לא סיעניי, מעודדי טרור

14 ינואר 2011

לא סיעניי, מעודדי טרור

מבחן הלקמוס, או אם תרצו "מבחן בוזגלו", נובע גם ממוסר היהדות הגורס כי "מה שאינו אהוב עליך אל תעשה לחברך.  דהיינו, במדה והשמאל הקיצוני (או כפי שמחבב הוא לכנות עצמו "שמאל"), היה בשלטון, האם היה מוכן לשאת מחתרת פנים ישראלית והסתה גורפת מרושעת כנגד המדינה ושלטונה הדמוקרטית מהצד הימני של המפה הפוליטית?  האם היה אי מי מוכן לשאת עידוד ימני גורף של מדינות אחרות להתערב בעניניה הפנימים של ישראל תוך שגורמי ימין משמשים כסיענים בשכר לאותם גורמי חוץ.  האם היה אותו השמאל מוכן לאלפי פעילי ימין המשוטטים בעולם וקוראים להעמיד אנשי צבא ופעילי שמאל לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג?  אלו הינן שאלות רטוריות, אנו כולנו מניחים כי השמאל שבשלטון היה ויהיה נחרץ ואכזרי למתנכלים יותר מממשלת הימין.

מאידך גיסא, הבה ונהמר. אם וכאשר ישב השמאל לשלטון, לפתע יעלמו כל דיבורי הגבוהה גבוהה, יפי הנפש יתחלף בפרגמטיזם-קיומי והללו ידבקו בדיוק נמרץ במתווה נתניהו.  ואם כך, מדוע אנו כלל צריכים להם?  מדוע צריכים אנו לפולקסוואגן שעושה קולות של קדילאק כאשר יש בידנו כבר קדילאק אמיתי?

אך באם אנו טועים ושלטון שמאל היה אכן מוכן לבוקא-ומבולקה אשר הוא עצמו גורם במדינת ישראל, הרי שיש לעגן המצב בחוק (במדה והרוב מסכים) ולהפכו לחלק מהליך השלטון הישראלי דהיינו במקום דמוקרטיה נהפוך לאנרכיה.  גם אנרכיה היא צורת ממשל.  אמנם מעוותת, מעוקמת, אך אנשים יכולים לחיות (או לאותם החיים) גם תחת צורת ממשל זו.  ההסטוריה מלאה בדוגמאות, בפרט משך חשכת ימי הבינים באירופה

 נישמע פרובוקטיבי?  מריח לא טוב? אולי, אך חוקי למהדרין.  אהה, אזי כן קיימת בעיה עם הדמוקרטיה האוטופית, אזי כן חייבים להגן על הדמוקרטיה מפני רוחות אנרכיסטיות או טוטליטריות ובמדה והמסקנה המתבקשת כמובן היא להגן, אזי כיצד ובאיזו מידה?

הבה ונניח כי ממשלת שמאל תחליט להחזיר לפלשתינים את "שיח' מוניס" בלב תל אביב.  זו אינה הנחה מופרכת באשר אנשי שמאל (קיצוני) בקירבנו מטיפים בדיוק לכך (ראה "משנתם" של זוכרות, עדאללה, מוסאווה ועוד).

 בארוע מטעם "הקרן לישראל חדשה" לחודש ינואר 2011 , אשר מכונה "עתיד משותף"-סמינר משפטנים, מכנסת "הקרן" את חברי ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין  לימי עיון והצבעות סיכום בהחלטות שונות, כהגדרת הקרן בנוסך ההזמנה לסמינר. בין הסעיפים העומדים לדיון והצבעה נימצאות השאלות והתשובות שבהן, המעידות על המצופה מעורכי הדין משתתפי הסמינר:

1. הכרה רשמית בקיומם הקולקטיבי של האזרחים הערבים הפלסטינים במדינה, בייחודם הלאומי, הדתי, התרבותי, הלשוני ובהיותם ילידי הארץ המקוריים;

2. הבטחת ניהול עצמי לערבים הפלסטינים בתחומי החינוך, הדת, התרבות והתקשורת. וההכרה בזכותם להגדרה עצמית בכל הנוגע לעניינים שיש בהם ייחוד קולקטיבי,באופן שישלים את שותפותם במרחב הציבורי במדינה;

