מזה שנים מחוייבים כל הסטודנטים בפקולטה לחינוך במכללת אורנים להשתתף בשלושה ימי לימוד בנושא של הוראת השואה (במהלך השנה השנייה ללימודיהם.)
הרציונל מאחורי החלטה זו, אומרת ד"ר מירי הראל, האחראית על לימודי השואה במכללה הוא "ככל שיגדל הריחוק בזמן מן השואה, יהיה למורים בישראל תפקיד מרכזי יותר במשמעות שתינתן לשואה ובאופן בו היא תתעצב ותשמר בקרב החברה הישראלית בעתיד.
הילדים מגיעים ללמידה בגן ובבית ספר עם מטען מסויים של חוויות ורשמים בהקשר לנושא השואה. הרשמים האלה הם חשיפה בלתי מבוקרת של הילד אל הנושא, ללא ליווי, ללא תיווך וללא תמיכה מצד גורם חינוכי. בוגרי המכללה, פרחי ההוראה, ייפגשו עם הבלבול, עם תמונות הזוועה ועם המידע שהילדים נחשפים אליהם. כמחנכים הם יהיו המתווכים במפגש הזה בין הילד לבין נושא השואה."
התכנית של מכללת אורנים מנסה לפתוח לסטודנטים צוהר לנושא, מתוך תקווה שימשיכו גם בעתיד להתעניין, להשתלם וללמוד מתוך הניסיון המצטבר שלהם ושל אחרים.
במהלך השנים עברה התכנית שינויים, שכן במכללה ממשיכים לחשוב איך ניתן לתת מענה הולם לסוגיות שמעלה נושא השואה בתהליך ההכשרה של הסטודנטים.
עד תש"ע התקיימו שני ימי למידה במרכז הלימודי בית לוחמי הגטאות ויום אחד של סדנאות באורנים באחריות צוות אורנים והמחלקה להכשרת מורים ב"יד ושם".
השנה (תשע"א) קיימה המכללה פיילוט שבו כל הסטודנטים של שנתון ב' בפקולטה לחינוך המשיכו, על פי התכנית, והשתתפו בסמינר בן יומיים בלוחמי הגטאות. שנתון ג' של תכנית ההכשרה לבית הספר היסודי השתתף ביום סיור ולמידה נוסף ב"יד ושם". השיקול היה לנצל את אתר "יד ושם" (המוזיאון, מרכז הלמידה ועוד) כמשאב לימודי.
הסתבר שחלק ניכר מהסטודנטים לא ביקר ב"יד ושם" ובעיקר לא בשנים האחרונות, לאחר חידושו של המוזיאון. ההדים שהתקבלו על הביקור ב"יד ושם" היו מאד טובים והתייחסו הן להיבט הרגשי והן להיבט של למידה חדשה.
התכנית הביאה את הסטודנטים לתובנה שאפשר וחשוב לעסוק בנושא השואה גם עם תלמידי בתי הספר היסודי, אך זה דורש למידה של המורה, בחירה נכונה של חומרים ודידקטיקה מותאמת.