בא מאהבה-מעצבי פנים
איתמר הררי, ישראלי יליד 1960 מוכר ומעורך בקרב מעצבי פנים באירופה והפך את מילנו למכורתו המקצועית
אמיר לביא
. מבין כתליה של סדנתו הוא מוציא יצירות מרתקות במגוון מסחרר. כמי שלמד אדריכלות והתמחה בעיצוב מוצר, מיישם הררי, מעצב פנים, עקרונות אדריכליים ברבות מיצירותיו. מעצבי פנים כגון:
טונלי. ואלי&ואלי, פוסקרינו, קרמנטה, לוקסיט וחברות עיצוב רבות נוספות, באיטליה בעיקר, מתהדרות ביצירות של איתמר הררי הנמנע מלמקד את כשרונו בתחום אחד. מגופי תאורה ועד ברזים, מרהיטים ומטבחים ועד מכשירי חשמל, מסכו"ם עד שעונים ועד בכלל. בכל אחת, כמעט, מעבודותיו המגוונות ניכר היטב הבסיס האדריכלי שלו והגישה הרצינית בה הוא מיישם עקרונות הנדסיים. בכל עבודותיו ניכרת סינטזה בין אמנות לבין עיצוב שימושי, בין צורה לבין פונקציה, טריטוריה פרטית משלו, אשר רק כשרונו משרטט את גבולותיה. הררי סיים את לימודי האדריכלות בפירנצה, אך עד מהרה מצא עצמו עוסק בעיקר בעיצוב מוצרים תחום בו מצא כר נרחב לכשרונו. הפרשנות הייחודית שלו ונקודת המבט האישית על עיצוב. הוא מקפיד על שימוש בחומרים משובחים אך תמיד קשוב ורגיש ליכולות של היצרן, בעבודותיו ניכרת היטב העובדה שהוא נמנע מלהסחף לתחומי הפנטזיה, וחושב הן על המשתמש הסופי והן על היכולת של התעשייה להתמודד עם יצירותיו. אחת הנקודות הבולטות בעבודותיו, היא הסדר והמשמעת. עין מיומנת של מעצבי פנים לא תוכל שלא לזהות בעבודותיו את ההקפדה על הפרטים הקטנים ביותר, תכונות שהן, כך יש לשער, תולדה של החינוך המקצועי והנסיון אותם רכש באירופה, אצל הררי לא תמצאו "כמעט" ו"בערך" הכל מהונדס, מוקפד ומובנה והתוצאה הסופית תמיד מקרינה איכות. אל לנו לחשוד בהררי ברצינות תהומית ובהעדר יכולת לקריצות שובבות. כמה וכמה מיצירותיו מגלות יותר מאשר ניצני הומור, אלא שאצל הררי ההומור מתוחכם המזכיר את ההומור של "החמישיה הקאמרית" יותר מאשר את ההומור של יצפאן...מעצבי פנים טוענים שניתן להוציא את האדם מישראל, אך לא ניתן להוציא את ישראל מהאדם: איתמר הררי מעצב עבור חברות בארץ, מרצה במוסדות להשכלה גבוהה ואף תורם מכשרונו למניפסטים פוליטיים. הוא יצר זוג משקפיים נטולי עדשות, שאת מקומן תפסו חוטי תיל, יצירה המסמלת בעיניו את יחסיה של ישראל עם שכניה הפלסטינים. ככה שאתה ישראלי, עצם מהותך גוררת אותך להתבטא ולהיות מעורב פיזית ורגשית עם המתרחש. אחת היצירות המצליחות ביותר של הררי, היא מנורת השולחן "מיר" הניצבת על שלוש רגלי מתכת התומכות בקונוס זכוכית מעוגל: השימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות וההמנעות מהתחכמויות מיותרות הופכים יצירה זו למופת עיצובי מעורר השראה. אין ספק שהררי בא מאהבה. אהבה המצוייה עמוק בבסיס של יצירותיו וניכרת היטב בתוצר הסופי. הררי אוהב את מה שהוא עושה ועושה את מה שהוא אוהב,