31 יולי 2011
מפילים ממשלה - ההוצאה לפועל
הבה לשם שינוי נפסח על דרישות "מוחי הדיור", באשר אך מעטים בנינו לעת הזו עדיין חושבים כי המדובר ב"מחאת דיור" נטו ותו לא.המידע המתחיל לבסוף לזרום בדבר אירגוני השמאל הרדיקלי הניצבים בחשכה העבה מאחורי המחאה, מצביע על הגנטיקה המפעילה בימים אלו אותם אירגונים, הללו אשר לטעמם "המטרה מקדשת את האמצעים". והמטרה היא תפיסת השלטון בדרכים אנטי-דמוקרטיות, בולשביקיות בבסיסן, בעוד האמצעים לכך הם לישת בלוטות ההגיון של כלל עם ישראל אשר הללו משמשים בו, במחזה האבסורד הנפרש לעינינו, כ"אידיוטים מועילים" למטרתם. נציין כי באשר קיום ישראל כמדינה יהודית ציונית ודמוקרטית מתועב על מארגני הארועים האחרונים שהרי הללו ברגיל מקדמים אג'נדה של "מדינת כל אזרחיה הפלשתינים", הרי שאינם רואים כל פסול ביצירת אנרכיה אזרחית ובכך נזק ממשי לקיום ישראל ובלבד שתמלא תאוותם בידם.
ישראלים רבים מדי שוגים באשליות המורעפות עליהם בידי תקשורת שוטמת, באשר המידע הרלוונטי מסונן לגבינו, מידע האמת, הוא-הוא הנחסם בידי אותה התקשורת. וכך, "זכות הציבור לדעת" הינו אך את אשר התקשורת משחררת עבורנו באורח סלקטיבי ושיקרי. רובנו ניזון מצפיה בחדשות ערוץ שידור אחד, בנוסף לעיון בעיתון מסויים אחד ואיננו נחשפים ברגיל לדעות שונות מנוגדות.
ישראלים רבים אינם משיגים כי הינם שטופי מח ללא תקנה ומדקלמים את דעתו הפרטית של מגיש החדשות ו/או פרשן מסוים.הללו אינם משיגים כי העברת הידיעות והמסרים של "פטפטני החדשות" אשר מזה זמן הפכו פוליטרוקים לכל דבר וענין, אינה טובה ונכונה כהוא זה מדעתם שלהם, של כולנו. ובכל זאת אנו מבטלים דעתנו מפני דעת השרלטנים המרצדים על המסך או מגיחים מבעד ניירות עטיפות הדגים של העיתונים למרות שאנו יודעים כי מטרתה הבלעדית והיחידה בכל הפסטיבל הזה סביב פעילויות המחאה מיועדת אך ורק להפלת הממשלה וכל השאר "סיפורי סבתה".
דוגמת קרייני חדשות ערוץ-2 הינה נאה להמחשת הענין. די לחזות בארס השנאה הפתולוגית הנוטפת כנגד ממשלת נתניהו מאותו הטלפרומפטר המזוייף יאיר (שרירן הג'ל{י}) לפיד, או אותה יונית (אביונת השמאל – שרירנית הגבות) לוי. גם העברת המסרים של אותו בעיטת צידם: אמנון אברמוביץ', אותו מאחז עינים חלול, המזכיר את אותו טיפש הכיתה שתמיד קופץ בראש, באשר ניכס לעצמו גם את תגובות הפבלוב למשמע המלה "ימין".לחבורה הקלוקלת הזו מצטרפים כמובן גליונות עטיפת הדגים מבית "ידיעות אחרונות" ו"הארץ". שני מוסדות משחיתי נייר טוב אלו הפכו לעיתונות צהובה, פוליטרוקית שוטמת ימין ובעיקר מאררת קיום מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בארצו.
מאבק הדיור, או איך שתקראו לו (שהרי הנייר סובל הכל), מנצל טיעון צודק (בחלקו הניכר) לשם קידום מאבק פוליטי אנטי-דמוקרטי בעליל. הבה ונכנה זאת "קרדום לחפור בו" והם חופרים, הו כמה שהם חופרים.
