשרי קהילה-משטרה, שחלק מפעילויותיה אז בוצעו בשיתוף מתנדבי המשמר האזרחי, והשפעתה הגוברת ניכרה בשנים הבאות.

היחידה יזמה פעילויות מניעה, תכננה אותן ופיתחה אותן, בשיתוף פעולה עם הציבור ועם הארגונים המוסדיים וההתנדבותיים הפועלים בקהילה. זאת, להורדת עקומת הפשיעה, להגברת בטחון הפרט ולהעלאת איכות החיים בקהילה.

מאמצי היחידה התמקדו בפעילויות הסברה על משטרת-ישראל ובהידוק קשריה עם הקהילה. במסגרת זו הושם דגש רב על עריכת ימי קהילה-משטרה, בשילוב תזמורת משטרת-ישראל באירועים ובקידום יוזמות רבות נוספות. בשנת 1983 אושר צירוף היחידה למטה המשמר האזרחי במטה הארצי של המשטרה.

בשנת 1990 נקבעו על-ידי המפכ"ל דאז יעדיה המרכזיים של משטרת-ישראל. בשלושה תחומים טבעי היה לשלב את פעילות מתנדבי המשמר האזרחי : התחום הביטחוני (הגברת השמירה על בטחון הפנים ועל הסדר הציבורי והגברת האבטחה בירושלים), תחום המניעה (המלחמה בעבריינות לסוגיה והגברת הלחימה בנגע הסמים ובתאונות-הדרכים) והתחום הקהילתי (שיפור השירות לאזרח, הידוק הקשר עם רשויות מקומיות ושיפור איכות החיים).

עם פרוץ מלחמת המפרץ (1991), מילאו מתנדבי המשמר האזרחי תפקיד מרכזי, חשוב וחיוני בהגנה על העורף האזרחי של מדינת-ישראל, עורף שהפך, על כורחו, לחזית. שבע עשרה שנים מיום הקמת הארגון, כתוצאה מהתהליכים ההדרגתיים המוזכרים, שותפו מתנדבי המשמר האזרחי בעבודת המשטרה. העת, עת חירום, הכתיבה משימות בתחום הביטחוני, בשמירה על הסדר, בסגירת אזורים, בפינוי נפגעים ובסיוע לאזרחים במצוקה. המשכה של שנת 1991 בפעילות טרור גואה ובקליטת גלי עלייה גדולים מארצות חבר-העמים ומאתיופיה. מתנדבי המשמר האזרחי, לצד המשך עשייתם הביטחונית, נערכו לסיוע בתהליך קליטת העולים, בין היתר, גם באמצעות ניסיון לשלבם בהתנדבות למשמר האזרחי.

בתום תהליך ארוך של התלבטויות, ובהמשך - בתום הוצאת האישורים הנדרשים, הוקם, באופן הדרגתי, משמר אזרחי גם בישובים יהודיים בשטחי יהודה ושומרון, במכסות מוגבלות ותוך גיוס מתנדבים ליחידות המיוחדות בלבד. במקביל, נמשך תהליך הקמת יחידות מיוחדות נוספות בתחומים נדרשים (דוגמת איתור נעדרים, צוללנים, אופנוענים ומניעת עבריינות נוער).

בשנת 1993 פורסם עדכון התכנית הרב-שנתית של משטרת-ישראל לשנות ה- 90, "מופת 2000". התכנית העמידה, בין היתר, את שיפור השירות לאזרח ואת תחום הסיור, בראש סדר העדיפות. בהקשרים אלה עוד נועד למתנדבי הארגון תפקיד רב-ערך. במקביל, שנה זו ואלו שבאו לאחריה אופיינו בהקמת בסיסי משמר אזרחי בישובים ובכפרים ערביים בצפון הארץ, בדרומה וב"משולש".

אף שכבר שנים קודם לכן עסקה היחידה לקשרי משטרה-קהילה גם בפיתוח  פרויקטים ייחודיים למגזר הערבי בישראל, שנים אלו התאפיינו, יותר מתמיד, בעשייה לשילוב אזרחי המדינה הערביים בפעילות המשמר האזרחי, בדגש על תחומי מניעת פשיעה, תנועה ובטחון פנים ולהרחבת היקף התנדבותם.

החל משנת 1993, נרשמו בתולדות המדינה שנים רבות-תהפוכות, בעיקר מההיבט המדיני-בטחוני. הסדר מדיני הלך ונרקם עם הפלסטינים, ונחתם הסכם שלום עם ירדן (אוקטובר 1994). התהליך המדיני גרר התנגדות בקרב חלקים בציבור הישראלי, לצד החמרה במאפייני הטרור מצד ארגוני הסירוב הפלסטיניים. אלה גם אלה, הכבידו על נטל הביטחון ועל חובת שמירת הסדר הציבורי. בשיאו של המאבק על דרך השלום, נרצח ראש ממשלת-ישראל דאז, יצחק רבין ז"ל.

