השורה התחתונה היא שלא כולנו אוהבים ללמוד, ועם חוסר האהבה ללימודים אנו גם יכולים להיתקל בכל מיני מכשולים שיכולים להקשות עלינו בהמשך החיים שלנו. בזמן התיכון אנו נוטים להיות מרדנים ומתנגדים למערכת שבה אנו מרגישים כלואים במשך 12 שנים, כאשר בסופו של התהליך הארוך אנו צריכים לגשת למבחני הבגרות ולהוציא ממוצע ציונים כעם בגרות מלאה. כאמור, לא כולם אוהבים ללמוד, אך החשיבות של תעודת הבגרות היא גדולה מאוד, והדרך לקבלה שלה ברורה לכל מי שיש לו כיום תעודת בגרות מלאה.
אך לחלק נכבד מבני הנוער אין את הראש ללמוד לקראת בחינות הבגרות, או אפילו יש את מסלולי הלימוד בתיכונים שלא מגישים לבגרות מלאה, אלא לבגרות חלקית, או לתעודה מקצועית. כאשר אנו עוזבים את התיכון וממשיכים לצבא ולחיים שאחרי, אנחנו מתחילים להבין עד כמה חשוב להיות עם תעודת בגרות מלאה. אחת הדוגמאות היא האקדמיה.
כאשר מגיע היום שבו אנו חושבים ברצינות על כניסה לאוניברסיטה בשביל ללמוד לתואר ראשון, בתור התחלה, אחד מן הקריטריונים לכניסה הוא תעודת הבגרות. כאשר יש לנו תעודת בגרות מלאה, צריך להיות לנו גם ממוצע גבוה ככל האפשר של ציונים, על מנת שלצד ציון הפסיכומטרי נוכל להתקבל לכל פקולטה שבה נרצה ללמוד ושתעניין אותנו.
השלמת בגרויות אם כך, היא מהלך חשוב לכל מי שאין לו תעודת בגרות, ומדובר במהלך מאוד הכרחי ונחוץ, לכל מי שרוצה להתקדם בחיים.