פוליגרף
בשבועות האחרונים נחשפנו לאחת מהפרשיות השערורייתיות ביותר בתולדות משטרת ישראל, ובאותה נשימה גם התוודענו ל"אלף, בית" של בדיקת הפוליגרף: המתלוננת א', הלוא היא ד"ר אורלי אינס, נמצאה כדוברת אמת בבדיקת פוליגרף, לאחר שטענה כי הותקפה מינית על ידי אחד מהמועמדים למפכ"לות המשטרה. ו- ב', הלוא הוא ניצב בר-לב, נמצא כלא דובר אמת בחלק מן התשובות שמסר במהלך בדיקת פוליגרף.
פרט למבוכה הכללית שיצרה חשיפת הפרשה בקרב הציבור כולו בנוגע להתנהלות הסוררת של בכירי משטרת ישראל, הפרשה גם הצליחה להעלות מחדש את הדיון הציבורי בנוגע למכשיר הפוליגרף ויעילותו ככלי לחקר האמת.
פוליגרף – מ- א' ועד ש'
הפוליגרף הוא מכשיר שהומצא בשנות ה- 20 בארה"ב במטרה לאבחן האם אדם הוא דובר שקר או אמת. הפוליגרף מבוסס על ההנחה שכאשר בני אדם משקרים, גופם נתון תחת שינויים פיזיולוגיים בלתי נשלטים: בקצב הדופק, בלחץ הדם, בנשימה ובהזעה. שינויים אלו ניתנים לניטור ולמעקב, ובאמצעותם ניתן לקבוע האם אדם הוא דובר אמת או שקר.
מכיוון שכל ארבעת המדדים שבודק הפוליגרף הם מדדים אובייקטיביים, מכונת הפוליגרף נחשבת ככלי יעיל לחקר האמת, שמידת מהימנותו ותקפותו עולה על זו של כל כלי אחר. לכן הפוליגרף משמש לעיתים רבות את חוקרי המשטרה, בעיקר כשמדובר בתיקים ללא תשתית ראייתית שיכולה לגבות את הטענות, וכשעיקר האישומים מתבססים על "מילה" של מתלונן / עד.
זהו בדיוק המקרה בפרשה הנוכחית. מלבד תלונתה של א', למשטרה אין כלל ראיות כנגד ניצב בר לב. ומלבד הכחשתו של בר לב, למשטרה אין כמעט ראיות שתומכות בגרסתה של א'. לכן, הצעד המתבקש, כדי לדעת האם להמשיך בחקירה והאם יש מקום להגשת כתב אישום, הוא עריכת בדיקת פוליגרף לשני הצדדים בפרשה. בדיקות פוליגרף שכאלו אכן נערכו, ובמהלכן התגלו פרטים מביכים נוספים אודות א', ב', מ', ש' ושאר אותיות נוספות. אולם ממצאי הבדיקות העלו גם שאלות נוקבות בנוגע ליעילותו ולמידת מהימנותו של הפוליגרף.
כל האמת על מכונת האמת
כידוע, תוצאותיה של בדיקת פוליגרף, אף אם תתבצענע על ידי מכון פוליגרף הכי אמין שיש, אינן קבילות כראייה בבית משפט, מכיוון שלא אחת מכשיר הפוליגרף מזהה דוברי אמת כשקרנים, ורק ב- 90% מהמקרים הוא אכן מצליח לזהות דוברי שקר. יחד עם זאת, מכשיר הפוליגרף משמש ככלי עזר בידיהם של שוטרים כאמצעי לקידום חקירות. לעולם לא ישמש הפוליגרף ככלי יחיד ובלבדי, עליו נשען כתב אישום כולו. בדיקת פוליגרף תתבצע כשיש מחלוקת עובדתית כלשהי, כדי לסייע באימות גרסה אחת ובשלילת כיווני חקירה אחרים.
הדיון הציבורי
הדיון הציבורי על הפרשה העלה בעיות נוספות של הפוליגרף. מומחי פוליגרף סברו שמכיוון שבר לב הוא שוטר מנוסה ומיומן, הוא ככל הנראה ידע להתל במכשיר הפוליגרף כדי שיתברר כדובר אמת. בנוסף, לאחר שממצאי בדיקתו הראו כי לא דיבר אמת בחלק מתשובותיו, מומחים טענו שבמהלך בדיקת הפוליגרף (שנערכה לבר לב מיד עם חזרתו ארצה) הוא לא היה במצב מנטלי נורמלי ולא היה מאוזן פסיכולוגית, ומצבו הנפשי הטה את תוצאות הבדיקה.
לסיכום
כל הטיעונים הללו אכן מעלים שאלות קשות בנוגע לפוליגרף: האם ניתן לסמוך ב- 100% על מכשיר שמושפע ממצבים נפשיים? האם ניתן לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף ללא כל פקפוק תוך ידיעה שיש אנשים שיכולים להתל במכשיר הפוליגרף?
אך לצד הדיון הציבורי בנוגע לפוליגרף, אסור לנו לשכוח שהסיפור האמיתי בפרשה זו הוא ההתנהלות המוסרית של בכירי משטרת ישראל בפרט, ושל ראשי המדינה שלנו בפרט. נדמה כי השאלה האמיתית שיש לשאול היא: קודם קצב, עכשיו הניצב... אז מי נשאר להציל את המצב?