מתוך כל אלו וכתוצאה מדרישת המתנדבים להשתלב במגוון רחב של פעילויות ומהכרת מפקדי המשטרה ושוטריה את תרומתם המשמעותית של המתנדבים לעבודת המשטרה, כמעט שאין כיום תחום עשייה משטרתי, לצד העשייה הביטחונית, שמתנדבי המשמר האזרחי אינם נוטלים בו חלק פעיל. עובדה זו משקפת, יותר מכול, את ההערכה הקיימת במשטרה למקצועיותם של המתנדבים ולאחריות שהם מגלים במהלך פעילותם.

בשנות ה-90 היווה המשא"ז את ארגון המתנדבים הגדול ביותר בישראל, המונה עשרות אלפי מתנדבים, מהווה פסיפס אנושי מרתק, שבו משולבים בני כל הדתות, העדות וקבוצות הגיל, מכל רחבי הארץ ומהזרמים האידיאולוגיים השונים המרכיבים את החברה הישראלית. נתון זה נכון גם לשנת 2008.

בארגון שולבו מתנדבים מכל שדרות העם, כולל גם מתנדבים מהמגזר החרדי. קהילות כקהילת חסידי גור באשדוד וגם מספר שכונות בבני ברק ובירושלים, במבוא ביתר, בקריית יערים ובמקומות נוספים הצטרפו למשא"ז. הם עוברים אימונים ומאורגנים לשמירה בשעות הלילה, ע"י מפקד בסיס ההפעלה באזור מגוריהם. בבני ברק לדוגמא מאבטחים המתנדבים בתי כנסת, עצרות המוניות חתונות ואירועים בחצרות של אדמו"רים ובישיבות. כמו כן הוקמו מס' יחידות לזיהוי קורבנות אסון (זק"א) בכל מחוזות המשטרה. יחידות העוסקות באיסוף חלקי גופות וזיהוי גופות בעת פיגוע, בעת אסון המוני ובעת תאונות-דרכים. פעילותן החלה בשנת 1989 בעקבות הפיגוע בקו האוטובוס 405, בו דרדר מחבל אוטובוס לתהום באזור קריית יערים.

מאז תחילת האינתיפאדה הוגשו בקשות חוזרות ונשנות של מתיישבי יהודה ושומרון להקים משא"ז בישובי השטחים. הוחלט על הקמת משרדי משא"ז באריאל ובקריית ארבע , ובהמשך גם בישובים נוספים. בשנים 1993-94 הונחה התשתית להקמת בסיסי משא"ז בשאר הישובים היהודיים ביהודה ושומרון. התהליך היה ארוך ומייגע וחייב את אישורו של אלוף הפיקוד בצו מיוחד לגבי כל ישוב וישוב בנפרד, שבו צוין שמתנדבי משא"ז בשטחים יפעלו אך ורק לצד שוטרים ולא באופן עצמאי. עוד הוחלט כי באזור זה יגויסו למשא"ז מתנדבים ליחידות המיוחדות בלבד ובמכסות מוגבלות בהתאם למספר השוטרים ולאמצעים שבאזור.

מאז 1991 מופעלים המתנדבים ביהודה ובשומרון ביעילות רבה, והם מהווים מכפיל כוח רב-ערך לתחנות המשטרה באזור.

מאז הקמת המשמר האזרחי ב-1974 משרתים בני מיעוטים בבסיסי המשמר האזרחי בערים המעורבות במסגרת משא"ז אבטחה. ב-1992 הוחל בגיוס מתנדבים מהמגזר הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי, אשר שירתו בצה"ל ל"יחידות המיוחדות" של משא"ז. טירה וקלנסוואה במשולש היו הישובים המוסלמים הראשונים, שבהם הוקמו בסיסי משא"ז. ההחלטה להקימם נבעה מפניית פרנסי ישובים אלו למשטרה, לאחר עלייה בפשיעה ובתאונות-הדרכים. עם קבלת ההחלטה והצלחת יישומה בפועל, הולכת ומתחזקת המגמה לפתיחת בסיסי משא"ז נוספים בישובים הערביים , וכן להקמת מרכזי שיטור קהילתיים הפועלים במשותף עמם.

בסוף שנת 1994, החל במשטרת-ישראל תהליך הקמת היחידה לשיטור קהילתי, שייעודה היה פיתוח אסטרטגיית השיטור הקהילתי. ניסיון העולם המערבי העיד על כי בכל מקום, שבו הופעלה השיטה, דווח על שיפור בתחושת הביטחון של הציבור, על עלייה בשביעות רצון הציבור מעבודת המשטרה ועל עלייה בדימוי העצמי של השוטר ובשביעות רצונו מעבודתו. התפיסה אומצה על-ידי פיקוד משטרת-ישראל ועל היחידה הוטלה האחריות להובלת תהליכי השינוי והפיתוח הארגוני הנדרשים, לשם יישום התפיסה במשטרה, ברשויות המקומיות ובקרב הציבור הרחב.

