מהו המשפט שאסור לכם להגיד אם אתם רוצים להצליח?

להרבה אנשים אין מושג עד כמה השפה משפיעה על הגישה שלהם, על אופן המחשבה שלהם ובסופו של עניין על הדרך שבה הם מתנהגים ופועלים – או לא פועלים.
לא מעט הם האנשים אשר יודעים מה עליהם לעשות, כיצד לעשות את זה ואפילו מתי. יחד עם זאת, הם יושבים על הגדר, מחכים. כאילו הם מחכים שמישהו או משהו יזיז אותם.
ואחת הסיבות לכך שהם לא זזים נעוצה במשפט אחד לכאורה פשוט:
"אני רק צריך לקבל החלטה"

אני כבר רואה את החיוכים של כל מי שמשתמש במשפט הזה, כדי להמשיך ולהנציח מצב קיים. נכון שאתם מכירים אותו מקרוב? אולי מקרוב מדיי?  נכון שהוא לא נראה כזה מפחיד או מסוכן כמו שאמרתי בהתחלה? אבל אל תתנו לפשטותו של המשפט להטעות אתכם. ניתוח NLPיסטי מהיר יכול להראות לנו את המלכודות שטומן לנו משפט ומחכות שניפול אליהן – מן הסתם, 'היושב על הגדר' כנראה נפל לתוכן.

המשפט הזה מכיל לפחות ארבע מלכודות "מוות" לעשייה. ארבע מלכודות שכל אחת מהן לבד עלולה לתקוע אתכם במקום וכל ארבעתן יחד – על אחת כמה וכמה:

המלכודת הראשונה לפי ה NLP -  המילה "צריך"

מאז ומתמיד המילה "צריך" מקושרת אצל רובנו עם דברים שאנו לא אוהבים לעשות: "מיקי, אתה צריך להכין שיעורי בית", "מיקי, אתה צריך להוריד את הזבל", "מיקי, צריך להתעורר" וכו. לכל אחד מכם יש את ה"צריכים" שלו מבית אמא ואבא.

מכיוון שהמילה הזו מקושרת מראש במוח שלנו, לפעולות שאנו לא רוצים לעשות – כאשר אנו אומרים על משהו: "אני צריך לעשות את …."  מראש המוח שלנו יודע לקודד את זה לתוך המגרה של הדברים שאנו לא אוהבים או לא רוצים לעשות. לכן, התת-מודע – כמו כל ילד קטן, ינסה להמנע מהעשיה הזו כמה שרק ניתן.

אז מה עושים? מחליפים את המילה "צריך" במילה "רוצה". זה משנה את החוויה לחלוטין.

ניסוי: תאמרו בקול רם את המשפט: "אני צריך/ה לעשות כלים" ותבחנו את החוויה הפנימית שלכם.
עכשיו תאמרו בקול רם: "אני רוצה לעשות כלים" ותבחנו עכשיו את החוויה הפנימית שלכם.
האם היה הבדל בין החוויות?

בסדנאות שאנו מקיימים, רוב האנשים (כ-75%) חווים את ההבדל בחוויה הפנימית שלהם ומצהירים שהמילה "רוצה" עושה להם הרבה יותר חשק מהמילה "צריך" שמורידה להם את כל החשק. שאר ה – 25% הנותרים, כאשר אומרים "צריך", פשוט הולכים ועושים…לאיזו קבוצה אתם שייכים?

[[אזהרת ז'רגון - הפיסקה הבאה כתובה בשפה מקצועית -אפשר לדלג עליה: ]]

ב NLP המילה "צריך" היא אחת מקבוצת 'מילות ההנעה של צורך' – Modal Operators of Necessity בנוסף אליה יש את "חייב", "מוכרח" ו"אסור לי ל…". לפי ה NLP, כל אלה מצביעות על חוסר באפשרויות בחוויה הסובייקטיבית של האדם שאומר אותן. כאשר האדם חווה חוסר אפשרויות, הוא נכנס להלך-רוח של חוסר תושיה, תסכול, צמצום ואפילו תקיעות.  כאשר האדם חווה את אחד או יותר מהלכי-הרוח הללו, הסיכוי לפעולה יורדים בצורה משמעותית.

