(אלון) ילד הבר-מצווה
תכירו, זה אני, וככה בערך נראיתי כשנולדתי בשישה באפריל 1997 בבית חולים בלינסון. הלידה הרגועה הייתה השקט שלפני הסערה. בהתחלה היה לי אחלה אופי – אכלתי טוב, ישנתי טוב, בקיצור – עשיתי רושם טוב. אחרי איזה תקופה "הוריקן אלון" נכנס לפעולה.
האמת, נכנסתי למשפחה קצת מבלבלת – אבא מרוקאי, אמא אשכנזייה, ואח גדול שממש לא הבין מאיפה באתי לו ורצה להפוך אותי ולגלגל אותי מהרגע הראשון שהגעתי.
עד גיל שנה גדלתי בגבעתיים, וגם אחרי שעברנו לתל אביב, אבא היה מסיע אותי כל בוקר לגן דובדבן. כל הדרך היינו מנהלים "שיחות" של בכי וזריקת מוצצים. תמיד, אבל תמיד היינו מאחרים ונכנסים לגננת באמצע הריכוז – בגלל אבא, ברור!
(מוריס) אבא
אלון היה ממש אליעזר בן יהודה קטן – החיה מחדש את השפה העברית ועד היום אנחנו משתמשים במטבעות הלשון שלו: נינה בובה זה גבינה צהובה, ארנה כרמל זה הר הכרמל, מי היה אקדוחאי היהודי אתם בטח מבינים, והיו עוד הרבה חידושים מעניינים.
לאט לאט הוא גדל, האישיות התגבשה, והילד באמת מיוחד ומהמם ואין איתו רגע אחד משעמם: הוא אימפולסיבי ורגשי, ממזרי וחינני, מלא באהבה לעולם, מנשק ומחבק את כולם. אין תקשורתי וחברותי ממנו – מוקף בחברים, מתחבר לגדולים, מפעיל את הקטנים, יוזם מפגשים משפחתיים, בטוח בעצמו ופתוח לסביבה.
(אילת) אמא
אפשר לזהות את אלון מיד לפי קרחת היער הקטנה בצד הימני של הראש ולפי ההליכה שהוא ירש מאבא שלו. באופן כללי – אפשר למצוא הרבה מוריס בתוכו – בנדיבות, בחום ובאהבה, וכמובן בנמרצות ובנחרצות. כי כשאלון מתביית על מטרה – שום דבר לא יעצור אותו, ומיד הוא רץ קדימה, מריץ טלפונים וסוגר עסקאות. עם המונולוגים שהוא מייצר – הוא יכול להיות נכס לכל תיאטרון, ועם הפעילויות שהוא מארגן – אפשר להקים חברת הפקה.
הוא ספורטאי בחסד ומצטיין בכל ענף ספורט שבו הוא נוגע – טניס, כדורסל, כדורגל – ממש טוב בלהוציא את האנרגיות. אנרגיות חיוביות, ברור... הוא הכי מפרגן וחם, וכשמעצבנים אותו - הוא חם מאוד! ואז שכשהפיוז המרוקאי קופץ, מומלץ לכולם לתפוס מרחק.
(מוריס) אבא
בבית שלנו אלון הוא הסנדוויץ'. יושב חזק חזק בין עומר הבכור לאריאל הצעיר. שלושת המוסקטרים חיים בעולם של אינטריגות, בריתות, מלחמות ובעיטות וולה. במובן הפיסיקלי של התרכובת מדובר בשלושה גורמי בעירה: עומר מספק את הניצוץ, אריאל תורם את החמצן , ואלון נדלק בחום. לזכותו ייאמר שכשאני נאבק עם אחיו, ובבית של גברים, כמו בבית של גברים, נאבקים במכות ובערמות ילדים – אלון מיד נזעק לחלץ את האחים מתוך הערמה. אין מה להגיד – ילד נשמה.