3. הבטחת זכויות הערבים הפלסטינים בסוגיות ספציפיות בהן נעשה עוול היסטורי, כגון סוגיית הפליטים במולדתם ( "הנוכחים נפקדים" ) ושובם לכפריהם ועריהם המקוריות; סוגיית נכסי הווקף המוסלמי והעברת סמכויות ניהולם לבני העדה המוסלמית; סוגיית ההכרה בכפרים הערביים שרשויות המדינה אינן מכירת בקיומם וסוגיית האדמות הערביות שנושלו מבעליהן שלא בצדק

למקרא הנוסחים לעיל, הכוונות והפעולות של "הקרן לישראל חדשה" תוך שהינה מגייסת ומסיתה את הציבור המשפטי בישראל לענינה (והיא עושה זאת תדיר, כל השנה), האם ישנו בר דעת אשר עדיין חושב כי "שיח' מוניס", כמו גם, חיפה, עכן, יפו, רמלה, לוד....., לא יוחזרו לידים פלשתיניות אם אך יעבור השילטון לידי השמאל (הקיצוני)?

האמור לעיל מלמד כי "הקרן לישראל חדשה" מקדמת באמצעות עמותותיה הקמת אוטונומיה פלשתינית בתוך מדינת היהודים או במילים אחרות יישות ערבית נוספת בתחומי הקו הירוק, דגם החיזבאללה בלבנון.

האם לאור הנאמר לעיל עדיין אל לנו לחקור אודות המקורות הכספיים של עמותות ההכפשה המדוברות?  האם לאור הנאמר איננו חייבים אף לחקור באם "הקרן" עומדת כלל בדרישות החוק ליחסי 'נתין-ריבון'?

כל אותן כרוכיות הצווחות כי אין לחקור את המקורות הכספיים של עמותות החוץ פרלמנטריות, מה הם מציעים?  להתיר לעמותות הללו להשתולל עד חורבנה של הדמוקרטיה בחסות שלמוני הפריצים מארצות הים?  האם לטעמם כשר ונאות להסית כנגד חיילי צה"ל בחו"ל על מנת להעמידם לדין, אלו אותם החיילים אשר נישלחו להלחם עבור כולנו בידי ממשלה דמוקרטית לגיטימית?

אם כן, אם חושבים הם בי כך אמור להיות, שיקומו ויאמרו זאת.  ההתגדרות מאחורי איצטלת סיסמאות נבובות וצבועות בנוסך "מקארת'יזם" (למי סותמים את הפה בישראל? אפילו לא לדגים), או "קיעקוע זכות הביטוי" הינה ניבזית וצבועה לעיני כל מתבונן נאור.

אדרבה, מדוע אותם כרוכיות-כנסת-צווחניות אשר רובם אינו מסכים עם ההלשנה על חיילי צה"ל בארצות הים, לא יקומו ויעשו מעשה, ילמדו את שעשתה ארה"ב למען חייליה במצבים דומים ויתקנו חוקים דומים המגינים על חיילינו.  אזי, תיותר החקירה. אם ניבחרינו אינם נותנים פתרון לבעיה, מדוע אנו עדיין כלל מחזיקים בהם בכנסת?.

האם עדיין יש שחושב כי הלשנתן השיקרית של 16 עמותות החוץ הפרלמנטריות לוועדת גולדסטון והנזק הבילתי מוצדק אשר גרמו ביודעין ובמזיד לישראל אינו מחייב חקירה אודות מקורותיהן הכספיים אשר איפשרו להם את פעילותן לשם איסוף שיקריהן?

עמותות השיטנה אינן סיעני טרור אך הן בהחלט, ללא עוררין ואפשר שעבור חלקן אף נגד רצונן, הינן "מעודדות טרור" לאשורו וזאת בנוסף להפצת דיבת חיילי צה"ל רעה ברחבי העולם והטפה גסה לחרמות כנגד ישראל, תוצרתה ותושביה.

