אסוציאציות. הקשרים. בוא נבחן את עצמנו... נוח לנו לצקצק על ספת העור החומה ולקבוע שאין לנו סטריאוטיפים אך אם נבחן את עצמנו, רובנו לא נצלח את המבחן.
למשל הכרויות לדתיים , כשאתם שומעים את הביטוי הכרויות לדתיים מה עולה בכם?
אם נשים יד על החזה ונהיה כנים עם עצמנו רוב הסיכויים שנבין שהביטוי הכרויות לדתיים , מעלה בנו את התחושות והמחשבות הבאות: ' הכרויות לדתיים , בטח בטח בטח. מי בעניין הכרויות לדתיים ? רק הבורים הללו, אלה אשר מתחתנים רק על מנת להשריץ, אלה שטסים כל ערב ראש השנה לעיר אומן , אלה שחושבים שהמילה שידוכים רלוונטית, חיה ובועטת כאילו אנחנו בשנת תרפפ"ו ולא בסוף שנת 2011'.
השאלות הראשונות שצריכות להשאל הן – למה ככה? (בתרגום חופשי מהודית-אנגלית: Why like this, Babu?) מתי בעת האחרונה הבנת מה זה שידוכים , מתי בעת האחרונה היית בעיר אומן , מתי בעת האחרונה חווית הכרויות לדתיים ?
השאלות השניות הן: רגע, רגע, מה בדיוק רע ב- הכרויות לדתיים ? במה הכרויות לחילוניים טובות מאשר הכרויות לדתיים ? מי קבע שהעיר אומן היא רק לבטלנים משריצי ילדים ולמה שידוכים לא רלוונטיים לשנת 2010?
כאשר מתבוננים, כאשר מסתכלים לסטריאוטיפים בלבן של העיניים (לפי משפטו האלמותי של אהוד ברק, שיחיה) מבינים שהגזען הוא לא השכן הלבן שיורד על אובמה בשל צבע עורו, אלא השכן היהודי החילוני אשר יורד כל הזמן על דתיים ועושים משמש תמידי בין הכרויות לדתיים לבין העיר אומן , בין חרדים לבין שידוכים , בין חובשי כיפות סרוגות לברסלבים שאוהבים אהבת נפש את העיר אומן , בשל הרבי המפורסם שגר בה אמנם מעט מאוד, אך אמר שמי שמגיע לעיר אומן , בעיקר ערב ראש השנה יטוהר וזוכה .
חשוב לעשות הפרדות, חשוב להבין שיש תתי מגזרים, חשוב לא להכליל ואפשר לתת צ'אנס לעיר אומן , הרי רבים מהחילונים המאגניבים, השאקלים, עם העגילים באוזן, מגיעים לעיר אומן לא בשביל הכרויות לדתיים ולאו דווקא בשביל שידוכים אלא סתם כי בא להם קצת שקט וקצת רוחניות וקצת אחדות ושמחה. מה רע בזה?