תפיסת השיטור הקהילתי מכתיבה מיקוד עבודת המשטרה בקהילה ובחברה, בשני מובנים מרכזיים. האחד, המשטרה קיימת כדי לשמור על בטחונו של אדם וכדי לשמור על איכות חייו. על כן היא מחויבת לפעול לחיזוק הקהילה ולהעצמתה. השני, הקהילה מהווה משאב מרכזי למניעת עבריינות ולמאבק אפקטיבי בפשיעה.

בבסיס התפיסה עומדת ההנחה, שלפיה הידוק שיתוף הפעולה בין המשטרה לבין הקהילה יקל על זיהוי הבעיות האמיתיות המטרידות את התושבים, וייצור סדרי עדיפות נכונים לפתרונן, המשתנים, פרטנית, ממקום למקום. שותפות הדוקה בין הקהילה לבין המשטרה, במאבק משותף בפשיעה ובפגיעה באיכות חיי התושבים.

מן הסתם, משטרת-ישראל עמדה בפתחה של תקופה להטמעת השינויים המהותיים המתבקשים.

הקמת היחידה לשיטור קהילתי בינואר 1995 ואימוץ תפיסת השיטור הקהילתי כאסטרטגיה מצד פיקוד המשטרה, הפכו לתהליך 'אל-חזור' במשטרה. הלכה למעשה, התחייב שינוי אסטרטגי, מקיף וכולל, שיביא עמו טיפול מערכתי בתופעות חברתיות בעייתיות, ביזור שירותי משטרה, הגדלת זמינותם ואיכותם והרחבת שותפויות בין המשטרה לבין הקהילה, במאבק משותף בפשיעה ובפעילות לשיפור איכות החיים.

הרעיון המקורי היה הקמת יחידה עצמאית, שעליה הוטלה האחריות להובלת תהליכי השינוי הלכה למעשה באופן ישיר, כמו גם באמצעות מערכי המשטרה הפרוסים בכל רמות השטח. בהיות מתנדבי המשמר האזרחי כגשר בין הקהילה לבין המשטרה, עצמאות היחידה גזרה ניתוק מרכיב העשייה הקהילתית מהמשמר האזרחי, מצב שהסתבר כבעייתי, עניינית ומקצועית כאחד.

בשנת 1998 החליט מפכ"ל המשטרה דאז, על איחודה של היחידה עם המשמר האזרחי. זאת, כפועל יוצא מיישום השיטור הקהילתי ומקנייתו אחיזה במשטרה ובחברה, כמו גם כתוצאה מתהליכים פנים-משטרתיים נוספים, ששמו דגש על שיפור השירות לציבור ועל ייעולם ומהשאיפה לרתום את הציבור לעשייה משטרתית להעלאת איכות החיים.

אמנם, האחריות המקצועית על יישום התפיסה, על הובלתה ועל קידומה היא באחריות אגף קהילה ומשמר אזרחי, אולם ברור כיום, לאחר מעל לעשור של עשייה נחושה ושל פעילות רצופה ושיטתית, הזוכה לגיבוי פיקוד המשטרה, לתמיכתו ולאמונתו, כי אין זו נחלת האגף לבדו, אלא נחלת כלל שוטרי משטרת-ישראל, בכל הרמות, ושל עשרות אלפי מתנדבי המשמר האזרחי, בכל המגזרים והתפקידים.

בשנים שחלפו מאז הקמת האגף במבנהו החדש, שוקדים גורמי המקצוע שבו, בשילוב גורמי המערך ברמות השטח, על יצירת התשתית הארגונית הראויה למשימה, בהתאם לפריסת המערך המקצועי ולייעודיו של האגף.

מטבע הדברים, מתמקדת העשייה במשמר האזרחי ובהעצמתו, הן בתחום כוח האדם והמשימות והן בתחום חיזוק הקשר עם הקהילה ובשיפור אמון הציבור במשטרה, ובשיטור הקהילתי, תפיסה שיישומיה מהווים ציר עשייה מרכזי, ומאפשרים הובלת שינויים אסטרטגיים במשטרה ומתן מענה אפקטיבי לנושאים מרכזיים, שנמצאים על סדר היום הציבורי. ההסברה והדוברות באגף, כמו גם תזמורת המשטרה, הכפופה לפיקוד האגף, משמשות כלים תומכים ומסייעים, המתחייבים לצורך שיווק הנושאים המוזכרים ולהגברת המודעות ליתרונותיהם ולנחיצותם, הן בתוך המשטרה והן מחוצה לה. אלו, פועלות להידוק הקשר בין המשטרה לבין הקהילה, משתלבות בפרויקטים שונים - קהילתיים, משטרתיים ואחרים, באמצעות פרסומים יזומים, הפקת ביטאון האגף ועוד.

