מדינה

מדינה.
מהי מדינה?
ההגדרה למדינה היא, קבוצת אנשים שגרים בטריטוריה מוגדרת, שהחליטו שהשטח שהם אימצו לעצמם, שייך אך ורק להם.
המשמעות להגדרת מדינה היא, שליט, נשלטים, שלטון, אידיאולוגיה, גבולות, חומות, גדרות, דגל, המנון וצבא, שישמור על הטריטוריה מפני האויבים.
מהיכן הרעיון ?
מדינה היא מילה דמיונית, שהומצאה על ידי אותם האנשים, שרצו לחיות בטריטוריה שמוגדרת כשלהם בלבד.
מדינה היא מילה, שמשקפת את המתרחש בתודעתו של בן האנוש.
מדינה היא מילה, שמשקפת את פחדיו, מחשבותיו ודמיונותיו של בן האנוש, המרגיש רדוף על ידי אויביו.
מעצם הקמת מדינה, בן האנוש מממש את רגשותיו, שגורמים לו למצבי הזיה ואת יצירת דמיונו שהיא מדינה, שאין לה כל קשר עם זהותו האמיתית והמציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי.
כתוצאה מכך הוא חי במדינה הדמיונית שהוא יצר והקים לעצמו, ולכן הוא חי במציאות שהיא אשליה, כלומר זה לא אמיתי.
מהי המציאות האמיתית ?
במציאות האמיתית, כל בני האנוש בעולם צרכים להיות קהילה אחת, ללא המדינות שמפרידות ביניהם.
למה ?
כיוון, שלכולנו יש מטרה משותפת שעלינו לשאוף אליה, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
אם כך, למה הומצאה המילה מדינה?
המילה מדינה הומצאה, כיוון שהאנשים פוחדים, ומרגישים רדופים על ידי אויביהם.
בתקופה זו של תהליך החקירה הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו חיים את חיינו על פי הרגשות הפנימיים שבנו.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו?
רגשות הם בסך הכל הורמונים, חומרים כימיים, שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי ומסממים אותנו, שגורמים לנו להתנהגות מסוימת, התנהגות שהיא בהתאם לכל סוג הרגש שמיוצר, אם המעשה נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע.
נרקומן, מזריק את הסם באמצעות מזרק לווריד, ואז הוא מכניס את עצמו למצבי הזיה.
כשאנחנו מרגישים, אנחנו מייצרים את הרגשות, שהם גם כן סם בתוך גופנו הפיזי, ואז אנחנו נכנסים למצבי הזיה רגשית.
הגוף הפיזי שלנו, הוא בית חרושת לייצור סמים, רגשות, ולכן אנחנו סהרוריים ולא מתנהגים באופן מכוון, שפוי.
כשאנחנו נמצאים במצב שבו הגוף הפיזי שלנו אינו מכוון מבחינה רגשית, אין באפשרותנו להיות שפויים.
הרגשות הם פנימיים, הם אישיים, הם אינדיבידואלים, שרק אנחנו יכולים להרגיש אותם.
כלומר, אף אחד אחר מלבדנו אינו יכול להרגיש את מה שאנחנו מרגישים.
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגש הטוב שבנו וגם את הרגש הרע שבנו, הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו בשלב זה בהתפתחות שלנו.
הרגש הטוב שבנו, כולל את רגש האהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני, ועוד.
הרגש הרע שבנו, כולל את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, כאשר אנחנו לא מייצרים את הרגשות הפנימיים שבו.
הרוגע הפנימי, מאפשר לנו להיות רציונאליים, הרוגע הפנימי מאפשר לנו את השפיות.
השפיות היא תוצאה של המסקנות האמיתיות, לאחר עיבוד הנתונים האמיתיים שמהם אנחנו ניזונים.
כאשר אנחנו רגועים, אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית.
כאשר אנחנו מחוברים לזהותנו האמיתית, מתאפשרת לנו היכולת לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
מה כל זה קשור למדינה ?
הסיבה העיקרית שבגללה קמו להן המדינות, היא הרגשות.
הרגשות הפנימיים שבנו, הם שגרמו לנו לחלוקת הקהילה לקבוצות ולהקמת מדינות, שהוקמו בעיקר בעקבות הרגשות השליליים שבנו, כמו רגש הפחד, והרגשת הנרדפות.
רגשות אלו, גרמו לאנשים ליצור לעצמם אויבים.
אויב הוא תוצר של רגש הפחד, מכך שמרגישים שרודפים אותנו.
רצוי לזכור, שמי שפוחד פוחד אך ורק מעצם ההרגשה הפנימית שבו, כלומר הוא פוחד מעצמו, והוא מרגיש רדוף מעצמו, והוא האויב של עצמו, והמציאות שהוא יוצר משקפת את המתרחש בתודעתו, בתרגום שגוי לזהותו ובתרגום המציאות.