לעומת זאת המילה "רוצה" שייכת לקבוצת 'מילות ההנעה של בחירה' – Modal Operators of Choice  כמו גם: "בוחר", "שואף" וכו.  על פי ה NLP המילים הללו יוצרות חוויה סובייקטיבית של אפשרויות ומשם הלך-רוח של תושיה, עוצמה ועשיה.

המלכודת השניה על פי ה NLP  -  המילה "לקבל"

המילה "לקבל" טומנת בחובה שני מרכיבים:
• זוהי מילה בשפה פסיבית, אי לכך היא יוצרת חוויה של פסיביות אצל המשתמש בה.
• המילה יוצרת הנחה מוקדמת שיש מישהו או משהו שיתן לי את הדבר שאני צריך "לקבל" .

כשאני מאמן מישהו והוא אומר לי: "אני צריך לקבל החלטה" אני שואל אותו בחצי חיוך:  "ממי בדיוק אתה צריך לקבל אותה? האם אתה משלם לו שיתן לך אותה? האם הזמנת אחת מהמלצר?"  שכן, כל עוד הוא לא "קיבל" את ההחלטה, הוא לא ממש יתקדם ויעשה את הדבר שהוא צריך לעשות – לא כך?

הפיתרון: להחליף את המילה הפסיבית: "לקבל" במילה האקטיבית: "לקחת"

ניסוי: תגידו את המשפט הבא בקול רם ותבחנו את החוויה הפנימית שלכם: "אני צריך לקבל החלטה"
ועכשיו תאמרו: "אני צריך לקחת החלטה" ותבחנו את ההבדל בין שתי החוויות…

בסדנה שערכתי לא מזמן לקבוצת מנהלים, ערכנו משחקים תחרותיים בין שתי קבוצות. כמובן שהיה פער גדול בתוצאות המשחקים בין המנהלים שהשתמשו בשפה פסיבית לבין המנהלים שהשתמשו בשפה אקטיבית. נחשו מי השיגו את התוצאות הגבוהות ביותר במשחקים (וגם בעבודה).

המלכודת השלישית על פי ה NLP – המילה "החלטה"

עכשיו הגענו לעובי הקורה.
המילה "החלטה" – היא 'שם עצם מופשט' או 'שם פעולה'. ולתת-מודע שלנו יש בעיה עם שמות עצם מופשטים (שזה סיפור שלם בפני עצמו) ובמיוחד כאשר הם שמות פעולה.

בפועל יש זמן (עבר, הווה, עתיד) ויש גוף (אני, אתה, הוא). כאשר יש את שני אלו, הפועל הרבה יותר מוגדר לתת-מודע שלנו, (שאחרי הכל, הוא זה שאחראי לפעולות ולהתנהגויות שלנו).

לעומת זאת – לשם הפעולה אין את אלו, ולכן הוא מופשט. וכמו כל דבר מופשט, לתת-המודע שלנו קשה לתפוס אותו וקשה לפעול על פיו – ולכן התת-מודע נעצר ולא פועל.

זה כמו לכוון את הטייס האוטומטי של מטוס ל"שם" מבלי לתת לו את נקודות הציון המדוייקות.

[[אזהרת ז'רגון - הפיסקה הבאה כתובה בשפה מקצועית – ואפשר לדלג עליה: ]]

ב NLP שמות פעולה נקראות נומינליזציה. זהו פועל אשר מבחינה בלשנית – במבנה השטח הפך לשם-פעולה.

מבחינת החוויה הסובייקטיבית כאשר הופכים פועל לנומינליזציה, זה הופך למשהו קבוע, מקובע, שיוצר הרגשה של חוסר תנועה ומכאן קיבעון. בעוד ש"להחליט" יוצר חוויה דינמית של תנועה, המילה "החלטה" יוצרת על פי רוב בתת-המודע חוויה של משהו חד פעמי, מוחלט, סופי.

הדבר הזה בהחלט יכול ליצור פחד שכן ברגע ש"נפלה ההחלטה" יש תחושה שאי יהיה אפשר לשנות את הגזירה. לעומת זאת ברגע שמחליטים ישנה לפעמים ההרגשה שאפשר גם להחליט אחרת.

