אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אנדורה, אסטוניה, בלגיה, ברוניי, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, יפן, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, ליכטנשטיין, מונקו, מלטה, נורבגיה, ניו זילנד, סאן מארינו, סינגפור, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קוריאה הדרומית, שבדיה, שווייץ הן שלושים וחמש מדינות חתומות על הסכם ויתור ויזה לארה"ב, כאשר הסכם ויתור זה מאפשר להם להיכנס לתחומי המדינה ללא צורך בהנפקת ויזה לארה"ב.
בשנת 2009 נוסף תיקון לחוק המחייב אזרחי מדינות אלו להרשם לפני הנסיעה באתר אינטרנט של ממשלת ארצות הברית המכונה ESTA - Electronic System for Travel Authorization.
השיקול באם מדינה נכללת בהסכם זה או לא תלויה במספר סיבות, ובינן שימוש בדרכון ביומטרי (אשר אינו בשימוש בישראל), אחוז השוהים ללא אשרה מתאימה (כגון עובד ללא אשרת עבודה) בשטח ארצות הברית, כל אלו משפיעים באם אזרחי אותה מדינה נדרשים להוציא ויזה לארה"ב.
אזרח מדינה שאינה נמנית על המדינות שרשומות לעיל, ובתוך זאת אזרחי מדינת ישראל, מחויב בהנפקת ויזה לארה"ב טרם נסיעתו.
עד סוף שנות התשעים, הונפקה לפונים לקבלת ויזה לארה"ב ויזה לכל החיים, אולם בעקבות החלטת הקונגרס האמריקני הנהלים שונו, וכעת הויזה ניתנת לתקופה של עשר שנים.
גם לאחר הנפקת הויזה , פקיד ההגירה בנמל הכניסה לארצות הברית הוא שמחליט האם להכניס את המבקר לתחומי ארצות הברית או לא, ואם כן לאיזה פרק זמן.
ממשלת ארצות הברית, ומחלקת ההגירה האמריקאית מתייחסים לכל מבקר כאל מהגר פוטנציאלי, ולכן כל אדם הפונה בבקשה להנפקת ויזה לארה"ב נדרש להוכיח כי אין בכוונתו להשתקע בארצות הברית, אלא לבקר שם בלבד. לשם כך עליו להציג טפסים ואישורים שונים המראים כי אין בכוונתם להשתקע בארצות הברית, כגון: תדפיסי בנק, תלושי משכורת, אישור על משכנתא או רכישת נכס כלשהו, אישור הרשמה ללימודים אקדמאים, וכיו"ב.
כמו כן על הפונים להצהיר להצהיר מהי מטרת ביקורם בארצות הברית – האם זוהי נסיעת עסקים, נופש, טיפול רפואי וכו', עליהם להצהיר כל כוונתם להשאר לתקופה מוגבלת בלבד, ולהעיד כי הם מתגוררים מחוץ לגבולות ארצות הברית, ואף להציג התחייבויות קודמות אשר יראו כי בכוונתם לחזור ארצה בתום הביקור.
שגרירות ארצות הברית ממליצה לפונים בבקשת ויזה לארה"ב לא לתכנן או להזמין טיסות, חדרי מלון או טיולים טרם הנפקת הויזה, וזאת משום שאינם מתחייבים לאישור כל בקשה, וכל פנייה נשקלת באופן פרטני.
אוכלוסיות מסוימות זוכות לבדיקה קפדנית יותר, כגון אזרחים שנולדו במדינות המוגדרות על ידי משרד החוץ האמריקאי כמדינות טרור (כגון אירן, סודאן, לוב ועוד), וחיילים משוחררים שלא הספיקו ללמוד או לעבוד במשך תקופה משמעותית לאחר שחרורם מצה"ל.
לפונים הנמנים על קבוצות אלו הטיפול בבקשה עלול לארוך יותר זמן, משום שכל בקשה נשקל ונבדקת ביתר קפידה.