עדות מנהיגי החמאס כפי שנימסרה ישירות לעיתונאים אבי יששכרוף ועמוס הראל והתפרסמה בספרם "המלחמה השביעית", מלמדת כי השמאל (רק הקיצוני?) הינו בפירוש וללא ספק מעודד טרור, החמאס אומר זאת, לא אנו.  הנה העדות:

"השמאל הישראלי ומחנה השלום שלכם הם אלה שעודדו אותנו בסופו של דבר להמשיך בפיגועי ההתאבדות.  דווקא מה שאתם מכנים בישראל "מחנה השמאל" הוא זה שחיזק את ההחלטה ועודד אותנו להמשיך בפיגועי ההתאבדות כי אלו הוכיחו לנו שקיימים סדקים בחברה הישראלית והחמאס יכול לפעול כדי להרחיבם".

וכך, האם לאור כל זאת, האם אלו האחראים לאלפי נירצחים בצידנו (קורבנות השלום "הם" קראו לנירצחים) האם עדיין "אל לנו לחקור את מקורותיהם הכספיים? אלו שבעידודם הוטלו אלפי בתים בישראל לשכול, אבדן ויגון?

כל אותם לעומתים המתנגדים לחקירת מקורותיהם הכספיים של עמותות השיטנה כמוהו כאומרים כי אינם רואים פסול בנאמר לעיל.  ובכן רבותינו הציבור הישראלי, זוהי דמוקרטיה, נתמודד, או שנטבע.

האמריקנים והקנדים מסרבים לטבוע ומתמודדים.  אירופה על סיפה של התמודדות עם בעייתה, רוסיה, אוסטרליה, הודו וסין בדרכן לפתור את בעיית החתרנות האיסלמיסטית מבפנים והיכן אנו?  אנו אשר בניגוד לאחרים נימצאים במלחמה לקיומנו, אנו מושיטים צווארנו למאכלת?  שהרי האיומים עלינו אינם מגיעים אך מגבולותינו, האיומים הממשיים הינם גם בתוכנו, בעצם ידנו, בידי יהודים ישראלים "משלנו".

הערת אזהרה:

לתשומת לב אלו הלוקחים את התקשורת שלנו ברצינות.  בתאריך 14 ינואר 2011 , הופיע בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום "כתבנו המדיני" (נו, מה שמו?) בפרסו בפני הצמד הגריאטרי מדושן העונג והזחוח בעליל את כותרות ארבע עיתונים בארה"ב ובריטניה המביעים "דאגה" ממצב הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל בשבועות החולפים, לאור מספר יוזמות חקיקה בכנסת ישראל (הבאות להגן על הדמוקרטיה שלנו בפני זדים א.ר.).  המחזה היה נילעג ומבזה.  צמד הגריאטרים כמו גם הכתב "החרוץ" לא טרחו כמובן לידע הצופים כי הכתבות המדוברות הינן למעשה כתבות סיבוביות ישראליות ממוחזרות.  התהליך מתנהל (לכאורה כמובן), כדלקמן: כתבות מכפישות הממשלה והשילטון הניבחר בישראל המופיעות כסדר בעיתונים "הארץ", "ידיעות", וערוץ 2 , מתורגמות מיד לאנגלית בד בבד עם הופעתן בעיברית ומועברות במהירות האור לכתבי חו"ל של העיתונים המדוברים השוכנים ממש מעבר לפינה.  הללו מוסיפים להן נופך אוטנטי משלהם ושולחים את אותן הכתבות שעברו "טבילה נוצרית" למערכות עתוניהם לשם פרסום בארצם אך בידם השניה שולחים אותן כתבות-"מוטבלות" למשרד מעבר לפינה, שוב לאותם מערכות מדיה ישראלית מהם קיבלום אך זמן קצר לפני כן.  והנה ניסגר המעגל, התקשורת הישראלית מעלה את דיווחי חו"ל לעיל כדיווחים אוטנטים מעיתוני בריטניה וארה"ב. 

כמובן שהסבב הנכלולי לעיל תורם רבות לדה-לגיטימציה נוספת של ישראל, הקשחת העמדה הפלשתינית נגד משא ומתן, עידוד עולמי נוסף לתרומות עבור הרשות הפלשתינית, אישרור נוסף עבור אנטישמיי העולם, הטיה מדינית כנגד ישראל ולטובת הפלשתינים, תוך שמעוור עיני קוראים בישראל ובארצות הים יחדיו.  אז, שלא יעבדו עליכם, דע בפני מי אתה עומד.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

www.aaronroll.com

http://www.global-report.com/aroll/