ב NLP אנו מפרקים את נומינליזציה שבמבנה השטח בחזרה למבנה של פועל, זמן, גוף. דרך השאלות: מי מחליט? על מה מחליט? באיזה אופן מחליט?

שלוש השאלות הללו מעלות הרבה מידע חדש על פני השטח, מידע שהלך לאיבוד כאשר הפועל הפך לנומינליזציה.

ניסוי: תאמרו בקול רם: "אני צריך לקחת החלטה" ותבחן את החוויה הפנימית שלך
ועכשיו תאמרו: "אני מחליט ש…" או "אני צריך להחליט"  ושימו לב להבדלים בחוויה הפנימית שלכם.כאשר החוויה שלנו של ההחלטה היא של דבר סופי, מוחלט וחד פעמי – זה יוצר פחד אשר מונע מאיתנו להתקדם ולפעול.

הפיתרון: להחליף את המילה "החלטה" לשם הפועל: "להחליט" או יותר טוב אפילו לפועל עצמו: "אני אחליט"

המלכודת הרביעית לפי ה NLP – המילה "רק"

לא מספיקות לנו המלכודות הקודמות, עכשיו מצטרפת המילה "רק" לתוך כל הסיפור ואם קודם יצרנו תקיעות וצמצום אפשרויות ע"י "צריך", "לקבל" ו- "החלטה" עכשיו באה המילה "רק" ומצמצמת את כל האפשרויות שיכולות היו להיות לפעולה אחת ש:

- לא בא לנו עליה ("צריך")
– משאירה אותנו פסיבים ("לקבל")
– תוקעת ומקפיאה את הדינמיות שלנו ("החלטה")

כי זהו בעצם תפקידה של המילה "רק" – לצמצם. להמעיט אפשרויות.

ניסוי: תאמרו את המשפטים הבאים בקול רם ושימו לב לחוויה השונה שיוצרת המילה "רק" בכל אחד מהמקומות השונים במשפט שבהם היא נמצאת:

רק אני צריך לקבל החלטה
אני רק צריך לקבל החלטה
אני צריך רק לקבל החלטה
אני צריך לקבל רק החלטה

איפה לדעתכם יהיה המקום האפקטיבי לשים את המילה "רק" במשפט הזה?
המקום שבו הוא ישנה את כל המשמעות של המשפט ומתוך כך החוויה הסובייקטיבית תהיה של תנועה ולא של תקיעות? של אפשרויות ולא של פחד?

אם לא הגעתם לתשובה, כנראה שלא קראתם את המשפטים בקול רם.

לסיכום:

מניסיוני הרב בהנחיה פרטנית עם אנשים ובסדנאות NLP לקבוצות קטנות כגדולות – כאשר אדם אומר לי את המשפט: "אני רק צריך לקבל החלטה" – אני יודע בוודאות מספר דברים:

א. הוא יודע מה ההחלטה שעליו לקחת.
ב. הוא עומד במקום.
ג. סיכוי גבוה מאוד שהוא כבר החליט אבל -
ד. הוא מפחד מהתוצאות של ההחלטה שלו (לכאן ולכאן)

אז אם אתם נתקלים שוב במצב שבו אתם אומרים לעצמכם: "אני רק צריך לקבל החלטה" – תדמיינו אותי שואל אתכם: "ממי בדיוק אתם צריכים לקבל אותה?"  תחייכו לעצמכם ותבהירו לעצמכם:

1. מי בדיוק יחליט?
2. על מה בדיוק יחליט?
3. באיזה אופן ספציפי יחליט?
4. מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם יחליט?
5. מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות אם יחליט?
6. מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם לא יחליט?
7. ומה הדבר הכי טוב שיכול לקרות אם לא יחליט?

וכך כיסינו את רב האפשרויות ויש לכם מספיק תשובות בכדי שתחליטו בצורה מושכלת יותר ופחות רגשית.

קדימה הצלוח'ס בכל החלטה מעכשיו ואילך.
מיקי