התהליכים, המאפיינים בשנים האחרונות את העולם כולו, אינם פוסחים גם על ישראל. החברה הישראלית עוברת תהליכים מגוונים, כמעט בכל היבט נבחן. אלה, מטבעם, משפיעים גם על סדר יומה של משטרת-ישראל. הבולטים שבתהליכים, הם התעצמות הקהילה והרשויות המקומיות, עליית המודעות לשירות איכותי וחשיפה גוברת לאמצעי תקשורת, ארציים ומקומיים, אלקטרוניים וכתובים.

התהליכים המוזכרים, לצד תהליכים רבים נוספים, המאפיינים חברות בכלל וכמובן גם את החברה הישראלית, מחייבים ביצוע שוטף של התאמות מתבקשות, ויצירת סדר עדיפות משתנה של משימות משטרתיות, בהתאם.

אגף קהילה ומשמר אזרחי הוא האגף האמון, יותר מכל אגף אחר במשטרת-ישראל, על הקשר עם הציבור ועל יחסי הגומלין בין המשטרה לבין הקהילה. אשר על כן, מקפיד פיקוד האגף הקפדה יתרה על התאמת משימותיו לצורכי האוכלוסייה המשתנים, על מגוון פלחיה, ולציפיות הציבור, כיאה לגוף אכיפת חוק מתקדם בעולם המערבי במאה ה- 21.

מעבר לאמור, הרציונל המכתיב את העשייה הוא, כי אינטגרציה נכונה בין כלל נושאי עבודת האגף, תוך שמירה על יישום עקרונותיהם המרכזיים, תביא לניצול משאבים אופטימאלי, כמו גם לרצף, לעקביות ולאחידות המתבקשים, בכל הנוגע לקשריה של המשטרה עם הקהילה, שאותה היא משרתת, להעלאת איכות חיי חבריה.

במהלך השנים האחרונות היה האגף שותף מלא באירועים המרכזיים שאירעו ברמה הלאומית (ראה ספר קהילה ומשמר האזרחי מהדורה שביעית 2008), החל מגל הפיגועים שהתרחש משנת 2000 שהביא לגידול משמעותי במספר המתנדבים בתחום האבטחה שסייעו בשמירה על בטחון הפנים.

לאחר אירועי אוקטובר 2000 נערכו שינויים מרחיקי לכת. הושם דגש מיוחד על טיפוח תחום ההתנדבות והיחידות המיוחדות במגזר הערבי ופתיחת מש"קים והצטיידות בכלי רכב חדשים וייחודיים למגזר זה.

לראשונה נעו ניידות שיטור קהילתי שעליהם כיתוב בעברית ובערבית נפתחו 39 מש"קים ומספרם עלה ל-57 מש"קים, כ"כ מספר המתנדבים עלה מ-872 בשנת 1999 ל-2621 בשנת 2001. 

ההשקעה הגדולה במגזר הערבי נתנה את אותותיה באירועי אוקטובר 2000, כאשר מתנדבים רבים המשיכו בפעילותם , ושימשו גורם ממתן ומרגיע. בהמשך הם היו שותפים להקמת מש"קים חדשים ולגיוס מתנדבים רבים.

המצב הביטחוני גרם לגידול משמעותי במספר המתנדבים בתחומי האבטחה עד שנת 2000 היו 40 משמרי שכונה ב-2001 הוכפל מספרם.

השנים 2002-3 התאפיינו בחזרה לשורשים. המשא"ז מנה מעל 000 ,70 מתנדבים. אינתיפאדת אל אקצה, המצב הביטחוני הקשה ומאמץ ההסברה לגיוס מתנדבים הביאו לגיוסם של למעלה

מ-50,000 מתנדבים תוך שנתיים מעבר לתנופת ההתנדבות הגדולה, ארגונים רבים מתחום הקהילה, ארגוני התנדבות, גופים מסחריים, משרדי ממשלה וגם תורמים מקהילות יהודיות מחו"ל נרתמו לסייע להתנדבות.

השותפות עם הסוכנות היהודית איפשרה רכישתם של 39 ניידות לביטחון בשכונות, ובתוך שנה הושלמה הכמות ל-100 אלף בנוסף נרכשו מאות מכשירי קשר.

עמותת "אור ירוק" העבירה 22 ניידות תנועה נוספות במהלך שנת 2001 (בסה"כ רכשה 100 ניידות).

המשרד לאיכות הסביבה בשיתוף אק"ם הקימו יח' חדשות כמו בט"ש לקניונים, יח' אבטחת תחבורה ציבורית ויח' אבטחת מוסדות חינוך.

בשנת 2002 נוספו 69 יחידות חדשות למשמר השכונה והוקמו יחידות משמר בתי- הספר.

