הלויה חורפית-חנוך לוין-הסטודיו למשחק ניסן נתיבת"א538הסטודיו למשחק ניסן נתיב מסיים את שנת הלימודים הזאת עם ההצגה הלויה חורפיתמאת חנוך לוין.
מביימת את ההצגהאלינור אגם בן דוד.
זהו בימוי מיוחדלמחזה של חנוך לוין שנהג לביים את מחזותיו בעצמו.
הבמאית נתנה למחזהצורה של פארסה קלילה ,במובן הטוב של המילה,מבלי לאבד את החן הלויני ומבלי לחרוגמרוח המחזה.
היא הושיבה את כל17 השחקנים לשבת על הבמה גם שאשר אין להם תפקיד ומהלומר.נוהג זהכנראה מקובל בין הבמאים המביימים בניסן נתיב כוון ש,אם אינני טועה, ראיתי כאן כברארבע, חמש הצגות מבוימות ע"י במאים שונים שהמשתתפים כל הזמן עלהבמה.
לא תמיד הבנתי אתהטעם בכך ולפעמים זה גם הפריע למהלך התקין של ההצגה.
הפעם הבמה היתהגדולה, השחקנים ישבו בצדדים לא התערבבו עם הלוקחים חלק בעלילה והדבר רק הוסיףלתמונה החזותית הכללית.
ההצגה היתהטובה ואיכותית והיתה נשארת כזו גם אם הבמאית היתה מותרת על הושבת השחקנים עלהבמה.הבימוי היה מאוד חינני,גובל בשובבות, היה בו הרבה מוסיקה,תנועהשהוסיפו רבות להצלחת ההפקה.
הרבה משתתפים בה.כולם גילמו את תפקידם על הצד הטוב ביותר.
כולם היו מאופריםבלבן והתלבושות והתפאורה-יהודית אהרון עוצבו בהתאם.
התאורה -מרטיןעדין היתה טובה ויצרה את האוירה הדרושה למחזה.
המוסיקה-יובלשפירא היתה קליטה,התאימה למעמדים השונים והיתה חלק בלתי נפרדמההצגה.
התנועה-מרינהבלטוב- יצרה תנועה בילתי פוסקת על הבמה שהשתלבה היטב עם הנעשה והוסיפה חיות רבהלהצגה.
המחזה מוגדר כקומדיה ועוסקבחיי היום יום של יחיד ומשפחה.
היחיד והמשפחה עסוקיםבבעיות שלהם וכל אחד עוסק בהן.
הבן - ענינו להודיע לקרובימשפחתו על מות אימו .
המשפחה- עינינה לברוח ולאלקבל הודעה זו מהחשש שאם יקבלו את ההודעה, הדבר יפריע להכנות לחתונה של הבת שצריכה להתקיים במקבילללויה.
שני הצדדיםעקשנים.הבן רוצה למסור את ההודעה בכלמחיר ורודף אחרי קרוביו .
המשפחה -כדי לא לקבל את ההודעההרעה ולא להשבית את שמחת החתונה עוזבים את הבית ובורחים.
הפעם העקשנות השתלמה לשניהצדדים.
הבן מוסר את ההודעה .החיים ממשיכים כי הם חזקים מהמות וכך גם החתונה וגם הלוויה מתקימים בזמן .
כאמור כל משתתפי ההצגהמשחקם היה טוב מאוד וכל הדמויות הוצגו בצורה יפה ומעוררתכבוד.
חווה טיזזו-הזקנההיתה בה שמחת חיים.
לצ'ק הבן נירזליחובסקי היה בדילמה מה לעשות איך לכבד את זכר אימו ולא להפריע יתר על המידהלקרובי משפחתו
עידו ברטל כרוזנצויגונדב נייטס כליכטנשטיין היו מצוינים כשני הספורטאים
המצפון-הפרופסור-אורי אוריין שאינו קרוב משפחה ומחליט להשתתף בלויהבסופו של דבר אינו מקבל גמול ויוצא כמלשין.האם חנוך לוין רצה לרמוז לנו במחזה זה שבעולמנו היום אין מקום למצפוןאלא רק לאנוכיות, לכדאיות ?
מסקנה אחת של לויןברורה ואין עליה ויכוח-החיים עומדים מעלהמות הם נמשכים וחשובים יותר.
למרות שאלון לוי וליברכר כמלאכים לא הוציאו מילה מהפה נוכחותם על הבמה הורגשה היטב וזה יאמרלזכותם.
לראות או לא לראות:הפקה יפה,משעשעת, משוחקת ומבויימת היטב.בהחלטמומלץ לראותה.הנאתי היתה מלאה ואפילו יותר.
נכתב על ידי elybikoret אלי ליאון, 16/7/2009 08:25