הנהגת אירגוני השמאל הרדיקלי בהנהגתה של "הקרן לישראל חדשה" הציבה בפני המחאה העכשווית מספר מטרות יסוד אשר לאורן ניתן להבין את המתערבל לנגד עינינו:
1. קיעקוע ההצלחה הכלכלית של ממשלת נתניהו – הממשלה מתהדרת ובצדק בהשג כלכלי אשר למצער אין לו אח ורע בעולם הכושל כלכלית של היום. הפוליטרוקים, חורשי המזימות של השמאל הרדיקלי הגיעו למסקנה כי עליהם לזעזע ולקעקע את הקונצנזוס הציבורי המאמין כי אכן הממשלה הצליחה מאד בתחום הכלכלי.
לכן ניבחרה "מחאת הדיור", יחדיו עם מנטרת "המעמד הבינוני הקורס תחת הנטל" וכך גם "הצדק החברתי" (מה זה בדיוק, בית צמוד קרקע חינם במרכז תל-אביב לכל פועל?) , וזאת בנסיון להציג את ההשגים הכלכלים ככישלון מהדהד. זה יכול היה להיות מצחיק ונלעג, לאור תרבית העובדות והמדדים המצביעים ההפך מכך, עד כי להוותנו מתברר כי ישנם אלו בנינו שבלעו את הלוקש הארוך והשיקרי הזה כבכורות בטרם קיץ
2. טרפוד כל סיכוי להבאת הפלשתינים וממשלת הימין לשולחן המשא ומתן. פתיחת משא ומתן בין ממשלת נתניהו לפלשתינים תחשב (בהפוך על הפוך), לכישלון אדיר של השמאל המיליטנטי במדינת ישראל. החלו במהלכי טירפוד המגעים הינם אנשי מפלגת"קדימה" אשר ביצעו אקט ברור (מהפן המשפטי והמוסרי כאחת), של בגידה במולדת לנוכח אויב. הללו ניפגשו עם אנשי הרשות הפלשתינית ושיכנעום לא לההענות להפצרות נתניהו לשבת לשולחן המשא ומתן באשר, כך טענו, ימיו של נתניהו ספורים בממשלה ומשהם יעלו לשלטון (חיים רמון, ציפק'ה שפיצר) הרי אזי יהיה קל מאד עבור הצד הפלשתיני להגיע להבנה עם הצד הישראלי שטוף השפעות השמאל הרדיקלי והפירוש ברור- וויתור גורף על מרבית נכסיה האסטרטגים של מדינת ישראל, בנזיד פיסת נייר צ'מברלינית מטעם ה"אבו" הפלשתיני.
מסע הבגידה במדינת ישראל של אנשי "קדימה" בהכוונתו של שימון פרס (הנשיא של כולנו?), חפף ותוזמן עם מסע דומה אשר הורץ ותוזמן על ידי הבית הלבן. מי שמאמין כי החוסיין העלה את ה"אבו" על עץ הסרוב למשא ומתן עקב טפשותו, שוגה באשליות, הלה מתעב את מדינת ישראל והיהודים אך אינו טיפש . יועצי אובמה (רם עימנואל שליחם של "שלום עכשיו" ו"ג'יי סטריט" הוא דוגמא נאה לכך), וכמובן בהנחיתו. ידעו ידוע היטב את אשר הם עושים. וה-ראיה אירגון שיאו של הפוטש בחודש אוקטובר 2010 כנגד ממשלת נתניהו ביוזמת ממשל אובמה במקביל ובמתואם עם הפוטש שהללו יזמו כנגד השלטון במצרים.
משנכשל מסע ההפיכה כנגד ממשלת ישראל באוקטובר 2010 לא שיחתו הקושרים זמנם וישבו על המדוכה לרקוח הפיכה נוספת אך מכיוון שונה, זהו כיוון המרי האזרחי הנגלל בימים אלו לעינינו.
3. שיתוקה של ישראל באינתיפדה ואנרכיה אזרחית פנימית - כך שתגיע לזמן היעד: ספטמבר 2011 , שהוא יעד הכרזת המדינה הפלשתינית על ידי האו"ם, כאשר היא מוחלשת מבפנים ועל ברכיה ותאלץ לערוך וויתורים מפליגים לפלסתינים אשר אפשר ויפגעו בכושר שרידותה.