שנת 2004 עמדה בסימן אירוע שלושים שנות התנדבות במשמר האזרחי. האירוע שפתח את החגיגות נערך במעלות בגלל התקפת הטרור שהתרחשה ב-15.5.74 ושהייתה המניע העיקרי להקמת המשא"ז. בנוסף, נערכו במחוזות, בערים ובישובים חידון ידיעת משא"ז לנוער, ואירוע מרכזי גדול באתר ההנצחה בלטרון.

שנת 2005 עמדה בסימן ההתנתקות 2005 קצינים רבים מהאגף נטלו חלק באחד המבצעים הגדולים ביותר בהם השתתפה משטרת-ישראל מאז הקמתה. במסגרת זו הוטלה על האגף האחריות להקמת מרכז מידע לציבור במהלך מבצע ההינתקות.

מרכז המידע איחד גורמי משטרה, צה"ל ומנהלת סל"ע (סיוע למפוני עזה ושומרון) במטרה ליצור כתובת אחידה למתן מענה לפניות הציבור במכלול הסוגיות הנוגעות למבצע ולהשלכותיו. בנוסף היה אחראי האגף להפעלת מרכז תקשורת כולל תיעוד, דברור והכשרות, לצד מערך של קצינים דוברי שפות זרות.

באותה שנה התחילה להסתמן מגמה של יצירת תשתית בתחום המניעה שתתבסס על כוח אדם מתנדב, ניהול עצמאי בתיאום עם תחנת המשטרה המקומית והרשות. הרעיון קיבל תאוצה בשנת 2006 תחת הכותרת "בטחון רב קהילתי" או "ברק".

במהלך שנת 2005 החל פיתוח מיזם ברק, המאחד את כלל הגורמים המשטרתיים לצורך ניצול מלא של סמכויות, של ידע ושל משאבים למניעת עבריינות לסוגיה. מתנדבי האבטחה יחד עם השוטרים הקהילתיים, עם שוטרי התחנה, עם גורמים עירוניים ועם ארגונים קהילתיים פועלים יחדיו להגברת ביטחונם האישי של התושבים באזור מגוריהם. זאת למניעת תופעות שליליות, המטרידות את התושבים כעבריינות רכוש, חטיפת תיקים, בריונות , הקמת רעש, ונדליזם ועוד.

בהמשך פותח מיזם ברק לגיל הזהב בשותפות עם אשל/ג'וינט ישראל בסיוע משרד הרווחה/השירות לזקן , רשויות מקומיות עמותות וארגונים למען הזקן. מטרות המיזם הן: לשפר את הביטחון האישי של הזקנים בביתם ומחוץ לביתם, למנוע עבירות כלפיהם, במקומות מועדים לפורענות ולשפר את מודעותם עצמם ואת מודעות אנשי מקצוע ומטפלים לגבי הצורך בדיווח על פגיעה והתעללות בזקנים. במסגרת זו פועלים השוטרים הקהילתיים יחד עם אבות הקהילות התומכות בשכונות בהן יש ריכוזי זקנים וביניהם עולים חדשים, חרדים וערבים. תחומי הפעילות מתמקדים במניעה ליווי זקנים לבנקים וחזרה לבתיהם ע"י בני נוער המגויסים למשא"ז ביום קבלת הקצבאות וליווי ליציאה חברתית,זאת לצד פרסום והסברת כללי זהירות בבית ומחוצה לו, לצורך הגברת ביטחונם של הזקנים ולצמצום תופעות הפשיעה כלפיהם.

קיץ 2006 עמד בסימן מלחמת לבנון השנייה. המשמר האזרחי חזר לייעודו המקורי עת הפך העורף לחזית וישובי הצפון היו תחת מתקפת טילים במשך שלושים ושלושה ימים. המתנדבים היו שותפים לאחריות על הביטחון והיו מעורבים בשמירה על שלומם של התושבים, שנאלצו לשהות כל העת במקלטים. המעורבות ראויה לציון, במיוחד לאור העובדה שחלק מתושבי הצפון עזבו לאזור המרכז (בתוכם גם משפחות המתנדבים), מעורבות המתנדבים בפעילות הביטחונית שימשה כמעטפת קהילתית תומכת ומסייעת, לצד כוחות הביטחון והשוטרים.

בצד פעילותם הברוכה של מתנדבי הצפון הגיעו פניות ממתנדבים רבים, בכל הארץ, שביקשו להצטרף ולסייע לחבריהם בצפון. יחידות החילוץ, התצפית ומשמר הגבול, בתוספת מתנדבי יחידות מיוחדות עלו צפונה כדי לסייע. הרצון לתרום, השותפות והמעורבות בפעילות ההתנדבותית, תרמו לחיזוק החוסן החברתי וכושר העמידה של התושבים.

במסגרת מלחמת לבנון השנייה נפלו 7 מתנדבי משא"ז, מכל הארץ, במסגרת שירותם הצבאי. מתנדב אחד נהרג מפגיעת טיל במוסך הרכבת בחיפה. יהא זכרם ברוך.

