מהו גלגול נשמות?
זו אמונה, שהנשמה הנפרדת מן הגוף בשעת מיתתו של האדם חוזרת ומתגלמת בגוף אחר. מתגלמות בבני אדם, בדומם, בבעל חיים או בצומח. לשון אחרת: שהנשמות חוזרות ומופיעות בעולם הגשמי כשהן מלובשות גופים מתחלפים.
מהו "עיבור"?
בעיבור יכולה נפש אחרת גם להיכנס לתוך גופו של אדם חי,בניגוד לגלגול הנשמות שמתרחש בשעת הריון או לידה.
מהו "דיבוק"?
,"עיבור" של רשע בנפשו של אדם אחר נקרא "דיבוק"; על נושא זה נכתבה הדרמה של אנסקי ה"דיבוק" 1919 שהנוסח העברי היה של ח.נ. ביאליק.
האם גלגול נשמות זו אמונה רצינית, ממשית, מציאותית או שמא, מצוצה מן האצבע, סיפור בדים או דמיון, בדיחה או קוריוז?
האם זו אמונה של מיעוט שהחליטו לבזבז את מחשבתו של המין האנושי בתקוות שוא?
האם זו אמונה של המוני שבטים פרמיטיביים ביותר, כגון ילידי אוסטרליה, האסקימוסים שממערב למפרץ הדסון או השבטים הפיגמאים בקונגו?
הפילוסוף החשוב שופנהאואר בספרו "העולם כרציה וכדימוי" (ספר ד פרק מ"א) מנסה להשיב על השאלות הנ"ל, וכך הוא כותב:
"יותר ממחצית המין האנושי מאמין בגלגול נשמות".
הפילוסוף המפורסם מהמאה ה-18 דוד יום טוען בחיבורו "על הישארות הנפש" , שתורת הגלגול "היא התורה היחידה על גורל הנפש הראויה להישמע על ידי הפילוסוף".
פיכטה, פילוסוף אידיאליסט, גרמני שנולד 1762, קווה שהחייאת האמונה בגלגול הנשמות תשפיע השפעה עמוקה על החייאת התרבות.
רבי יהודה הלוי והרמב"ם לא מגלים התנגדות לתורת הגלגול. הגלגול נעשה מגופי התורה של הקבלה.
ובכן התשובה היא: כן, הגלגול הוא תופעה אמיתית, המשרתת תנועות מחשבה רחבות ומכובדות בעולם, פתרת בעיית הרע בעולם, ומכריחה את העוסקים בה להתייחס במלא הרצינות אליה. זוהי תופעה רצינית, לא נחלת שבטים פרמיטיביים, לא נחלת מיעוט המפיץ רעיונות שווא, גדולים וחכמים לא התנגדו ואף הצדיקו ובקבלה סודות אלה מהווים את גופה.
מה הבסיס ההגיוני , המדעי או הפילוסופי לגלגול הנשמות?
א. החוקר גומפרץ מסביר את הטעמים לגלגול:
מספר היסודות החומריים הראשוניים הוא מצומצם, ולפיכך מסתבר שגם מספר היחידות הנפשיות מוגבל. החומר הוא מתמיד, ועלינו להניח, איפוא, שגם הנפש מתמדת; ואם אנו מניחים את הישארותה אחרי המוות, עלינו גם להניח שהיא קיימת לפני הלידה.
ב. אמונת הגלגול נחלת זרמים חשובים ומגוונים.
אמונת הגלגול יסודה בפילוסופיה ההודית: חוק "הקרמה" (הסיבתיות הטבעית מוסרית) קובע את החזרה האינסופית בגלגול נשמות.
ג. המצרים היו הראשונים שהגו את התורה, טוען הרודוטוס.
ד. גם בפילוסופיה היוונית (אפלטון, אסכולת פיתגורס והנאו-אפלטונים), הכמרים בטיבט, ובתקופה המודרנית ( שופנהאואר, ליכטנברג ) ראו בגלגול מהות משמעותית רבת עוצמה.
