חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הצדק לא נעשה כאן

מאת: אהרון רולאקטואליה21/01/2011937 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

21 ינואר 2011

הצדק לא נעשה כאן

 

ברגיל הוא כי "סנונית ראשונה אינה מבשרת את בוא האביב" והפשט, אין מקרה בודד לכאורה מעיד על הכלל.  דחיית בקשתו של איתמר בן גביר להתמחות כעורך דין על ידי לשכת עורכי הדין מעידה יותר מהכל וזאת על סמך צברי מיקרים תמוהים אחרים כי יותר משהדחיה מלמדת אודות איתמר בן גביר, היא מלמדת כמאה עדים על אופיה וטיבה של לשכת עורכי הדין בישראל המהווה חלק מהותי מכלל מערכת המשפט.

לשכת עורכי הדין הישראלית עוקבת אחר מערכת המשפט הישראלית, אלו באים מאלו ואלו מופיעים בפני "אלו".  אין כבר צורך להציג לציבור את מערכת המשפט הישראלית אשר אמנם מכילה בתוכה אנשים נפלאים ומקצוענים גדולים, אך בה במדה כוללת בתוכה רבים מושחתים, צייקנים, גסי רוח, מזלזלי ציבור, עצלים, רודפי משפח, תאבי ממון ועשיה לביתם, מטים משפט בהתאם לאג'נדה פוליטית אישית, מנצלי משרתם כקרדום לחפור בו ועוד מרעין בישין אשר מקומם אמנם יכירם להוותנו ואסוננו בציבור הכללי אך אינו ניסבל כלל במערכת שפיטה.

ומכאן, לשכת עורכי הדין הינה באורח טיבעי תמונת הראי של מערכת המשפט ובפרט הגוף העומד בראשו האחראי לכל העיוותים המקביסים, הקיימים במערכת הלא הוא בית המשפט העליון "הישראלי" (המרכאות באות לציין העובדה כי בית המשפט העליון מנותק מההויה הישראלית ומייצג ראש וראשונה את עצמו בלבד).

כותב טורים אלו אינו נימנה עם מחנהו של בן גביר, אך אי-צדק חייב לקומם כל שוחר חרות וחופש דמוקרטי,  הצדק לא נעשה ולא ניראה בהחלטת לישכת עורכי הדין.  ההחלטה הינה כל כולה הדרה פוליטית (המונח העיברי למקארת'יזם).  החלטה זו מעידה בבירור כי הרקב הפוליטי פושה בלשכה זו ממש כפי שקיים בכלל מערכת המשפט.  הללו הראו קבל עם ועדה כי הינם שייכים למחנה "מקעקעי ציון" אשר אינם יכולים לסבול בקרבתם "אוהבי ציון" כאיתמר בן גביר ולכן מתעמרים בו בהחצף פנים.  ההחלטה הינה פוליטית ופרימיטיבית, נוסך ימי הבינים עד שורשיה ולכן בזויה.  ההחלטה נעשתה לגופו של אדם ודעותיו ולא לגופו של ענין.

וכי תמה הוא כיצד ניראית ופועלת פרקליטות המדינה, אשר חברי לשכת עורכי הדין מזינים אותה בכוח אדם.  שחיתותה, סיאובה, חוסר מקצועיותה, הטייתה הפוליטית של רבים מחבריה כבר אינה שנויה במחלוקת, היא הפכה לעובדה.  פרקליטות המדינה, ככלל (ליבנו עם המיעוט הנאמן שם לשליחותו), הינו גוף מקביס ובזוי, בלתי יעיל, לעומתי ומתאנף.

בן גביר סיים את לימודי המשפטים שלו בהצלחה כבר לפני כשלש שנים אך מכיוון כי הוטל עליו רישום פלילי עקב השתתפות ומעורבות בהפגנות ימין, מוטל היה עליו לפנות ללשכת עורכי הדין על מנת שיאפשרו לו לקיים את התמחותו אשר בלעדיה הינו מנוע לעסוק במקצוע עריכת הדין.  חשוב לציין כי עברותיו של בן גביר אינן חמורות ואינן נושאות עמן קלון אלא נופלות כולן בתחום חופש הביטוי וההפגנה הדמוקרטים

לפני כחצי שנה פנה בן גביר לקבלת האישור מהלישכה, ו"ועדת-ההתמחות" שם החליטה פה אחד לאפשר לו ובדין את התמחותו.  מיד קמה צעקה פוליטית לעומתית, החלה בחישה מכוערת אשר בוודאי כללה כיפופי ידים, הבטחות שלמונים שונים, אתננים מסוימים לכאורה והופ...הלישכה בישיבתה מאמש הפכה את ההחלטה הקודמת ובשיוויון קולות שבעה מול שבעה החליטה שלא לאשר ההתמחות.

חשוב לציין כאן את חלקו של יו"ר הלשכה גאי-רון בתרגיל המסריח הזה.  שמועות עקשניות גורסות כי אין תרגיל פוליטי מסריח לכאורה, אשר עבר בלשכה זו משך כהונתו אשר שמו לא ניקשר בו באופן כזה או אחר.  אותן שמועות "מלהגות" כי לשונו הארוכה והמתרפסת של גאי-רון מגיעה עד שיפולי גבה של בורית-דייניש.