החל משנת 2007 שותף האגף למהלך אסטרטגי ארוך טווח, שמטרתו לייעל משמעותית את השיטור הקהילתי והפעלת המתנדבים במשטרת ישראל.

השילוב בין שיטת שיטור, הנחשבת למתקדמת מסוגה, לבין ארגון ההתנדבות המשטרתי הגדול בעולם, הניב מודל מצליח, שעלותו מצומצמת והישגיו הצפויים רבים. מדובר בקפיצת מדרגה באק"מ ובמשטרת ישראל, השיטור הקהילתי והמתנדבים יהפכו לקו הראשון והמשמעותי בקידום כיווני הפעולה של המשטרה.

הוחלט על חיבור מרכזי השיטור הקהילתי לבסיסי הפעלת המתנדבים לעבודה ממוקדת ומתוזמנת לפי יעדים ברורים, אזור טריטוריאלי מוגדר ותוכנית מדידה. המש"ק המשולב מחבר את מתנדבי המשמר האזרחי למש"ק. מפקד המש"ק מקבל אחריות טריטוריאלית, יעדיו נגזרים מיעדי התחנה ופעילותו תימדד. המתנדבים עוברים למתכונת הפעלה חדשה, כאשר מפקד הבסיס הופך לשוטר קהילתי והמתנדבים מופעלים במוקדי פשיעה עפ"י מידע מודיעיני, צרכי התחנה והקהילה לצמצום תופעות פשיעה ולהגברת הביטחון האישי .      

אל תוך המש"ק המשולב מתחברים גורמי רשות, פיקוח עירוני, מוקד 106, מנהלות שכונתיות, וועדים וארגונים נוספים. כולם מופעלים בצורה מתוזמנת ממוקדת ובפיקודו של מפקד המש"ק.

התכנית מאפשרת קידום מפקדי הבסיסים, התמקצעות משטרתית והפיכת מיזם "ברק" לשיטת הפעלה לכלל המתנדבים. ההפעלה ממוקדת בתופעות פשיעה וביטחון.

מתנדבי משא"ז מעבר לים

יחידת רופאי השיניים של המשא"ז הקיימת מזה כתשע שנים מונה כ-30 מתנדבים, המוזעקים בהתאם לצורך באירועים הכוללים אסונות כפיגועים, תאונות-דרכים וכו'.

ההשתלבות של רופאי השיניים באירועים חריגים כאלה תורמת לקידום הנושא כחלק מתהליך הזיהוי, בהם לשיניים תפקיד מכריע.

לאחרונה יצאה ד"ר אורנה רוזנבלט, רופאת שיניים במקצועה, המתנדבת מזה כשש שנים ביחידת רופאי השיניים של המשא"ז עם המשלחת הישראלית בעקבות אסון התרסקות המטוס בתאילנד.

על האירוע נודע לה באמצעות בנה דרך האינטרנט, בעקבות המידע יצרה קשר עם הממונים והביעה נכונות לצאת למשימה בתאילנד.

המשלחת הישראלית היתה המשלחת המקצועית היחידה שהגיעה לשם. מטרתה הייתה לפעול ולשלוט בתהליך הזיהוי של הגופות באופן ודאי, בהתאם לנתונים ולסטנדרטים מדעיים גבוהים.

האמון שנוצר בין חברי המשלחת לבין התאילנדים איפשר את הסיוע המקצועי של המשלחת גם למדינות אחרות בזיהוי חלליהם בכלים המקצועיים.

התוצאה הסופית היתה, שכל הגופות של הישראלים הוחזרו הביתה עד ערב  יום כיפור תשס"ח.

לפני העלייה למטוס נערכו טקסים ונאמר "קדיש" כמתן כבוד לחללים.

שנת ה-60 למדינה היתה בסימן נוער. אגף קהילה ומשא"ז קבל את האחריות להובלת התכנית המערכתית למניעת אלימות בני נוער, בשותפות עם אח"ם/מחלקת הנוער, משרד החינוך/פורום וועד הורים ארצי, גף נוער קהילה, האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית, מתנדבי משמר אזרחי, שוטרים קהילתיים ואנשי אקדמיה.

אירועי שנת ה-60 נפתחו ביום עיון ארצי שהתקיים עם פורום ועדי הורים ארצי, בהשתתפות נציגי נוער, אק"ם וועדי הורים מרחבי הארץ. מטרת יום העיון הייתה להציג את התכנית, שגובשה עם כלל הגורמים השותפים לקראת יישומה במהלך השנה ומבוססת על תשתית קיימת של תכניות המניעה במוסדות החינוך ההתמקדות במניעת אלימות, שיכרות, זהירות בדרכים, סובלנות והתנדבות. הרעיון והתכנית קרמו עור וגידים בעקבות מפגש מפכ"ל המשטרה, הנהגת הוועד הארצי של ההורים וראש אק"ם, שהתקיים קודם לכן.