מצב זה משקף את הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, שנמצאת בה האנושות בשלב זה בתהליך ההתפתחות שלה.
מודעות עצמית, מאפשרת את ההבנה הזו.
כשזו ההרגשה והמחשבה הקולקטיבית האנושית, האנושות חיה את חייה במצב של הזיה, דמיון.
דמיון זה, מוביל ליצירת מציאות שהיא אשליה.
כל זה קורה, כמו שציינתי קודם כתוצאה מתרגום שגוי לרגשות הפנימיים שבנו.
כתוצאה מהקמת המדינות, כל מדינה ציירה לעצמה דגל על בד, שמבדיל אותה כמדינה, מהקבוצות האחרות.
אין כמו הדגל הלאומי, כדי לסמל את הגזענות הקיימת בעולם.
אין כמו ההמנון הלאומי, כדי לסמל את הגזענות הקיימת בעולם.
אין כמו חייל, שמסמל עד כמה זו אינה זהותו האמיתית.
אין כמו מלחמה, שמסמלת עד כמה זו אשליה שאינה המציאות האמיתית.
אז איך רצוי שיהיה?
התיקון הוא אישיותי, כלומר רק לאחר שנלמד להיות רגועים, רציונאליים וענייניים, ותתאפשר לנו השפיות, הפחד והרגשת הנרדפות הפנימית שבנו, ייעלמו.
כאשר נהיה שפויים, ייעלמו להם האויבים.
כאשר נגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, לא יהיה צורך במדינות עם גבולות וגדרות וחומות, שצבא שומר עליהן, ויעלו להם הסמלים שמשקפים את הגזענות והמוצג כהמנון וכדגל.

רק אז, לא נצטרך חיילים ומלחמות, כי נבין שכול זה אשליה.  
מסקנה:
מדינה, משקפת טריטוריה שקבעו לעצמם אנשים, שקיים בהם קונפליקט בין הרגש הטוב והרגש הרע.
אנשים שמחולקים תודעתית בין הרגש הטוב והרגש הרע, פוחדים ומרגישים רדופים, כשבעצם הם האויב של עצמם והגבולות נמצאים בדמיונם, שיצרו את הגזענות העולמית, שחיים בהזיה רגשית, שכתוצאה מכך יצרו לעצמם מציאות שהיא אשליה.
אשליה מציאותית זו, משקפת את המתרחש בתודעה.
סיכום:
ביטול ייצור הרגשות הפנימיים שבנו, שמסממים אותנו וגורמים לנו להתנהג באופן סהרורי, שכוללים את הרגש הטוב ואת הרגש הרע שבנו, יאפשר לנו להגיע לרוגע הפנימי.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לעצמנו, למי שאנחנו באמת, ומאפשר את הרציונאליות.
הרציונאליות, מאפשרת את ההתייחסות העניינית למהות ומטרת החיים.
שלב התפתחותי מתקדם זה, יאפשר לנו את השפיות.
השפיות תיצור את ביטול המדינות, שהדגל וההמנון מסמלים אותן.
המסר במאמר:
המציאות האמיתית היא, שלמין האנושי יש מטרה משותפת.
במציאות האמיתית אין מדינות שמפרידות בין בני האנוש בעולם.
לחיים יש מהות ויש לחיים מטרה, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
בשלב זה הלכנו לאיבוד, ואנחנו נמצאים בהזיה רגשית, וחיים במציאות שהיא אשליה.
כשתיקון האישיות יעשה, שלא יהיו מדינות, דתות, כתות, דגלים, המנונים, גבולות, גדרות, חומות, צבאות עם חיילים וכלי נשק להשמדה המונית.
רק אז, נעבור לשלב התפתחותי מתקדם יותר, של חיים רגועים ושלווים יותר, ונגאל את עצמנו מהייסורים שאנחנו מביאים על עצמנו, לדעתי.
יוסי קרמר  מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון 048224276.