ה. שופנהאואר אמר: אמר: "איני יכול להשתחרר מן הרעיון שמתי לפני שנולדתי".
ו. דוד יום, הלמונט, לבניץ, לסינג, גתה, פיכטה, רודולף שטינר, שרי אורובינדו בהודו, קבלו אמונה זו ברצינות גדולה.
ז. גם בשיטות רומנטיות ומיסטיות כמו ענן ממייסדי הכראות, כיתות גנוסטיות ובספר הבהיר בסוף המאה ה-12 ובספר "התמונה" של מקובלי גרונה בסביבות 1250 שמיוחס לרבי ישמעאל כהן גדול ראו בגלגול מהות רצינית ממשית.
ח. ספר"הפליאה" ראה בגרים -יהודים שנתגלגלו בגויים ושבו לקדמותם.
ט. בספרים: " גלי רזיא", "הגילגולים", "שער הגלגולים" לר' חיים ויטאל, "גלגולי נשמות" לר מנחם עזריה מפאנו, ולדעת: רבי בחיי בן אשר, רבי יוסף בן שלום האשכנזי וחבריו בתחילת המאה ה-14, מקיף הגלגול את כל צורות ההוויה מן הספירות והמלאכים עד הדומם.
י. מקובלי צפת קיבלו את תורת הגלגול בכל הצורות הטבעיות בייחוד בקבלת האר"י.
יא. אשכנזי רבי יצחק, תלמידי יצחק סגי-נהור ומקובלי גרונה, הרמב"ן, פסוקים ואגדות ומשלים תלמודיים נתבארו ברוח הגלגול.
יב. שטינר רודולף במאה ה-20 הסתמך על תורת התורשה ועל גבולותיה. את יחודו האישי של האדם אין להעסיק מחוקי התורשה, כי האדם הוא בן להוריו רק מבחינת גופו, ואילו מבחינת רוחו הוא בן לעצמו, ז.א. יורש תכונותיו מגלגולו הקודם. מגבלותיה של התורשה - ערובה למציאות הגלגול.
יג. קרקסאני במאה ה-10 טוען: הגלגול מאוד מוסרי הגיוני, התינוקות שלא חטאו נשמתם עוברת ממילא לגוף בריא לחיי אושר.
יד. פסוקים ואגדות ומשלים תלמודיים נתבארו ברוח הגלגול.למשל: "דור הולך ודור בא" - במובן: הדור ההולך הוא הוא הדור הבא.
טו. בפילוסופיה:
בספרות הפילוסופית השתמשו בדרך-כלל במונח "העתקה" במקום גלגול, ובקבלה נמצא המונח גלגול בספר "התמונה" של מקובלי גרונה המיוחס לר ישמעאל כהן גדול, הפואמה "קרול-דוך" מאת המשורר הפולני סלובצקי מיוסדת על האמונה בגלגול.
טז. בפירושי התנ"ך של המקובלים נתבארו מאורעות רבים מתוך היסטוריה נעלמה זו של גלגול נשמות השונות החוזרות על סיטואציות דומות, כדי לתקן באחת מה שקילקלו בקודמת.
יז. ההסבר הרציונאלי:
האמונה בגלגול באה בקבלה גם כתירוץ רציונאלי לחוסר הצדק בעולם וכתשובה לשאלה "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". הצדיק נענש על חטאים בגלגול קודם. כל ספר איוב ופתרונו, הועמדו על סוד הגלגול (פירוש איוב לרמב"ן, וכן בכל ספרות הקבלה). מכאן שיש יסוד של דין ומשפט בגלגול.
יח. מיתת התינוקות היא מדרכי הענשת הנפש בגלגול על החטא שעשה בגלגול הקודם. לשם תיקון עוונות מתגלגלת הנפש שלוש פעמים אחרי כניסתה בגוף, כך סברו מקובלי ספרד (ע"פ איוב לג, כט: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר").ר יוסף ג'קאטילה ב"כלל מצוות" סובר שגלגול בהמות מתרחש כעונשים על ביאות האסורות מן התורה.