הפעילות עם וועדי ההורים עסקה בהעצמת הסמכות ההורית והטיפול הייחודי בבני הנוער, והתקיימה במסגרת מפגשים עירוניים בתאום ועדי הורים עם קציני  הנוער, השוטרים הקהילתיים ומומחים. כמו כן, הוכנו ערכות הסברה להרצאות בפני הורים בנושא סמכות הורית והופקו תכניות טלוויזיה במסגרת משמר הקהילה בערוצים הקהילתיים שעסקו בהתנדבות נוער, מניעת אלימות, תחרות סרטים ומוסיקה וכו'.

התקיימו ימי שיא בבתי-ספר וכן תחרויות סרטים בנושא  מניעת אלימות , ביחד עם האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית , בוצעה פעילות קהילתית של תזמורת משטרת ישראל עם נוער ללימוד והופעה בתכנית טלוויזיה משותפת וקונצרטים משותפים. בהמשך נעשה חיבור בין התזמורת ללהקות נוער בדגש על מוסיקה רב-תרבותית.

פעילות מתוכננת נוספת שבוצעה היא החלפת הספ"כ וסגלי הפיקוד בתחנות ע"י מועצות התלמידים ליום אחד.

משמר הקהילה

במהלך השנתיים וחצי האחרונות מפיק האגף את תכנית הטלוויזיה "משמר הקהילה" בערוץ הקהילתי, בשת"פ עם מדיה תקשורת מפתח תקווה ובהתבסס על עבודת צוות תקשורת קהילתית. עד היום שודרו 30 תכניות העוסקות כולן בתחום הקהילה וההתנדבות. מאז התחילה התוכנית להיות משודרת היא הפכה לאחת התוכניות המרכזיות בשידורים הקהילתיים.

כנס זק"א ארצי

כנס מפקדי זק"א מחוזיים נערך בלוד, במעמד ראש אק"מ והרב הראשי למשטרת-ישראל, בהשתתפות ס' ר' אק"מ, קציני המטה ורבני המשטרה. הכנס עמד בסימן התייעלות, מחשוב אחדות ואחידות. במהלך הכנס חולקו ע"י ר' אק"מ מחשבים ניידים למפקדי זק"א המחוזיים וזאת במטרה לייעל את העברת הדיווחים והתחקירים במועדם.

ערב הצדעה ליחידות החילוץ

ערב הצדעה לכלל מתנדבי יחידות החילוץ, נערך לראשונה בבית מיומנה ביפו.

בכנס המרשים השתתפו 400 מתנדבי יחידות חילוץ מ-12 היחידות הפרוסות בכל רחבי

 הארץ.

כיבדו את המתנדבים המפכ"ל, הסמפכ"ל, מפקד מחוז ש"י, מ"מ מפקד מחוז דרומי

וכל פיקוד אק"מ מכל הארץ.

בערב המרגש נערך מפגש של כל המתנדבים, ביחד עם סגל אק"מ.

המפכ"ל ור' אק"מ ברכו את המשתתפים, רעיה של מתנדב מיחידת החילוץ ערבה

נשאה דברים בשם נשות המתנדבים, קול שבדרך כלל לא נשמע.

מתנדבי יחידת החילוץ ערבה הגיעו לכנס, לאחר שרק שעה קודם לכן חילצו מורה ששברה

רגל בנחל צפית בערבה.

דויד ברוזה עם מיומנה בהופעה "בחונטס" הפכו את הערב לסוער ורוגש בשלל צבעים,

מקצבים ומוסיקה.

תכנית הסברה משותפת של משטרת- ישראל ומשען

בתחום מניעת אלימות כלפי זקנים

כחלק מפעילות המניעה למען הזקנים נרתם אגף קהילה ומשא"ז בשותפות עם משען, רשת בתי דיור מוגן, למתן הרצאות לזקנים בכל הקשור להתנהגות מניעתית מפני עבירות וסכנות בחיי היום-יום.

במסגרת זו שולבו קציני האגף והמש"קים בהדרכות ובהרצאות בבתי הדיור של משען הפרוסים בעשרה מרכזים ברחבי הארץ. ההרצאות היו פתוחות לקהל הרחב ופורסמו בכל אמצעי התקשורת.

מבצע עופרת יצוקה בדרום

שנת 2008 הסתיימה בסימן מבצע "עופרת יצוקה", מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה שהחל ב27.12.08 ונמשך 22 יום. מטרתו היתה לפגוע קשה בממשל חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן.

בעקבות תחילת המבצע החל ירי נרחב של רקטות קסאם, רקטות גראד ופצצות מרגמה לעבר ישראל, ובהתאם לכך נתן פיקוד העורף הנחיות הגנה אזרחית לתושבי היישובים שבטווח הרקטות.

