הטבע ביפן, כמו היפנים, מסודר ומדויק. השנה מתחלקת שווה בשווה בין ארבעת העונות, כל אחת מהן בת שלושה חודשים, ולכל אחת צבע אחר: בחורף מלבינים מורדות ההרים משלג, באביב מתכסה המדינה בעננים לבנבנים-ורדרדים של פריחת העצים, הקיץ הגשום מביא את הגוונים הירוקים, ובסתיו בוערת שרשרת האיים בשלל גווני השלכת האדומים.
אולי למדו היפנים את הסדר מהטבע ואולי הטבע הוא זה שהושפע, האמת - זה לא כל כך חשוב. כן חשוב להגיע ליפן לטיול, רצוי בעקבות הצבע האהוב. ובפתח עומדת עונת האביב שצופנת בחובה הפתעות וריגושים אסתטיים מיוחדים במינם.
כדי ליהנות מהטבע היפני במיטבו יש לצאת מהערים הסואנות אל האזורים היותר נידחים של יפן. שם, במקומות שאינם מתאימים להקמת ערים גדולות ומפעלי תעשיה תוכלו לפגוש את יפן שלא יכולתם לדמיין.
אחד מהאזורים היפים ביותר ביפן הוא שרשרת הרי האלפים. למרות האטרקטיביות הרבה של האזור, מעטים הם התיירים החוצים את שרשרת ההרים לביקור בליבה הגיאוגרפי של יפן, שבו שכיות חמדה לרוב.
משפחתיות צפופה
רצועת האלפים היפנים משתרעת במרכזו של האי הגדול של יפן - הונשו. זהו אזור הררי שפסגותיו מגיעות לגובה ממוצע של 3,000 מטר. הרי האלפים נחשבים לאחת מפסגות היופי היפני - טופוגרפית ואנושית. אלו הרים גבוהים ומיוערים, המחליפים את צבעם על פי עונות השנה. נהרות ואגמים, שנוצרו מהסכרים של תחנות הכוח המקומיות הפזורות לאורך הנהרות. בין ההרים פזורים כפרים קטנים המשמרים מסורת בת מאות שנים. בכפרים אלה יש בתי עץ ענקיים בני 5 קומות שגגותיהם המשופעים מאוד בנויים מקש. השיפוע החד של הגג נועד למנוע הצטברות של שלג שעלול למוטט את הגג. בחורף, השלג על האדמה מצטבר לגובה של שני מטרים, ואז הכניסה לבית מתבצעת דרך הקומה השניה. הגודל של הבית נועד לאפשר מגורים משותפים של "חמולה" שלמה. הצורך לגור יחד נבע מהעוני הרב שהיה מנת חלקם של תושבי האזור. אורז ניתן לגדל שם רק בתקופת הקיץ, וגם אז, רק בחלקות קטנות בעמקים. בחורף הפרנסה הייתה על גידול תולעי משי. המגורים יחד של המשפחה המורחבת מנעו את הצורך לבנות בתים חדשים וצמצמו את עלויות המחיה. הבעיה הייתה פגיעה קשה בפרטיות, שכן הזוגות לא קיבלו חדרים נפרדים. בחורף הם נאלצו להתאזר בסבלנות, אך עם ההתחממות במזג האוויר הייתה מתחילה גם התחממות ההורמונים, והזוגות היו מבלים את לילות האהבה שלהם בחיק הטבע .
היום כבר לא מתגוררים בבתים כאלה, אך הם מוגנים ואסור להרוס אותם. מרבית בעלי הבתים עברו לגור בבית נח ומודרני, ואת בתיהם העתיקים הם מחזיקים כאתרי תיירות - מוזיאונים או חנויות לחפצי אומנות מקומית.
אלים ניידים
העיירה טאקיימה היא מרכז ליציאה לטיולים באזור האלפים, ומרתקת מאוד בעצמה. זוהי עיירה עתיקה שפרנסת תושביה הייתה על מסחר ואומנות בעץ. רחובותיה בני מאות השנים השתמרו על מבני העץ היפים שבהם. בכל בוקר נערך שוק מזון ברחוב הצר שלאורך הנהר שחוצה את העיירה. כפריות מהאזור מוכרות פירות וירקות מגן הירק שלהן, ולצידן דוכנים נוספים, בעיקר של חמוצים. לא, לא מלפפונים חמוצים וזיתים כמו שלנו, אלא הפרשנות היפנית על נושא החמוצים, שכוללת בעיקר סוגי לפת וצנון מקומיים, וגם כרוב, שום, בצלצלים, ג'ינג'ר ועוד כהנה וכהנה ירקות מוחמצים בטעמים מוזרים וגם טעימים.