חשוב לציין, אותה לשכה עצמה אישרה בעבר לבעלי רישום פלילי לעבור את התמחותם לקבלת רשיון עריכת דין.  אותה לשכה עצמה אישרה התמחות לנאשמים ומורשעים במעורבות בשוד ובטרור לעבור ההתמחות.

אותה לשכה ממש מאשרת כסדר וללא עוררין את התמחותם של משתלמי "הקרן לישראל חדשה" בפעילות תומכת טרור המנוהלת כבר מזה שנים רבות אשר בה נישלחים עורכי דין "מתאימים" להשתלמות בת שנה באחד מקיני הצרעות, אוהדי הפלשתינים וארצות ערב ושוטמי יהודים ויהדות, הקרויים מוסדות "זכויות אדם" כדוגמת אוניברסיטת ג'ורג'טאון האמריקנית ודומיהם המממומנים בסכומי עתק בידי ערב הסעודית ואיראן, בהם מקבלים הללו חיזוק אידאולוגי ומעשי כיצד לתמוך חוקית ולמלט פעילי טרור מ"זרועות הרשע" של המדינה הדמוקרטית הישראלית אשר בתוכה ונגדה הם פועלים.  בשובם מושתלים הללו בכל מוסדות המשפט ועריכת הדין הישראלי, כ- 50 ויותר מהם עד היום, ואלו הם המדרדרים את הדמוקרטיה הישראלית, עקב הגיבוי הגורף המוענק להם בידי בית המשפט הגבוה "לצדק", במדרון החלקלק ובאין מעצור לעבר שאול תחתיות.

מטרתם המוצהרת הינה חיסול מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי והקמת מדינת כל אזרחיה הפלשתינים.

לא הדרתו של איתמר בו גביר היא מוקד הענין, באשר אנו סמוכים ובטוחים כי יידע לנהל ענינו כשורה, יתבע את לישכת עורכי הדין בבית המשפט ויכפה עליהם בסופו של יום החלטה צודקת בענינו.  לוזו של ענין כפי שתואר לעיל הינו כל דבר הקשור במערכת החוק במדינת ישראל, המתגלה בערוותה וקלונה ללא תכלית וסוף.  "הדמוקרטים" למופת הללו, "מגיני הדמוקרטיה" הנילעגים הללו, הופכים את הדמוקרטיה האוטופית קרדום לחפור בו, תוך ניצול חולשתה המבנית הבסיסית.

האורוות הינן צואות, הן בלישכת עורכי הדין, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל ובית המשפט העליון, בכל אשר ניפנה עולה סירחון ורקב שלמונים ואתננים פוליטים-רחבייתים על סוגיהם השונים.  נחוץ משרת ציבור כהילכתו, משכמו ומעלה על מנת לנקותן.  ניראה כי הזמן חלף עבר לו ליתקון הקילקולים בדרכי נועם והבנה, אין סיכוי לכך יותר, אחרנו המועד, הרקב העמיק, פשה והתקבע בכל אתר ואתר באין מרפא.  ניראה כי עת היד החזקה נידרשת בארצנו, עדי נירווח שוב.

.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

www.aaronroll.com

http://www.global-report.com/aroll/

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אהרון רול

מאת: אהרון רולאקטואליה21/01/13967 צפיות
קיימת אנומליה מוזרה במקומתינו, רעיונות השמאל בישראל לגבי הפתרונות המדיניים האפשרים הם אשר הביאונו אל עברי פי פחת מהבחינה המדינית ובעקבותיה אפשר כי גם מהפרספקטיבה הביטחונית.

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13881 צפיות
זה זמן כי עלינו לחדול מההתחסדות הנילעגת באשר לפעולות בגידה של ישראלים ילידי המדינה וחניכי מערכת החינוך שלה הנוטלים חרות בנפשם ובמעשיהם הבוגדנים בעוד "טובת מדינת ישראל" בפיהם, בידיעה ברורה ובכוונת מכוון לפעול למען הרס המדינה בה הינם חיים וזאת למען מלא משאלות ליבם האישיות

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13907 צפיות
מזה שנים שאנו תמהים אודות נבואות הזעם והאיומים הנלעגים של הכישלונרים הנבואיים הסדרתים בדבר יצירתה של מדינה דו-לאומית אחת ממערב לנהר וזאת במדה ולא נגיע להסכם שלום אשר בבסיסו נמצאות "שתי מדינות לשני עמים".

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13941 צפיות
פטירתה של ענת גוב ז"ל ב- 9 דצמבר 2012 ,ממחלת הסרטן נתנה את האות לפתיחת "הילולת רבה גוב בעלת הנס". ואנו כלל לא ידענו כי ,המשיחה גוב, מהלכת בנינו במו רגליה. אשרינו שזכינו להתבסם ולהתעפר באבק רגליה.