מעבר למסך המלל של הבית הלבן בדבר "מחויבות-עד לביטחונה של ישראל" (בסדר, נניח), הרי שמסיבות אחרות נוספות מעריך חוסיין אובמה כי סיכוייו להיבחר שנית יתחזקו משמעותית במדה ויצליח להציג השג אחד מובהק. השג זה ניבחר להיות הקמת מדינה פלשתינית לצד "מדינת כל אזרחיה" (המכונה כיום "ישראל") ממערב לה. לכאורה מה גרוע, להשיג שלום, מה גרוע בכך? ובכן, גרוע גם גרוע, לא בשלום מדובר אלא בהנצחת הסכסוך ואף התדרדרות אפשרית למלחמה כוללת.
המדובר הוא על וויתורי גבול ישראלים תחילה, החיונים ליכולותנו וצרכנו האקוטים להגנה אסטרטגית, כאשר בעיות הליבה (אשר למצער בילתי פתירות), יוותרו לשלב מאוחר יותר. הקוץ באליה הוא כי משקיבלו הפלשתינים את עצמאותם וגבולות מבוקשם, מדוע זה יוותרו בענין בעיות הליבה? מה הם טיפשים? וכך גם נוותר על גבולות ברי הגנה וגם לא נשיג שלום באשר הפלשתינים שהישיגו מבוקשם העיקרי, גבולות מדינתם, אינם ניזקקים לנו יותר ולא יזוזו מדרישותיהם על ירושלים ולזכות שיבה גורפת לתחומי הקו הירוק, לא ייענו? אין שלום. יתרה מזו, זה הינו מצב בעל פוטנציאל נפיץ (השתלטות זוחלת חמאסית ואיראנית על שיטחי יו"ש) ואנו צפויים להגיע לסכסוך מזויין מדמם עם הפלשתינים ופטרוניהם המידים חיזבאללה, חמאס , סוריה ואיראן.
ישראל ניתפשת בארה"ב כבטן הפוליטית הרכה של המזרח התיכון, כיישות נילושה אשר קל לסחטה ולנתבה לאשר יחפץ. ישראל ניתפסת ובדין כשורצת משתפ"ים ישראלים - אנטי ישראלים (זו ירושתנו מהגולה הבזויה), מטורפי ממון ושלמונים המאחדים כוחות עם אנטישמיי העולם וכך הגיס החמישי הישראלי עומד מוכן תמיד (סמפר פידליס), לשרות האובמות והאוניברסליזם הליברלי העולמי.
4, יצירת דה-לגיטימציה קיצונית כנגד ממשלת נתניהו - אשר בסיומו של יום תפילה לקרשים ותעלה לשלטון קואליציה של אנשי שמאל-סוטה-דרך, שמאל קיצוני, שמאל אנרכיסטי, קומוניסטים וערבים.קואליציה מעין זו מסמנת את תחילת הקץ של מדינת ישראל בעת החדשה. רק נדמה בנפשנו כי זחאלקה, טיבי, זועבי, חנין, הם שיכוונו את מהלכיה של מדינת ישראל, מה יקרה אז (שאלה רטורית כמובן)? גם אם ראש ממשלה (ישראלי-יהודי) מהשמאל יומלך על ישראל הרי הקואליציה שלו תהיה כה שברירית ונוטה לנפול עד כי האדונים מחד"ש, רע"ם-תע"ל ודומיהם, הם שיקבעו את הטון וברי מלמפרע לאיזה כיוון. למי שחפץ בכך, שיבושם לו. מזלם של אלו שאינם כבר במשחק.
לשוגים עדיין באשליות בנינו הרי מובטח כי ביום שיעלה השמאל לשלטון בישראל (אם וכאשר), תיקפד המחאה, זו או אחרת, באיבחת קולמוס ולא תעלה יותר על בדל נייר העיתון עד לעליית הימין שוב לשלטון. אזי יהפכו הגחלים הרומצות שוב ללהבות
לצורך כך ובמשתמע נערכו ההכנות הבאות על ידי כל השותפים לנסיון ההפיכה המתגלגל אשר החל באוקטובר 2010 , המשכו "מחאת הדיור" וסופו מי ישורנו:
1, ממשל אובמה, מחלקת המדינה ושרות הביון האמריקני איחדו כוחות (כדרכם בקודש) ושירטטו את המתווה אשר לאורו יבוצעו פעולות ההמרדה עד השגת היעד הסופי והוא הפלת ממשלת ישראל הבילתי נוחה כיום לחוסיין והחלפתה בממשלה כנועה ונירצעת, תוך מצג שוא דמוקרטי.