(אלון)
אמרתי לכם שלא יפסיקו לדבר עליי? אז עכשיו תורי. בטח תרצו לשמוע מנקודת מבטי איזה דבר או שניים על ההורים שלי. אז ככה – אֶת אמא, שקוראת לי תמיד שוקי או שוקלה, אני די משגע. מצד אחד אומר לה: את מלכה, את אהובה, כי זה באמת מה שהיא. מצד שני היא יכולה לקרוא לי אלף פעם עד שאני מגיב, ולפעמים כשאני מגיב היא לא אוהבת את התגובה. אבל אין מה להגיד - היא אמא מדהימה.
בזכותה גם זכיתי בעליזה וג'ינג'י – סבא וסבתא שלי מהקיבוץ. עומר, אריאל ואני ממש אוהבים לנסוע אליהם ולבלות ימים שלמים במגרש הטניס ובכדורגל.
אבא הוא הפרטנר שלי לכדורגל, והכיף הכי גדול זה כשאנחנו משחקים עם כל החבר'ה בשכונה את המשחק שהוא המציא – כדורגל ספסלים. איתו גם נסעתי פעם לאצטדיון סן סירו באיטליה למשחקי שמינית גמר ליגת האלופות. הייתי בן 6 ואני זוכר שממש נבהלתי מכל הגודל וכל הזרקורים.
בזכות אבא יש לי את סבתא סימי וסבא ניסים, שעסוקים כבר שנה בהעברת התפילין לבר מצווה. אני ממש אוהב להגיע אליהם לקרית חיים, ומזמין מראש מסבתא את המגולגלים, הקוסקוס והמופלטות.
(אילת) אמא
מה אלון הכי אוהב? כדורגל. וחוץ מכדורגל? כדורגל אנגלי, כדורגל ספרדי... מגיל צעיר הוא כבר ניהל עם עומר שיחות על קבוצות, שחקנים, סגנון משחק – בקיצור, יש שליטה!
למרות ששנים הוא חי על חומוס ופיתה, היום הוא אוהב מסעדות, וכמובן שתמיד יש ויכוח לאיזה מסעדה ללכת, ויש לפחות שלוש דעות. עם הכניסה לעולם הגורמה באוכל, פתאום הוא גם שם לב לבגדים וגם שם הוא בחר בגורמה, נכנס למסלול המותגיסטים ונותן כבוד לבילה בונג.
מה מרגיז את אלון? מה שמרגיז ילדים בגילו – בית ספר למשל... למה צריך ללכת למקום הזה בכלל?
(מוריס) אבא
אבל אין מה לדאוג. עם בית הספר או בלעדיו צפוי לאלון עתיד מזהיר בתור יושב ראש ועד עובדים לוחמני. לא רק שהוא הכניס לי לעסק את חבריו, הוא גם מנהל איתי משא ומתן קשוח על זכויות העובדים, תנאים סוציאליים ותוספות מאמץ. במספרים הילד שולט, יש לו חשיבה כמותית אבסולוטית, ולעשות כסף הוא כבר יודע – מכריח אותי ללכת ביום שישי לעבודה כדי שהוא יעבוד. הוא גם מגלה כישורי יזמות לא קטנים - מנסה למכור בבית שירותי קיפול כביסה, מסאז'ים והכנת קפה במחירים מופקעים. בקיצור, אלון הוא מנהל בית הספר של החיים.
(אלון)
רגע, עכשיו זה הזמן להודות להורים? אז אם ככה תודה, ואני ממש מקווה שההשקעה שלכם שווה ושאני עוד אספק את הסחורה.
(אילת) אמא
אלון המקסים, העיקר שתישאר לנו כמו שאתה - הילד המיוחד, הקליל, הזורם, המקורי והמדליק שלנו. מזל טוב מכולנו, אוהבים אותך.
הסרט בלינק המצורף:
http://www.clipstory.co.il/Alon-BarMitzva.asp