ישנם קשישים רבים אשר בשלב מסויים של חייהם הופכים אט אט להיות סיעודיים, אם מסיבות פיזיות- גופניות כמו שיתוק שאוחז בם כתוצאה מארוע מוחי קשה שעברו או כתוצאה של חולשה גדולה שהגוף כבר לא נשמע להוראות המוח, ואם מסיבות קשות יותר של דמנציה או אלצהיימר שתפסו אותם בבשלבים קטנים אך קטלניים – דבר אשר מצריך ודורש טיפול אישי צמוד אשר יעניק להם שמירה והגנה יום יומית בכל אשר יעשו, שכן אינם כשירים עוד לדאוג לצרכיהם ולו הבסיסיים ביותר לבדם בכוחות עצמם
שתי אופציות עומדות בפני אלו האחראים לשלומם של אותם קשישים סיעודיים שתי ברירות איך לאפשר לאותםקשישים לחיות את שארית חייהם בכבוד תחת השגחה וטיפול הולם:
בתי אבות סיעודיים
האופציה הראשונה היא בית אבות סיעודי אשר בו מטפלים בקשישים סיעודיים אשר אינם מתפקדים כלל או אשר מתקפדים למחצה, לשליש ולרביע – בבית אבות סיעודי ישנו סגל רופאים גריאטריים אשר מטפלים בחולים ודואגים לכל צרכיהם בכל זמן ובל עת, הן לצרכים הגופניים שלהם – דואגים לכל אחד לאוכל המתאים למצבו הרפואי וכן מטפחים אותם בנקיון, רחצה, מלבושים ועוד והן דואגיםלחולה ומעניקים לו יחס נפשי הולם – שכן, ישנם קשישים שאומנם הינם סיעודיים בגופם אך צלולים עד מאד במוחםוהינם זקוקים ליחס הגון ולאוזן קשבת ומשהו שלפניו הם יוכלו להסיח את ליבו,
מטפל אישי צמוד בבית הקשיש
האופציה השניה הינה אפשרות של השארת החולה בביתו שלו – המקום המוכר והאהוב שלו – המקום בו הוא ירגיש טוב ובטוח יחסית, אופציה כזו דורשת העסקת עובד זר בבית שישהה עם הקשיש בביתו עשרים ואבע שעות ביממה וידאג לכל צרכיו כולם,
שיקולים לכאן ולכאן
שתי האופציות תלויות כמובן במצבו של הקשיש, שכן, לא כל אחד ניתן להחזיק בבית, ישנם מצבים קשים המצריכים מעיין בית חולים קטן סביב החולה ולא נתיד ניתן לעשות זאת בביתו שלו, וכן ישנם חולי דמנציה קשים שלהחזיק אותם בבית – זה כמעט בלתי אפשרי, כמו כן, הדבר תלוי מאד במשפחה וביכולות שלה לממן ולאפשר העסקת עובד זר צוד בבית ההורה הסיעודי, ולעומת הוצאת הקשיש מביתו לבתי אבות– גם היא אינה אופציה זולה כלל וכלל והיא דורשת הרבה משאבים,
והוצאת אדם מביתו – אינה דבר של מה בכך,
שיקולים רבים יש וכל מקרה צריך להיות מדויין לגופו – חשוב לשקול בתובנה את כל האופציות מראש וחושב לזכור שטובת החולה היא היא העומדת בראש.