הרבה שואלים אותי כל הזמן, למה בעצם בחרתי ללמוד תקשורת. תקשורת בעצם זה כל עולמי. עוד בראשית דרכי, הייתי רושם יומנים ומתעניין בעיתונות. בתור ילד תמיד כתבתי להנתי שירים, מכתבים ושירונים. כתיבה אצלי זה בדם ואני מאוד אוהב לבחון ולדבר ולהביע את דעתי על כל דבר. הבעת דעה זה לא סתם עניין של כתיבה. הבעת דעה בכתב אצלי זה בנשמה. אז כל האחרים אומרים לי שיהיה לי מאוד קשה בעתיד למצוא עבודה בעיתונות. היום משלמים על תכנים מהירים כמו ברק וחדים כמו תער, לאף אחד אין זמן וחשק להתעמק. איפה הימים שהיו פה המון עיתונים משגשגים. ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, הצופה, על המשמר, העולם הזה, דבר, חדשות, המון עיתונות ספורט ועוד. מרוב עיתונות לא ראינו יער. מה גם שכיום נעשים המון תכנים על ידי משרדי יחסי ציבור כמו רני רהב. האם מעניין אותי להתעסק בכלכלה כפי שמתעסקים עיתוני הכלכלה: גלובס ואחרים? האמת לא יודע ולא כל כך נראה לי
מה לגבי הטלוויזיה, שם יש המון ערוצים והמון בלאגן. האמת היא שאני לא יודע מה להגיד לכם אבל אני אישית לא כל כך רוצה לעבוד בטלוויזיה. אמנם יש ערוצי תרבות והמון ערוצי טלוויזיה כמו ערוץ 10, ערוץ 2, ערוץ 1. ועוד המון ערוצים נהדרים כמו ערוץ 5 (ערוץ הספורט), ערוץ 24 (ערוץ המוזיקה) ואחרים, אבל האמת היא שאני פחות אוהב את המדיה הזו ויותר מתחבר אל המדיה הכתובה. אין כמו לשבת ולשרבט בעת כל מני דברים שעולים לך בראש, הרבה יותר נכון והרבה יותר מתאים לטעמי. מה אני אגיד לכם? אני האמת לא כל כך מתייאש מהר. אני מאמין שעוד המון ימים טובים ונכונים נכונו לי ושאני עומד להצליח ובגדול בתחום התקשורת, בטח שבארץ ואולי גם בחול. מקווה להצליח כמה שיותר ולהגיע למחוז חפצי