בעקבות המבצע נוצר מצב מיוחד שחייב את כוחות הביטחון בעורף להיות מוכנים לכל משימה או תרחיש אפשרי.

השוטרים והמתנדבים הרבים היו פרוסים בכוחות גדולים ובכוננות שיא ברחבי מרחב הנגב. הפריסה התמקדה בשלוש גזרות עיקריות: הישובים בעוטף עזה כולל הערים נתיבות ואופקים. מוכנות להפרות סדר במגזר הבדואי והיהודי ומוכנות באמצעות מחסומים בכניסה לערים ופעילויות נוספות לקיומו של הביטחון השוטף ומניעת טרור. כל זאת בנוסף לתפקידה העיקרי של המשטרה -מניעת עבירות ותפיסת עבריינים בשגרה.

שוטרי מרחב הנגב וקציניו פעלו במסגרת עבודה בת שתים עשרה שעות למשמרת.

מתנדבי המשמר האזרחי סייעו רבות לכוחות המשטרה בביצוע סיורים להגברת תחושת הביטחון, בסיוע בסגירת זירות והכוונת תנועה בעת נפילת רקטות. יחד עם זאת עסקו בחיזוק התושבים ששהו במקלטים. מפקדי המש"קים והשוטרים הקהילתיים המשיכו בפעילות השגרתית כדי לשדר רגיעה ושגרה לאוכלוסייה.

סיכום שנתי במצדה

ב-2008 הוחלט לקיים סיכום שנתי המשלב מורשת תרבות ומפגש של כל אנשי האגף ביחד עם נציגי השטח. הסיכום נערך במצדה והוא כלל ביקור ולימוד שבסופו סיכום שנתי מרשים וקצר, שנערך באודיטוריום המרכזי של מצדה. הוקרן בו סרט המסכם את פעילות האק"מ בשנת 2008

ור' האגף, ניצב עוזי רוזן סיכם את השנה. בדבריו ציין כי סגל האק"מ והמתנדבים בכל הרמות פעלו בנושאי הליבה העיקריים של המשטרה:- לוחמה בפשיעה ותאונות- דרכים.

בהמשך הוא הצביע על המגמות ועל כיווני הפעולה לשנת 2009.

בסיכום ובסיור השתתפו כל אנשי האגף, כולל תזמורת משטרת-ישראל, קציני אק"מ מחוזיים, מג"ב ואת"ן.

מתנדבי משא"ז על אופניים

כיום פועלים מעל 30 יחידות מתנדבים ובהם למעלה מ-350 מתנדבים בכל רחבי הארץ.

לאחרונה התקיים קורס ראשון למתנדבים מפקדי יחידות רוכבי אופניים ביוזמה משותפת של סנ"צ (גימ') אבינועם ינאי ואק"מ.

מטרת הקורס: לשפר מיומנויות ברכיבה על אופני שטח, ולהקנות כלים תיאורטיים ומעשיים בהובלת קבוצות באופני שטח, בהדרכה ובארגון של יח' מתנדבים על אופניים.

הקורס כלל עשרה מפגשי הדרכה בכיתה ובשטח בנושאים שונים, כגון: נהלים וסמכויות בהפעלת מתנדבים, תרגול ניווט רכוב בעיר וניווט רכוב בשטח, לימוד עזרה ראשונה ופיזיולוגיה, עריכת מטווח ותרגול רכיבה לשיפור מיומנות אישית והובלת קבוצות רכיבה.

פעילות האגף לשנת 2009

במהלך השנה המשיך האגף במילוי תפקידיו כפי שנקבעו על ידי המפכ"ל. בשנה הזו צפוי שינוי ארגוני רחב היקף במשטרה, כפי שיבוא לידי ביטוי במבנה האגף שלנו. בימים אלו אנו שוקדים על המבנה והמתווה החדש של אגף/מחוז/מרחב/תחנה  אשר יביא בסופו של תהליך למיצוי יעיל  וטוב יותר של המתנדבים והשיטור הקהילתי כשזורים בתוך משטרת-ישראל.

במהלך השנה התמקדנו במספר נושאי עיקריים כדלהלן:

- פעילות להשגת יעדי הארגון.

-מיסוד הדרכת המתנדבים והעלאת רמתם המקצועית.

-שימוש הולך וגובר בכלי היעיל הנקרא מש"ק.

-מיסוד תקני מתנדבים בתחנות כחלק ממהלך של יעילות מבצעית ואפקטיבית.

-הגברת היכולת המבצעית של יחידות מיוחדות במשמר האזרחי.

כיום, לאחר שלושים וחמש שנות התנדבות הפך המשמר האזרחי לרלוונטי מתמיד, כגורם משמעותי ותורם לחזית העשייה המשטרתית, וביחד עם השיטור הקהילתי ישפיע על הביטחון האישי ועל איכות החיים.