2, ממשל אובמה גייס למשימה את אירגון "ג'יי סטריט", ג'ורג' סורוס, את "הקרן לישראל חדשה" ו"שלום עכשיו" (במשרדיהם הראשיים בארה"ב), ובעקיפין קרן פורד ואירגון הביון האמריקני. כמו גם מספר מדינות אירופאיות.
3, ממשל אובמה גייס למשימה ותידרך בפרוטרוט וישירות את שימון פרס וציפק'ה ליבני כמפקחי ומובילי המהלכים הפנים ישראלים (אהוד ברק גוייס, חזר בו וסרב (אז) לשתף פעולה עם הקושרים)
4, במקביל גויסה "הקרן לישראל חדשה" בישראל וזרועה הביצועית בישראל היא עמותת שתי"ל המממנת, מדריכה ומכוונת את מרבית העמותות החוץ פרלמנטריות לקיעקוע מדינת ישראל, כגון: "עמותות גולדסטון" הידועות לשמצה, אך לא רק.
5, גויסו עתונאים המכונים "בכירים" (דהיינו מאמריהם בולטים ברגיל מעל גבי העמודים הראשיים) בעיקר מערוץ-2, ידיעות אחרונות ו"הארץ", עם סיוע מסיבי מ"מעריב" ,ערוץ- 10 וגלי צה"ל דהיינו, מרביתה המכרעת של התקשורת אשר שנאתה האדירה לנתניהו מזינה כל הכפשה הבאה מכיוונה. ניכר כי לקמפיין התקשורתי הנוכחי גוייסו אנשי פרסום ויחסי ציבור המעורבים בהגשת תכני החדשות לשם לישת מוח הציבור בכיוון המתאים. ניכרת המגמה התקשורתית הברורה לשפוך דלק תבערה באורח רצוף על מנת לקיים מלאכותית הנושא בתודעה הציבורית.
6, במקביל לרצף מצגי הקריסה, מגוייסים גם גוזרי קופונים נוספים "למחאה" ליצירת אפקט של קריסה ותמיכה אנטי-ממשלתית בסדר הולך ועולה (עד לקרשנדו) כגון "אירגון (?) הטייקונים" הישראלי (אלו אנשי "הרצחת וגם ירשת" חסרי בושה ושרלטנים קיצונים אשר במו ידיהן וכיסם יצרו את אי הצדק החברתי), השרלטן והאופורטוניסט הסדרתי עופר (הרוקח) עיני. כמו גם אמהות על עגלות (ניראה שהישיבה בבתי הקפה היתה להם לזרא ומחפשות עוד ריגוש), העושות ילדיהן קרדום לחפור בו. אם "מסעודה מאופקים" היתה מוחה היינו מאד אמפתים.
7, הוכן "בנק מטרות" דהיינו, תוך תאום עם אנשי משק מובילים ובהכוונת עמותותיה ואנשיה של הקרן לישראל חדשה, הוכנה רשימת "יעדי קריסה" כאשר הכוונה היא לא להרפות, להרים "מצג קריסה" אחר "מצג קריסה" עד כי כל אלו בסופו של יום יחוברו להם יחדיו וייצרו מצג קריסה כולל של ממשלת נתניהו כאשר כלל האירגונים המוחים יאחדו כוחות ברגע נתון ונכון עבורם על מנת להפיל את הממשלה בכוחות משותפים.
הערה: ידידים רבים מעדכנים אותנו כי קצה נפשם בדיווחים המוטים של התקשורת באשר לארועי המחאה הנוכחים, המתארכים למרבית מהדורות החדשות באורח סחרירי ובילתי מידתי בעליל ולכן, הינם נוקטים בצעד פשוט אך מתבקש, הם מכבים בימים אלו את מכשיר הטלוויזיה ואינם קונים את העיתון היומי. ההקלה הנפשית, הינם מדווחים, הינה ניכרת. האין זה רעיון מצויין לכל ימות השנה?
ונוסיף: לא אני אשנה את העולם. לא אתה תשנה את העולם, אך "אני ואתה נשנה את העולם"....והמבין יבין.
אהרון רול