כמעט בכל מקדשי השינטו (הדת העממית היפנית) אפשר למצוא מקדשי אלים ניידים. אולם האוסף שנמצא בטאקיימה נחשב ליפה ולאומנותי ביותר ביפן. אומני העץ של העיירה, בכל שכונה ושכונה, גילפו בעץ מקדשים ניידים שהם יצירת אומנות מפוארת ייחודית למקום.
פעמיים בשנה, בפסטיבל הסתיו באוקטובר ובפסטיבל האביב באפריל, מוצאים המקדשים הניידים מבתי האכסון שלהם לכבוד תהלוכות הפסטיבל. בני העיירה מתלבשים בתלבושות מסורתיות, כמו שהיה נהוג ללבוש בעיר במאות השנים האחרונות, כשלכל שכונה יש בגדים שונים. במשך יומיים נערך בעיירה פסטיבל שנחשב לאחד מהיפים והחשובים ביותר ביפן. בני העיירה גוררים את מקדשי העץ ברחובות העיירה העתיקים, בכל מקדש יושבים כמה אנשים שמנגנים מוסיקה, ולכמה מהמקדשים יש אטרקציה של ממש, בדמות תאטרון בובות קטן והיתולי המופעל בעזרת מנגנון מכני בן כמה מאות שנים.
אם לא הגעתם לטאקיימה בזמן הפסטיבל, תוכלו לראות ארבע מהמקדשים הניידים מוצגים במוזיאון של העיירה.
אטרקציה נוספת במקום הוא מוזיאון ובו משוחזר באופן מיניאטורי כל קומפלקס המקדשים של העיירה ניקו. בניקו נקבר השוגון טוקוגאוה שאיחד את יפן לאחר מלחמת אזרחים בת 100 שנים, ולכבודו נבנה קומפלקס מפואר ועשיר. התצוגה מרשימה ומאפשרת לראות את כל הקומפלקס הענק של ניקו במיטבו.
לטאקיימה כדאי להגיע בעונת הסתיו או האביב. באביב פורחים מאות עצי הדובדבן הפזורים בעיר ולאורך הנהר החוצה אותה, מזג האוויר נעים וצבעי הטבע יפים במיוחד. החורף מושלג מאוד וקר מדי.
מחלקת טיולי "דגש" של החברה הגיאוגרפית מוציאה טיול ליפן בתחילת חודש אפריל. טיול מאורגן זה תוכנן כך שיגיע ליפן בזמן פריחת עצי הדובדבן. הטיול יכלול ביקור בטאקיימה וטיול לאורך שרשרת הרי האלפים.
טאקיימה היא עיירה קטנה ואין בה בתי מלון גדולים ומפוארים. יש מספר בתי מלון פשוטים, אך אפשרות הלינה המומלצת ביותר היא ב"מינשוקו". זהו בית הארחה יפני מסורתי. הקירות עשויים עץ ונייר, הרצפה היא ריצפת "טאטמי" העשויה קש קלוע, והשינה היא על מזרוני פוטון מפנקים. בכל מינשוקו ישנו חדר רחצה מסורתי ובו, בנוסף למקלחות, גם בריכת מים חמים לטבילה והתרגעות.
האוכל היפני הוא שם נרדף לאנינות ואיכותיות. אם ישנים במינשוקו, זוכים גם לאכול ארוחות בוקר וערב יפניות מסורתיות. הארוחה מורכבת ממספר רב של סוגי מנות שונות. קצת מכל דבר אבל במבחר גדול כך שבסוף אפילו שבעים ממגוון הטעימות! והכל ערוך באופן אסתטי, בכלים יפים ובצבעוניות נאה.
גם קניות אפשר לעשות בטאקיימה. תושבי אזור האלפים קולעים אגרטלים יפיפים מקש ובמבוק, ואלו נמכרים בכל החנויות. אפשר גם לקנות כלי נגינה מקומיים מעץ, ובשוק האוכל של טאקיימה אפשר לרכוש תערובות תבלינים ומרקים ייחודים למקום.