מאת: אהרון רולאקטואליה07/01/13894 צפיות
דומה וכבר ראינו ושמענו כל האפשרי ממעללי התקשורת הישראלית, אך שוב אנו עומדים פעורי פה נוכח השרלטנות הבוטה, מחרוזות השקרים וחצאי האמיתות, עיוות המציאות למחוזות הדמיון – על גבול פתולוגיית הנפש,

מאת: אהרון רולאקטואליה26/12/12958 צפיות
יראה כי בוועדת הבחירות המרכזית הפועלת לקראת הבחירות הבאות עלינו בעוד מספר שבועות, מישהו משתעשע בסמים קשים וניראה כי המדובר בשופט אליקים רובינשטיין יושב ראש הוועדה.

מאת: אהרון רולאקטואליה29/11/12969 צפיות
הוכחה נוספת לאזלת המח של "כתבים בכירים" בערוץ 10, שרלטנות לשמה המסבירה מדוע הערוץ הכושל הזה מתדרדר לתהומות החידלון מאחר שהצופים מאסו בו, ניתנה לציבור מפי האתון, פלוני, עימנואל רוזן

מאמרים נוספים בנושא אקטואליה

מאת: בנימין קלינגראקטואליה25/08/222641 צפיות
ניתן להגיש תכניות פינוי בינוי ישירות לאישור הוועדה המחוזית גם כשיש הסכמה של פחות מ-100% מהדיירים עו"ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הבהיר לאחרונה כי ניתן להגיש תוכנית פינוי-בינוי ישירות לוועדה המחוזית, ללא צורך בהסכמתה של הוועדה המקומית דבר שיכול לסייע להזיז פרוייקיים תקועים.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה03/05/222363 צפיות
מי רשאי להגיש בקשה להיתר בניה? הנדסאי בנין, אדריכל, מהנדס , קונסטרוקטור או כולם? בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מארבע קומות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה22/01/221801 צפיות
רישוי זמין ומידע חיוני בעניין הגשת בקשה לתיק מידע להיתר והליכי הרישוי: כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת 'ממשל זמין', הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה16/09/211592 צפיות
בית המשפט לעניינים מנהליים בראשל"צ הורה לאחרונה לבטל שני כתבי אישום שהוגשו נגד עברייני בנייה, בנימוק שהמדינה התעלמה מתיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לסגור תיקים "קלים" בהסדר וללא מעורבות בית משפט.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה19/08/211595 צפיות
מהו רישוי הבנייה? תהליך רישוי הבנייה מלווה את הבונה משלבי תכנון הבנייה ועד לסיום הבנייה. התהליך מתבצע מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה. ועדות לתכנון ובנייה נמצאות בפריסה ארצית, לכל ישוב ועדה מקומית לתכנון ולבנייה אליה הוא שייך. לרשימת הועדות והיישובים לחץ כאן תהליך רישוי הבנייה מרכב מ 5 אבני דרך מרכזיות: התקשרות עם עורך בקשה - קבלת מידע להיתר- תכנון - קבלת היתר בנייה - מהלך הביצוע האם תמיד צריך לבצע את כל תהליך הרישוי? לרוב עבודות הבנייה יש לבצע את כל תהליך הרישוי ולקבל היתר בנייה, המהווה אישור מהוועדה המקומית לכך שתכנון הבניין תואם לתוכניות המאושרות ולדרישות הוועדה. ישנן מספר עבודות בנייה שמצריכות דיווח בלבד - פטור מהיתר. גם בפטור מהיתר הבנייה חייבת להיות בהתאם לדרישות הועדה המקומית והתוכניות המאושרות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה01/06/211373 צפיות
אז מה זה אגרות בניה והיטלי פיתוח? אגרות בניה והיטלי פיתוח, הינם תשלומי חובה המוטלים על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב, לשם מימון התקנתם ורכישתם של תשתיות ציבוריות בתחומן המוניציפלי כגון: כבישים ומדרכות, תיעול, ביוב וצנרת מים. אגרות בניה והיטלי פיתוח אלו נדרש לשלם מי שהוא בעלים של קרקע ו/או מי שמבקש לבנות על קרקע ו/או בעלים המעוניין להוסיף בניה למבנה קיים. לצורך גביית אגרות בניה והיטלי פיתוח יש צורך בהתקיימותן של עילות (“אירועי מס”) המצויות ברוב חוקי העזר ובכללי דמי ההקמה, אשר במועד התממשות

מאת: אברהם פכטראקטואליה26/05/211226 צפיות
איפה ההסברה הישראלית – ישנה, מנמנמת, מגמגמת ובעיקר מפגרת בזמן אמת. למה אין בישראל – שר הסברה? אם יש מקום לשר מים- יש בוודאות מקום לשר הסברה במשרה מלאה. אבל משחקי אגו – מאבק בין משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה – מונעים זה שנים מינוי חיוני של שר הסברה בארץ, אך בעיקר בחו"ל, במיוחד בימים אלה של אנטישמיות מתגברת.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica